קכב

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. אָנָּא חֲמֹל עָלַי, וְזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ. וְאֶזְכֶּה שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֶהְיֶה מְקֻשָּׁר בְּךָ, תִתְבָּרַךְ, תָּמִיד. וּתְזַכֵּנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא יוֹרֶדֶת אֲפִלּוּ בְּעִמְקֵי תְהוֹם לְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אֶת הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים אֵלֶיךָ, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּתְרַחֲמֶנּוּ שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה נִזְכֶּה כֻּלָם לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, אֲפִלּוּ אֲנִי וְכָל אֵלּוּ שֶׁכְּבָר נִשְׁקְעוּ בְּתוֹךְ סִטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם. וְנַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה לְעוֹלָם. רַק אַדְּרַבָּא, תוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁיַּעֲלוּ אוֹתִי מְטֻמָּאָה לְטָהֳרָה. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרִי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי”: