סימן ס״ב

מאמר ויסב סי' ס"ב נאמר בשבת שירה חורף תקס"ה, ובעת ההיא היתה בתו חיה ז"ל חולה על העינים שגדל לה על העינים מה שקורין בילמא וכמעט שנסמית בעיניה, ואמר רבינו ז"ל המאמר הזה ושם מבואר מאמר הזוהר הקדוש עולימתא שפירתא דלית לה עיינין, והמשיך לה רפואה ונתרפאת על ידי זה וכו' (חיי מוהר"ן ועיין שם עוד):

שם במאמר זה אות ב', שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה רוצה לומר כי הגם שאין בלבו שום קושיות על השם יתברך, אף על פי כן הסתרת הידיעה היא בעצמה בחינת אפיקורסית וקשיות שהיצר הרע מקשה את לבו וכו':

שם אות ה', ואז כשנתדבקין אחורי הקדושה שאי אפשר להקליפות ליכנוס לשם ולינק ואז נתגלין הפנים של הקדושה ואז (בראשית י"ב) ויראו אותה שרי פרעה וכו' ויהללו אותה אל פרעה וכו' וכל זאת הוא מכוון מהשם יתברך כדי להוציא בלעם מפיהם וכו' היינו להוציא הניצוצות הקדושה מביניהם וכו' ואזי משליכין כל העובדי כוכבים את אליליהם ופונים כולם לאמונת ישראל לקרוא כולם בשם ה' וכו' ובזה מובן מה שכתוב לעיל באות ד' (צפניה ג) אז אהפוך אל העמים שפה ברורה, היינו הדיבור שנתברר מביניהם הוא הופך את עצמו אל העמים וכו' רוצה לומר כי מתחילה היה להם יניקה מבחינת אחוריים דקדושה בחינת אחר הדברים, ועכשיו על ידי התענית שהוא ההיפוך ממש מתאוות אכילה ושתיה שהם בחינת ראשי הקליפות בחינת שלשה שרי פרעה הסמוכין להדיבור ויונקין ממנו, ועל ידי התענית מעלה מהם הניצוצות הקדושות של אותיות הדיבור ומדבק אחורי הקדושה, ואז אי אפשר להקליפות לינק משם, ואז נתגלין הפנים של הקדושה שזה בחינת שהדיבור שהוא בחינת מלכות בחינת שרה כידוע הופך את עצמו אליהם עם פניו דייקא, וכל זאת כדי להוציא גם שאר ניצוצות הקדושות מביניהם, כי מפני הקדושה אי אפשר להם לינק אדרבא כל ניצוצות הקדושה שביניהם עולין משם שמתדבקין אל הקדושה, ואז נשארין הקליפות בלא חיות, ואז כל העובדי כוכבים משליכים אלילי כספם וזהבם ומתדבקים באמונת ישראל בבחינת (צפניה ג) לקרוא כולם בשם ה', וזהו עיקר שלימות וקישוטי אמונה, ואז כשהאמונה בשלימות יוכל להיות על ידי אכילתו יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה פניפ בפנים, שזה בחינת מה שמבואר בכתבים כי שם הויה במלואו גימטריא ע"ב, ושם אלקים במלואו גימטריא שין, ועל כן הויה אלקים פנים בפנים כנ"ל גימטריא שב"ע, שזה בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה פנים בפנים על ידי אכילתן של ישראל שהוא שבע, וזה בחינת ואכלת ושבעת היינו שתגרום באכילתך יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה פנים בפנים שזה בחינת שבע כנ"ל:

אות ו', מה פרעה גוזר ואינו מקיים פרעה היינו מערכת המזלות הגלויים לכל גזירתם אף אתה גוזר ואינך מקיים כי הצדיק מבטל רוצה לומר כי כשהצדיק מבטל בתפלתו איזה חיוב של מערכת המזלות אז נתוודע לכל, כי גם דרך הטבע שעל פי מערכת המזלות אינו מתנהג רק ברצונו והשגחתו ית' ועל כן יש כח להצדיק לשנות הטבע ולבטל החיוב של מערכת המזלות על ידי תפלתו שמתפלל להשם יתברך, והשם יתברך מבטל רצונו מפני רצון הצדיק, ומבטל על ידי זה חיוב המזלות שהיה גם כן על ידי רצונו יתברך שרצה שיהיה הדבר כך כמו שהמזלות היו מחייבין, ועכשיו שידד הטבע וביטל זה החיוב בכדי לעשות רצון הצדיק שהתפלל לפניו שיהיו באופן אחר כמו שהוא רוצה ועיין בנוסח כתב יד מלשון רבינו ז"ל שנמצא מזה המאמר מבואר שכוונתו כנ"ל:

וזה שכתוב למעלה (בראשית מ"ד) ידבר נא עבדיך דבר באזני אדוני ולא ישמע עוד אמצעי רוצה לומר כי ההנהגה שהשם יתברך מנהיג העולם על ידי מערכת המזלות, הוא כמו בחינת ההנהגה על ידי איזה אמצעי שמזה נשתלשל כל בחינת הטבעיות המובא בפנים לעיל אבל כשנתבטל ההנהגה של מערכת המזלות על ידי תפלת הצדיק, כי השם יתברך שומע תפלת הצדיק ומשדד המערכות ומשנה הטבע, זהו בחינת ההנהגה של השם יתברך בעצמו וכבודו כביכול בלי התלבשות בשום אמצעי, שזה בחינת ידבר נא עבדיך דבר באזני אדוני ולא ישמע עוד אמצעי, היינו שכל מה שנצרך לו יפעול רק על ידי תפלה להשם יתברך בלי שום התלבשות בסיבה טבעיות רק למעלה מדרך הטבע בבחינת ההנהגה שיהיה לעתיד כמבואר בפנים:

ועיין במאמר אית לן בירא סימן ל"א, שהנהגת המזלות בדרך הטבע הוא בחינת הסתרת פנים שפני ה' מוסתר כביכול בדרך הטבע וכו' היינו שכביכול השם יתברך מלביש ומסתיר אור השגחתו יתברך בדרך הטבע, שזה בחינת (דברים ל"א) והסתרתי פני מהם והיה לאכול שזה בא על ידי פגם אמונה, כמו שכתוב בפרשת וילך (שם) הנך שוכב וכו' העם הזה וזנח אחרי אלקי נכר וכו' וחרה אפי וכו' והסתרתי פני וכו' ועל ידי ההנהגה הזאת מתגבר ביותר בחינת מיעוט האמונה כמבואר במאמר זה ועל כן כשנשלמת האמונה שאז נעשה על ידי אכילתו יחוד קודשא בריך הוא פנים בפנים, אז השכינה שהיא האמונה מתחננת לפני השם יתברך שינהיג את ישראל בבחינת ההנהגה של בחינת פנים בפנים, היינו על ידי השגחתו יתברך לבד בלי התלבשות בדרך הטבע שזה בחינת באזני אדוני וכו' ואל יחר אפך על העבר, היינו שעד עתה לא היתה אמונתם שלימה שעל ידי זה בא חרון אף והסתרת פנים חס ושלום כנ"ל, וזה כי כמוך כפרעה וכו' כי אתה אינך ידוע אלא מהגלוי אל הסתום, ועל כן אדרבא על ידי שהנהגתך מלובשת ומכוסה בדרך הטבע לפיכך טעו כל אחד לפי טעותו, אבל כשתעשה נפלאות ותשנה הטבע על ידי תפלת הצדיק, על ידי זה בעצמו תהיה האמונה נשלמת אצלם כנ"ל:

שם וחמושים אחד מחמשה היינו ה' מוצאות הפה שעל ידו כל העובדי כוכבים פונים אל אמונת ישראל לעבדו שכם אחד וכו' רוצה לומר ונמצא שעל ידי החמשה מוצאות הפה שהוא הדיבור על ידי זה נמשך בחינת אחד, היינו שהכל פונים לעבדו שכם אחד כנ"ל:

שם שייך לאות ב', וזה שלום וכו' וכן מה שכתוב שם אחר כך, גם זה שייך לאות הנ"ל מהמחלוקות נעשה הלכות וכו', היינו שבכאן מבאר איך שגם על ידי השלום שיש בכלל העולם בין אחד לחבירו נתבטל גם כן האפיקורסית וזה השלום בכלל נמשך גם כן על ידי לימוד הלכות וכו':