וְזֶה בְּחִינַת (אָבוֹת ד, ב): הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה - כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין אֵיזֶה מִצְוָה - זוֹכִין לְרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶהוּ הַתַּכְלִית וְהַשָּׂכָר שֶׁל הַמִּצְוָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן 'מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה', כִּי נִכְנָעִין וְנִתְבַּטְּלִין הַמְנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִין מֵהַמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי מִצְוָה הָרִאשׁוֹנָה כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן מְשַׁבְּרִין כָּל הַמְנִיעוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן 'מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה' וְכַנַּ"ל. וְכֵן לְהֵפֶךְ 'עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה', כִּי עַל־יְדֵי הָעֲבֵרָה, שֶׁהִיא עַל־יְדֵי שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו הַמּוֹנְעִים שֶׁהֵם הַמְּסִיתִים וְהַמְפַתִּים עַד שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ מִדַּעְתּוֹ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל לְהִתְגַּבֵּר בְּתֹקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, עַל־יְדֵי־זֶה הִתְגַּבְּרוּ בְּיוֹתֵר הַמְנִיעוֹת כִּי כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל. וְעַל־כֵּן 'עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה' - עַל־יְדֵי שֶׁנֶּחֱלָשׁ הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָעֲבֵרָה. וְזֶהוּ שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה - כִּי עִקַּר הַשָּׂכָר שֶׁל הַמִּצְוָה הוּא מִצְוָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁרָצָה, שֶׁזֹּאת הַמִּצְוָה תִּהְיֶה כָּךְ וְזֹאת הַמִּצְוָה כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן לד). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סִפְרִי פָּרָשַׁת פִּנְחָס): 'נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי'. וְעַל־כֵּן בְּקַל יְכוֹלִין לָשׁוּב מִכָּל הָעֲבֵרוֹת - אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת, כִּי עִקָּר הוּא הָרָצוֹן. וְתֵכֶף כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רְצוֹנוֹת חֲזָקִים דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקָיו, וְלֹא יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן - בְּוַדַּאי יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים עַל־יְדֵי הָעֲבֵרוֹת וְחַטְּאוֹת נְעוּרִים שֶׁלּוֹ, וּבְוַדַּאי יְשַׁבֵּר כֻּלָּם וְיִזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים.
כִּי עִקַּר פְּגַם הָעֲבֵרָה הוּא מַה שֶּׁנֶּחֱלָשׁ הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָעֲבֵרָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה 'עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה', וְעַל־כֵּן נִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִמַּה שֶּׁנִּלְכַּד בּוֹ. אֲבָל הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית תָּמִיד. וּתְשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם (פְּסָחִים נד.). וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן כֹּחַ בָּאָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַחֲטָאִים, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ עֲדַיִן לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְשַׁבֵּר כָּל הַמְנִיעוֹת וְיִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הִזְהִיר הַתַּנָּא: 'הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה' וְכוּ', 'רָץ' דַּיְקָא. כִּי צְרִיכִין לָרוּץ לְמִצְוָה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, כִּי זֶה סִימָן עַל תֹּקֶף חִשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ הֶחָזָק. וְעַל־כֵּן רָץ לְשׁוֹן רָצוֹן, בְּחִינַת: 'מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ גַּם לְשׁוֹן רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּשֵׁם צַדִּיק אֶחָד וְקַלְסֵיהּ. כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי הָרִיצָה וְהַזְּרִיזוּת הַגְּדוֹלָה לִדְבַר מִצְוָה זֶה סִימָן עַל תֹּקֶף הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לִגְמֹר הַמִּצְוָה וְלַעֲשׂוֹת מִצְוָה אַחֶרֶת וְכוּ', וְכַנַּ"ל: