נז

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, אֲשֶׁר מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. תַּמְשִׁיךְ עָלַי אוֹרְךָ וְרַחֲמֶיךָ גַּם כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֵל לְמַדְרְגוֹת נְמוּכוֹת מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים - שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. כִּי לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ שֶׁעַל מְקוֹמוֹת אֵלּוּ נֶאֱמַר: “וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֶּן”, וְחִיּוּתָם הוּא רַק מֵהַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת: “אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ”. אָנָּא, אֱלֹהַי, רַחֵם עָלַי בְּרֹב חַסְדְּךָ, גַּם כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם. זַכֵּנִי לְרַחֵם עַל עַצְמִי, כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁמְּקוֹמִי רָחוֹק מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ. וְאִם כֵּן, אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם מָקוֹם כְּלָל, כִּי עִקַּר הַמָּקוֹם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה וְהִתְגַּלּוּת כְּבוֹד אֱלֹקוּתְךָ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּקְרָא “מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם”. אֲבָל יָדַעְתָּ, מַלְכֵּנוּ, שֶׁמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם “מָקוֹם” כְּלָל, בִּבְחִינַת: “כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם”. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּאֶפֶס מָקוֹם” וְכוּ’. עַל כֵּן הוֹשִׁיעֵנִי כְּשֶׁאֲנִי נוֹפֵל לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, רְאֵה נָא בְּעָנְיִי כִּי אֵין לִי בֶּאֱמֶת שׁוּם מָקוֹם כְּלָל וַאֲנִי נָע וָנָד בְּאֶרֶץ. כִּי עַל יְדֵי שֶׁחָטָאתִי, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִתְרַחַקְתִּי מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ הֶחֱזַרְתִּי הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וּכְאִלּוּ נֶחְרַב הָעוֹלָם לְגַמְרֵי. וְעַל כֵּן אֵין לִי שׁוּם מָקוֹם כְּלָל. אָנָּא אַב הָרַחֲמָן, רַחַמֶנִי שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים לֵידַע הָאֱמֶת וְלִרְאוֹת פְּגָמִי וְקִלְקוּלִי הַגָּדוֹל שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת כָּל הָעוֹלָם, עַד שֶּׁאֵין לִי מָקוֹם בָּעוֹלָם כְּלָל. וְאֶזְכֶּה לְרַחֵם עַל עַצְמִי, וְאֶהְיֶה שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ, “אַיֵּה מָקוֹם כְּבוֹדוֹ?”. כִּי בְּוַדַּאי גַּם מְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה חִיּוּת מֵאִתְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהַחִיּוּת בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת: “אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ”, כַּאֲשֶׁר גִּילָה הַצַּדִּיק. זַכֵּנִי בֶּאֱמֶת שֶׁאֲחַפֵּשׂ וָאֲבַקֵּשׁ גַּם שָׁם אַחַר כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה תַּצִּילֵנִי שֶׁאֶעֱלֶה בְּתַכְלִית הָעַלִיָּה לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּה וְשָׁם הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם:

אֱלֹהַי, מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב, רַחֵם עָלַי, שֶׁאַף הַיְרִידָה שֶׁלִּי שֶׁנָּפַלְתִּי לְמַדְרֵגָה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֲנִי בִּבְחִינַת לְמָטָּה מִן הַמָּקוֹם, כִּי הָיִיתִי בִּבְחִינַת: “תֹהוּ וָבֹהוּ”, וְלֹא הָיָה לִי מָקוֹם כְּלָל. וּמֵעַכְשָׁו הוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁעַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַעֲלֶה בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וּבְרֹב חֲסָדֶיךָ אָז יִהְיוּ נִמְחָלִין לִי כָּל עֲווֹנוֹתַי. וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת “אַיֵּה” שֶׁהִיא הַקְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה לְכָל הָעֲוֹנוֹת בִּבְחִינַת: “כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה”. “כִּי עִמְּךָ” דַּיְקָא - כִּי הוֹדַעְתָּנוּ שְׂ”אַיֵּה” הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִיקְנָא, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה. וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּקַיֵּם בָּנוּ הַכָּתוּב: “אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ”. אָנָּא, בּוֹרְאֵנוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ מִמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת תּוֹלָע. וְתַצִּילֵנוּ מִמֶּנָּה, כִּי הִיא קְלִפָּה קָשָׁה וַחֲזָקָה מְאֹד, וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל יוֹם לְכַלּוֹת כָּל הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ. וְהוֹדִיעוּנוּ גַּם כֵּן שֶׁמִּבְּחִינַת קְלִפָּה זֹאת נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים שֶׁאֲסוּרִים בָּאֲכִילָה בְּאִסּוּר חָמוּר, מֵאַחַר שֶׁהֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: “וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֶּן”, אָנָּא תַּרְחִיקֵם מֵאִתָּנוּ בְּכָל הַבְּחִינוֹת. וְזַכֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם נַעֲלֶה בְּתַכְלִית הָעַלִיָּה, וְתִהְיֶה נִמְשֶׁכֶת לָנוּ סְלִיחָה וּמְחִילָה מִבְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת צֶמֶר בִּבְחִינַת: “אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ”:

