“רִבּוֹן עָלְמִין, עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין, סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין”. רַחֵם עָלַי, וְהַצִּילֵנִי מִכָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁלִּי, מַה שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לְכָל הַתַּאֲווֹת וְאַף עַל פִּי כֵן רוֹצֶה לֵידַע וּלְהָבִין הַכֹּל בְּשִׂכְלִי הַמְגֻשָּׁם. וּבְכָל פַּעַם קָשֶׁה לִי כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עָלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל הַצַּדִּיקִים. רַחֵם עָלַי, וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁאֲפִלּוּ אִם קָשֶׁה לִי קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמִי גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב. כִּי צַדִּיקֶיךָ גִּילוּ שֶׁגַּם זֶה מַעֲשֵׂי בָּעַל דָּבָר, שֶׁמַּחְלִישׁ דַּעְתִּי עַל יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶּׁקָּשֶׁה לִי עַל עַצְמִי. וְאַתָּה יוֹצְרִי, יוֹדֵעַ יִצְרִי וְרִבּוּי טַעֲנוֹתָיו שֶּׁטּוֹעֵן אֵלַי בְּכָל עֵת בְּעָרְמָתוֹ: “אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת, וַהֲלֹא בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ?!” וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּלְבּוּלִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר. פְּדֵנִי מִנְּכָלָיו הָרָעִים וְהַצִּילֵנִי מִכָּל הַבִּלְבּוּלִים, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁמְּבַלְבֵּל דַּעְתִּי שֶׁאֶרְצֶה לְהָבִין הַכֹּל:
זַכֵּנִי לֵידַע בְּלֶב שָׁלֵם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: “כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי”. וְכֵן בִּתְהִלִּים אָמַר: “וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ”. מִכָּל שֶׁכֵּן אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן אָנֹכִי. אָנָּא בּוֹרְאִי זַכֵּנִי תָּמִיד לָדַעַת שֶּׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם. וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדִי לַעֲשׂוֹת בְּכֹחִי אֶעֱשֶׂה, וּתְרַחֵם אָז שֶׁטּוֹב יִהְיֶה לִי לְעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף תְּחָנֵּנִי שֶׁאַגִּיעַ לַתַּכְלִית הַטּוֹב וְהַנִּצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא. “יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ”: