וְזֶה בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת - לְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. כִּי אוֹר יוֹם מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה, וְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה מְרַמֵּז עַל הַגָּלוּת, כַּיָּדוּעַ, כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י כַּמָּה פְּעָמִים (עַיֵּן רַשִׁ"י לז, ז; צב, ג), וְעִקַּר הָעֵצָה צְרִיכִין בִּבְחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַגָּלוּת וְכַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מְבַקְּשִׁים בִּתְפִלַּת עַרְבִית דַּיְקָא: 'וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ', כִּי אָז דַּיְקָא צְרִיכִין תִּקּוּן הָעֵצָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָקוּם מֵהַשֵּׁנָה בַּחֲצוֹת לַיְלָה לְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי כָּל הַמִּתְאַבֵּל וְכוּ' (תַּעֲנִית ל:), הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיכִין תִּקּוּן הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁעִקָּרָהּ מֵהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מִבְּחִינַת קָדְשֵׁי־קָדָשִׁים כַּנַּ"ל, וְכֵן עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה מְתַקְּנִים חֲלֻקַּת הָעֵצָה, בְּחִינַת "וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד", כִּי חֶשְׁכַת לַיְלָה הוּא בְּחִינַת חֶשְׁכַת הָעֵצָה, בְּחִינַת (אִיּוֹב לח, ב): "מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה" (כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ אֱמוּנָה" בְּסִימָן ה' בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא), וְאוֹר יוֹם זֶה בְּחִינַת (אִיּוֹב יב, כב): "מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ", בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת עַמְקוּת הָעֵצָה.
וְעַל־כֵּן בְּעֵת חֶשְׁכַת לַיְלָה מְבַקְּשִׁים מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ - 'וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ', כִּי עִקַּר הָעֵצָה צְרִיכִין בְּעֵת הַחֹשֶׁךְ, בְּעֵת שֶׁאֵין יוֹדְעִין לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ, אָז צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּתַקְּנֵהוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲצָתוֹ חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, אִם לַעֲשׂוֹת כָּךְ אוֹ לְהֶפֶךְ, רַק יִזְכֶּה לַאֲמִתִּיּוּת הָעֵצָה - שֶׁיִּהְיֶה נִדְחֶה צַד הָעֵצָה שֶׁל שֶׁקֶר, וְיֵדַע הַצַּד הָאֱמֶת שֶׁל הָעֵצָה אֵיךְ יִתְנַהֵג. וְזֶה בְּחִינַת חֲצוֹת לַיְלָה, כִּי בַּחֲצוֹת אָז מַתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ וְלִצְמֹחַ אוֹר יוֹם, וְאָז צְרִיכִין לָקוּם מֵהַשֵּׁנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה דּוֹחִין חֶשְׁכַת לַיְלָה שֶׁהוּא חֶשְׁכַת הָעֵצָה, שֶׁעִקַּר שְׁלִיטָתָהּ בִּבְחִינַת חֶשְׁכַת חֲצִי לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאָז עִקַּר חֶשְׁכַת לַיְלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לִדְחוֹת חֶשְׁכַת הָעֵצָה, דְּהַיְנוּ חֲלֻקַּת הָעֵצָה, דְּהַיְנוּ הַחֵלֶק שֶׁל הָעֵצָה שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת, שֶׁהוּא מַחֲשִׁיךְ הָעֵצָה הָאֲמִתִּית, וְיִתְגַּלֶּה וְיָאִיר לוֹ בְּחִינַת אוֹר יוֹם, שֶׁהוּא מַתְחִיל בִּתְחִלַּת חֲצוֹת לַיְלָה הָאַחֲרוֹנָה, וְלֹא תִּתְחָלֵק עוֹד עֲצָתוֹ, בִּבְחִינַת "וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד". וְזֶה זוֹכֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה אָז כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר חֲצוֹת הוּא בִּבְחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, שֶׁזָּכָה לֵידַע חֲצוֹת אֵימַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ג:), כִּי דָּוִד הוּא מָשִׁיחַ, שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁלֵמוּת הָעֵצָה שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קִימַת חֲצוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת "וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד", וְכַנַּ"ל.