קכו

אָנָּא, יְהֹוָה, רַחְמָן מַלֵּא רַחֲמִים, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל. רַחֵם עַל כָּל הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ וְעָלַי. שֶׁאֶזְכֶּה בְּחַסְדְּךָ לְעוֹרֵר מַטֶּה עֹז שֶׁל עֲבוֹדָתִי, הַיְנוּ הַכֹּחַ וּזְכוּת שֶׁל נְקֻדּוֹתָי הַטּוֹבוֹת, בִּפְרָט הַכֹּחַ וּזְכוּת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר אָנוּ חוֹסִים בָּהֶם. וּתְרַחֵם שֶׁאֶזְכֹּר שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבִּי, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ שֶׁהַבַּעַל דָּבָר בָּא לְבַלְבֵּל אוֹתִי גַּם מִמְּעַט עֲבוֹדָתִי, וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתִּי מֵרִבּוּי קִלְקוּלַי וּפְגָמַי הַמְּרֻבִּים. עַל כֵּן תְרַחַמֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְחַפֵּשׂ בְּעַצְמִי אֵיזֶה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת, בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמִי, בִּבְחִינוֹת “וְעוֹד מְעַט וְאֵין רֶשַׁע” וְכוּ’ כַּמְּבֹאָר בְּתוֹרָתְךָ. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זַכֵּנִי, מַלְכִּי, לַעֲמֹד כְּדָל וּכְרָשׁ. וְאֶשְׁפֹּךְ לִבִּי כַמַּיִם, וְרַק בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים, וְלֹא אֶתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת כְּלָל, וְגַם לֹא אֶדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה כְּלָל. וְאֶזְכֶּה כָּךְ לְהָאִיר בִּי, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי בֶּאֱמֶת קְדֻשַּׁת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי” - “כְּשֶׁיּוֹצֵא לַמִּלְחָמָה מִתְקַשֶּׁה עַצְמוֹ כְּעֵץ וּכְשֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה מְעַדֵּן עַצְמוֹ כְּתוֹלַעַת”, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. “כִּי אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ”. “הַאֲזִינָה, יְהֹוָה, תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי”: