וְזֶהוּ מַאי טַעֲמָא תִּמְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא מִידְלֵי לְעֵלָּא? - דְּהַיְנוּ שֶׁרִיס שֶׁל עֵינוֹ מְכַסֶּה עֵינוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁיַּבִּיט לְמַעְלָה וְלֹא יַבִּיט לְמַטָּה, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ זֶה - לְהַבִּיט עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, לְעוֹרְרָם מֵהַשֵּׁנָה. עֵינֵיהֶם מַבִּיטִים תָּמִיד לְמַעְלָה, הַיְנוּ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְאֵינָם רוֹצִים כְּלָל לְהַבִּיט לְמַטָּה, דְּהַיְנוּ עַל הָרַע שֶׁלָּהֶם. כִּי הַטּוֹב - בְּחִינַת מַעְלָה, וְהָרַע - בְּחִינַת מַטָּה, בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ג, כא): "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה" וְכוּ'. וְזֶהוּ מַאי טַעֲמָא תִּמְרָא דְּתַרְנְגוֹלָא מִידְלֵי לְעֵלָּא - שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַמְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה - הֵם מַבִּיטִים תָּמִיד לְמַעְלָה עַל הַטּוֹב, בְּחִינַת מִידְלֵי לְעֵלָּא. וּלְמַטָּה, דְּהַיְנוּ עַל הָרַע אֵינָם רוֹצִים לְהַבִּיט כְּלָל, כְּאִלּוּ הָיוּ עֵינֵיהֶם מְכֻסּוֹת מִלְּמַטָּה בְּרִיסֵי עֵינֵיהֶם וְכַנַּ"ל. מִשּׁוּם דְּדַיְרֵי אַדַּפֵּיהּ - פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, קְרָשִׁים וְקוֹרוֹת - זֶהוּ בְּחִינַת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים א, יז): "קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים", שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַמִּשְׁכָּן שֶׁנִּבְנָה וְהוּקַם מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בִּבְחִינַת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי' - בְּמַעֲשַׂי, 'וְנָאוָה אֲנִי' - בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, וְכַנַּ"ל.
הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים דַּיְרֵי אַדַּפֵּיהּ - שֶׁכָּל עִסְקָם וְדִירָתָם הֵם בְּעִנְיַן בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא 'דַּפֵּי', בְּחִינַת קְרָשִׁים וְקוֹרוֹת שֶׁל הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ"ל, כִּי הֵם עוֹסְקִים תָּמִיד לִבְנוֹת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל 'אֲזַמְּרָה' הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים לִמְצֹא הַטּוֹב תָּמִיד בְּיִשְׂרָאֵל, הֵם בּוֹנִים הַמִּשְׁכָּן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן אֵין מַבִּיטִים עַל הָרַע כְּלָל כִּי אִם עַל הַטּוֹב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִידְלֵי לְעֵלָּא, כַּנַּ"ל.
וְזֶה וְאִי עָיֵל קוּטְרָא מִתְעַוְרָא - 'קוּטְרָא' הוּא עָשָׁן, בְּחִינַת פְּגַם הַחֲטָאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת (שְׁמוּאֵל ב' כב, ט): "עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ", הַיְנוּ שֶׁאִם הָיוּ מַנִּיחִים לַעֲלוֹת הֶעָשָׁן שֶׁל הָעֲוֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְעַוְרָא - הָיְתָה מִסְתַּלֶּקֶת הַהַשְׁגָּחָה, חַס וְשָׁלוֹם וְכַנַּ"ל (וְכַמְבֹאָר בְּסִימָן יז הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם). עַל־כֵּן הֵם מִתְיַגְּעִים בְּכָל כֹּחָם לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב וְלֹא לְהַבִּיט עַל הָרַע כְּלָל, כְּדֵי לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַף זְכוּת תָּמִיד, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִבָּנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ, אָמֵן.