אַתָּה מַלְכֵּנוּ, הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהָרְאֵתָ לְדַעְתֵּנוּ הַשֵּׂכֶל הַנֶּעֱלָם, לְעִנְיָן תּוֹלָעִים שֶׁנִּתְהַוּוּ בְּתָלוּשׁ - שֶׁאֵינָם אֲסוּרִים עַד אַחַר שֶׁפֵּרְשׁוּ. רַחֵם עַל כָּל מִי שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת אֵלֶּה וְאָז רוֹאֶה שֶּׁאֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם כְּלָל בַּקְּדֻשָּׁה. רַחֲמֵנוּ תָּמִיד, הָעִקָּר לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמֵנוּ, וְשֶׁלֹּא לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמֵנוּ - לִפְרֹשׁ וְלָצֵאת לַחוּץ, חַס וְשָׁלוֹם. אַתָּה מַלְכֵּנוּ יוֹדֵעַ מַה שֶׁהָיוּ כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרָאוּ בְּעַצְמָן נְפִילָתָם הַגְּדוֹלָה עַל יְדֵי זֶה נִתְיָאֲשׁוּ לְגַמְרֵי וּפֵרְשׁוּ מִן הַקְּדֻשָּׁה וְיָצְאוּ לַחוּץ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעוֹד רָצוּ לִקְבֹּעַ לָהֶם מָקוֹם חוּץ מֵהַקְּדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם. וְרָצוּ לִשְרֹץ בָּאָרֶץ, לְהִתְפַּשֵּׁט עַצְמָן בָּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ: “אֵיזִיל וְאֶתְהַנֵי בְּהַאי עָלְמָא”, מֵאַחַר שֶׁלְּדַעְתּוֹ אֵין לוֹ עוֹלָם הַבָּא, חַס וְשָׁלוֹם. אָנָּא, הוֹשִׁיעָה נָא, וְהִצִּילָה מִדֵּעוֹת רָעוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי אֵלּוּ הֵם בְּוַדַּאי טְמֵאִים וַאֲסוּרִים לְגַמְרֵי, כִּי זֶה בְּחִינַת: “הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ” דַּיְקָא שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַנָּחָשׁ וְהַטֻּמְאָה, חַס וְשָׁלוֹם:

אֲבָל רַחֵם עָלַי, אֲנִי זֶה הַתּוֹלָע שֶׁנָּפַלְתִּי לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹלָע. רַק עַל כָּל פָּנִים, תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת דָּבוּק בִּמְקוֹמִי, וְלֹא לִהְיוֹת פּוֹרֵשׁ אֶל הַחוּץ עַל כָּל פָּנִים. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם מָקוֹם לִבְרֹחַ וּלְהִסָּתֵר מִפָּנֶיךָ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח? אִם אֶסַּק שָׁמַיִם” וְכוּ’. וּמַה אֶפְעַל בָּזֶה אִם אוֹסִיף עוֹד בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבִּי? הֲלֹא סוֹף כָּל סוֹף מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה. וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לִי אָז לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּכְמוֹצֵא שָׁלָל רַב כָּל מַה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהַצִּיל עַצְמִי מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֲפִלּוּ מְעַט דִּמְעַט. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב אֶת עַצְמִי עַל כָּל זֹאת. וְכָל מַה שֶׁאֶרְאֶה שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, אֵדַע שֶּׁאֵין לִי מָקוֹם כְּלָל, כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁרְחוֹקִים מִכְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם מָקוֹם כְּלָל. וְאֶהְיֶה בֶּאֱמֶת שׁוֹאֵל וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ גַּם מִשָּׁם אַחַר כְּבוֹדְךָ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: “אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ” שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ” - “מִשָּׁם” דַּיְקָא. כִּי עַל כָּל פָּנִים לֹא אֶהְיֶה פּוֹרֵשׁ לָצֵאת לַחוּץ, חַס וְשָׁלוֹם. רַק אַדְּרַבָּא, לְעוֹלָם לֹא אַנִּיחַ אֶת מְקוֹמִי, וַאֲקַיֵּם בְּחִינַת: “אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח”. עַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לְעֲלִיָּה גְּדוֹלָה, וְאֶעֱלֶה לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְתַעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁמִּבְּחִינַת “תּוֹלָע” יִהְיֶה נַעֲשֶׂה “עוֹלָה”, בְּחִינַת: “עוֹלַת תָּמִיד”, שֶׁמְּכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל יוֹם וְשֶׁל לַיְלָה. וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל קְלִפַּת תּוֹלָע בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “תּוֹלָעִים שֶׁבְּתָלוּשׁ, עַד שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ מֻתָּרִין”, כְּמוֹ שֶׁגִּילּוּ חֲכָמֶיךָ. וְתוֹשִׁיעֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָּמִיד, בְּכָל זְמַן, שֶׁלֹּא נִפְרֹשׁ לַחוּץ לִשְׁרֹץ עַל הָאָרֶץ וְלַעֲשׂוֹת לָנוּ מָקוֹם בָּאָרֶץ, בִּמְקוֹם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, חַס וְשָׁלוֹם. רַק אַדְּרַבָּא, נִזְכֶּה לְחַפֵּשׂ גַּם מִמְּקוֹמֵנוּ אַחֲרֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּתְרַחֵם שֶׁהַיְרִידָה תִּתְהַפֵּךְ לְעֲלִיָּה גְּדוֹלָה. “בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”: