יז

כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל, כִּי "יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הוֹשֵׁעַ יד, י). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'זָכָה - נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה וְכוּ'. וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ עַל הָאָדָם, הֵן טוֹב הֵן לְהֶפֶךְ, כָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד לְטוֹבָה, רַק שֶׁהָאָדָם הוּא בְּמִשְׁקָל וְנִסָּיוֹן תָּמִיד. וְעַל־כֵּן אֲפִלוּ כְּשֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ יִסּוּרִים עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ שֶׁרוֹאֶה יִסּוּרִים וָעֳנָשִׁים שֶׁל אֲחֵרִים, וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלָיו, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם יֵשׁ לְהָאָדָם בְּחִירָה תָּמִיד, עַד שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת, עַד שֶׁנּוֹפֵל יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר תָּמִיד בְּכָל עֵת שֶׁבָּאָה עָלָיו אֵיזֶה יִרְאָה - שֶׁתִּהְיֶה לְטוֹבָה, שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר מְאֹד, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבוֹת רוֹצִים לְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ וּלְהַגְבִּיר עָלָיו הָעַצְבוּת וּלְהַפִּילוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה. שֶׁיִּתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם וִיחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הַהִתְחַזְּקוּת הַמְבֹאָרִים בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְאָז תִּהְיֶה הַיִּרְאָה לְטוֹבָה - שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי־זֶה, וְיָכוֹל לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מָלֵא חֲטָאִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי־זֶה כְּלָל, רַק יָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לד, ג): "יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ". וּכְתִיב (יְשַׁעְיָה יט, כט): "וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' שִׂמְחָה וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ". כִּי "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב" (תְּהִלִּים לד, יט), וְהוּא שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא (יְשַׁעְיָה נז, טו). וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא לְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי - הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹכֵן עִמּוֹ, וּמְנַחֵם וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת וְנֶחָמוֹת, כִּי בִּמְקוֹמוֹ יִתְבָּרַךְ עֹז וְחֶדְוָה תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-א טז, כז): "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ". וּכְתִיב (תְּהִלִּים לג, כא): "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְכוּ'".