ג

וְעַל־כֵּן מַרְבִּין בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּשִׂמְחַת בֵּית־הַשּׁוֹאֵבָה (סֻכָּה נא.), שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיוּ מִתְפָּאֲרִין אָז שֶׁזָּכוּ לִהְיוֹת נְקִיִּים מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (שָׁם נג.): 'זְקֵנִים מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי זִקְנוּתֵנוּ שֶׁכִּפְּרָה' וְכוּ', כִּי הָעִקָּר שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּסֻכּוֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁזָּכוּ לְהִזְדַּכְּכוּת הַדָּמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַיַּיִן וְנִמְזָג בְּמַיִם, כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים 'אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ד, ה): "קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה", שֶׁהֵם יָ"הּ (זֹהַר פִּנְחָס רלב.):