אות ד

והנה במאמר זה מבואר שהתפלה הוא בחינת נסים בחינת אמונה בחינת גשמים בחינת ארץ ישראל, וכשפוגמים בזה יורדים לגלות ובזה מובן מה שכתוב בפרשת והיה אם שמוע השמרו לכם פן יפתה לבבכם וכו' היינו כשפוגמין חס ושלום באמונה שזה בחינת פגם עבודה זרה, (כמבואר לקמן סי' ק"ח ובליקוטי תנינא סימן אל"ף) על ידי זה ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה, כי עיקר גידול העשבים ויבול הארץ הוא על ידי התפלה שהוא בחינת אמונה כמבואר במאמר הנ"ל אות ב', ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה וכו' ובזה תבין מאמר רבותינו ז"ל באיכה רבתי על פסוק על אלה אני בוכיה, אין מתענין על שני דברים כאחד כדכתיב (עזרא ח) ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת וכו', אמר ר' חייא בר אבא על עצירת גשמים וגלות מתענין עליהם בבת אחת וכו', והיינו כנ"ל כי הם שניהם מבחינה אחת כנ"ל ועיין מתנות כהונה שם שהביא בשם הירושלמי גירסא אחרת, ועיין תענית ח: גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גליות וכו' מבואר גם כן על פי הנ"ל: