נט

תְּפִלָּה זוֹ אֵינָהּ מִ”מְּשִׁיבַת נָפֶשׁ”, אֶלָּא מֵ”אוֹצָר הַיִּרְאָה”. עַיֵּן בִּפְנִים, בִּמְשִׁיבַת נָפֶשׁ, מַה שֶׁמַּפְנֶה לְ"לִקּוּטֵי עֵצוֹת חָדָשׁ" - 'יִרְאָה וַעֲבוֹדָה' אוֹת נה, עַיֵּן שָׁם:

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. זַכֵּה אוֹתִי בְּרַחֲמֶיךָ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתְךָ הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזַכֵּנִי לְקַיֵּם דִּבְרֵיהֶם, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינָי כַּחֲדָשִׁים, וּכְאִלּוּ הַיּוֹם נִכְנַסְתִּי עִמְּךָ בִּבְרִית. רַחֵם עָלַי וְהַצִּילֵנִי בֶּאֱמֶת מִכָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַנְּפִילוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּכָל פַּעַם, שֶׁכֻּלָּם עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחְשָׁבוֹת מִיּוֹם שֶׁעָבַר לַיּוֹם הַבָּא, וּמִשָּׁעָה לְשָׁעָה. רַחֵם עָלַי, אֲבִי, שֶׁלֹּא אֶפֹּל בְּטָעוּת הָעוֹלָם, מַה שֶׁרֹב הָעוֹלָם הֵם בְּעֵינֵי עַצְמָן כִּזְקֵנִים. הוֹשִׁיעֵנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַנְתִי בִּדְרָכַי שֶׁאֲנִי רָגִיל בָּהֶם יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִי לָשׁוּב עוֹד לְדֶרֶךְ אַחֵר. וּמֵחֲמָת זֶה אֲנִי מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי לְגַמְרֵי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִילוּ מְעַט הָעֲבוֹדָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם הוּא כְּמוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, וַאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת וְחִיּוּת, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַזִּקְנָה שֶׁקָּפְצָה עָלַי, שֶׁאֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּזָקֵן. אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָא, הַצִּילָה נָא מִדֵּעוֹת וּמִדְּרָכִים כָּאֵלֶּה, שֶׁזֶּה מַזִּיק מְאֹד מְאֹד לַעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הִזְהִירוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. רַחֵם עָלַי אֲבִי, וְזַכֵּנִי מֵעָתָּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַנְתִי בְּמַעֲשַׂי וְאִי אֶפְשָׁר לִי לְהִשְׁתַּנּוֹת עוֹד לְטוֹבָה. הַצִּילֵנִי מִזֶּה, כִּי זֶה בְּוַדַּאי מַזִּיק בְּלִי שִׁעוּר. אָנָּא הוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, כִּי אֲנִי יָכוֹל לֵילֵךְ לְאִבּוּד לְגַמְרֵי אִם לֹא תְּזַכֵּנִי לְהִתְעוֹרֵר לְהִתְחַדֵּשׁ. זַכֵּה אוֹתִי לְהִתְחַדֵּשׁ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה. “הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם”:

מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר. רַחֵם עָלַי בֶּאֱמֶת, שֶׁבְּכָל בְּחִינָה וּבְחִינָה, וּבְכָל דַּרְגָּא, אֲפִילוּ בְּכָל הַבְּחִינוֹת אֲשֶׁר אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת כָּשֵׁר קְצָת, וַאֲפִילוּ כְּשֶׁתְּזַכֵּנִי בַּחֲסָדֶיךָ לְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה - רַחַמֶנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה זָקֵן בְּעֵינֵי עַצְמִי. וְשֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה עֲבוֹדָתִי כְּזָקֵן הָרָגִיל מִכְּבָּר בָּזֶה, כִּי גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. זַכֵּה אוֹתִי לְעִקָּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַדְּשׁוּת בְּכָל פַּעַם וְיִתְקַיֵּם בִּי בְּכָל עֵת הַפָּסוּק: “וְקֹוֵי יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים”. אָנָּא, אֲבִי, זַכֵּה אוֹתִי שֶׁאֲחַזֵּק עַצְמִי בָּזֶה, וְאֶזְכֶּה לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וּתְרַחֵם שֶׁלֹּא אֶפֹּל מֵעֲבוֹדָתִי לְעוֹלָם, אֲפִילוּ יַעֲבוֹר עָלַי מַה:

אָנָּא בְּרֹב רַחֲמֶיךָ, זַכֵּה אוֹתִי לְסַלֵּק מִדַּעְתִּי וּמִמַּחֲשָׁבְתִּי לְגַמְרֵי הַיּוֹם שֶׁעָבַר וַאֲפִילוּ הַשָּׁעָה שֶׁעָבְרָה. וּתְרַחֵם שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת שֶׁיִּדְמֶה בְּעֵינֵי עַצְמִי בְּכָל יוֹם, וַאֲפִילוּ בְּכָל שָׁעָה, כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלַדְתִּי, בִּבְחִינַת “אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” בֶּאֱמֶת. וְשֶׁיִּהְיֶה כְאִלּוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נוֹלַדְתִּי וּבָאתִי לָעוֹלָם וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַכִּיר אוֹתְךָ - מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. וּתְרַחֵם עָלַי כָּל כָּךְ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה כֵּן אֲלָפִים וּרְבָבוֹת פְּעָמִים, שֶׁרָצִיתִי לְהִתְחַדֵּשׁ וּלְהַתְחִיל לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי. וַאֲפִילוּ שֶׁנָּפַלְתִּי בְּכָל פַּעַם לְמַה שֶׁנָּפַלְתִּי, הַצִּילֵנִי מֵעָתָּה, רַחֵם עָלַי אַף עַל פִּי כֵן שֶׁלֹּא אֶסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל וְאֶשְׁכַּח כָּל זֶה. וְאֶזְכֶּה לֵידַע בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, כִּי זֶה הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בּוֹ עַתָּה עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם. וְרַק אַתָּה תִּתְבָּרַךְ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה אֲנִי יָכוֹל לִזְכּוֹת עֲדַיִן בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. אֱלֹהַי, תֶּן בִּי תָּמִיד לֵידַע בְּלֶב שָׁלֵם, כִּי אַתָּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְחַדֵּשׁ בְּטוּבְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וְאֵין רֶגַע דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. וְזַכֵּנִי לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת, בְּלֶב שָׁלֵם, בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁגִּילוּ לָנוּ זֹאת וְהֵאִירוּ עֵינֵינוּ בָּזֶה, שֶׁבְּכָל רֶגַע וְרֶגַע אַתָּה מְשַׁנֶּה מַעֲמַד וּמַצַּב וּמַהֲלַךְ הַמַּזָּלוֹת וְכוֹכָבִים, וְעַל יְדֵי זֶה מִשְׁתַּנִּים הַמְאֹרָעוֹת לְאֵין מִסְפַּר בֵּין הַנּוֹלַד בְּרֶגַע זֶה לַנּוֹלָד בָּרֶגַע הָאַחֵר:

אָנָּא אֱלֹהַי, תֶּן לִי, בִּזְכוּת וּבְכֹחַ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאוּכַל מִזֶּה לְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין מִדַּעְתִּי הַשִּׁנּוּיִים הַגְּדוֹלִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְאֵין קֵץ וּמִסְפָּר. אֲשֶׁר עַל הִתְחַדְּשׁוּת הִתְגַּלּוּת אוֹרְךָ עָלֵינוּ אָמְרוּ: “וּלְבוּשִׁין דְּלָבֵשׁ יוֹמָא דָּא לֹא לָבֵשׁ בְּיוֹמָא אַחֲרָא”, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֶיךָ זַ"ל. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל אֵלּוּ הַשִּׁנּוּיִים לְאֵין קֵץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, כְּדֵי לְקָרֵב אוֹתָנוּ עַל יְדֵי זֶה לַעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. לָכֵן, אֲבִי מַלְכִּי וֵאלֹהַי, רַחֵם שֶׁאֵדַע שֶּׁאֵין רְאָיָה כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁעַד הֵנָּה הָיָה מַה שֶׁהָיָה, אַף עַל פִּי כֵן כְּפִי הִשְׁתַּנּוּת מַעֲמַד וּמַצַּב כָּל הָעוֹלָמוֹת עַכְשָׁו בְּזֹאת הַשָּׁעָה - וְהַכֹּל בִּשְׁבִילִי, כִּי “חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם” כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה - וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁדַּיְקָא עַתָּה אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם אַתְחִיל מֵעָתָּה:

בּוֹרֵא כָּל, אַב הָרַחֲמָן, רַחֵם עָלַי וְזַכֵּה אוֹתִי לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתֶךָ מֵחָדָשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּכָל מַה שֶׁאוּכַל, לַחֲטוֹף בְּזוֹ הַשָּׁעָה תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ אֵיזוֹ מִצְוָה. וּתְרַחַמֵנִי בֶּאֱמֶת בְּעֹצֶם חַסְדְּךָ שֶׁאִם אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עַל כָּל פָּנִים אֲחַזֵּק אֶת עַצְמִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ, וְאֵדַע כִּי רָצוֹן וְכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה יָקָר מִן הַכֹּל, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. אָנָּא, רַחֵם נָא עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְהַשְׁלִיךְ וּלְסַלֵּק מֵעַצְמִי כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁמִּכְּבָר, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַבִּלְבּוּלִים הַמְבַלְבְּלִים אוֹתִי מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. שֶׁכָּל הַבִּלְבּוּלִים הָאֵלֶּה מֵהַסְּבָרוֹת וְהַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֻרְגַּלְתִּי בָּהֶם מִנְּעוּרָי, שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהֵם בִּבְחִינַת עֵץ דַּעַת טוֹב וְרַע:

אָנָּא מַלְכִּי, גָּלוּי לְפָנֶיךָ אֲבִי, רְצוֹנִי לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הוֹשִׁיעָה אוֹתִי בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנִי לְסַלֵּק מֵעַצְמִי כָּל הַחֲכָמוֹת וְהַסְבָרוֹת הָאֵלּוּ, וּלְבַטֵּל דַּעְתִּי בֶּאֱמֶת נֶגֶד הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמִי כְּלָל. וַאֲפִילוּ אִם נִדְמֶה לִי שֶׁנִּמְשְׁכָה לִי סְבָרָא זֹאת מֵאֵיזֶה סֵפֶר - אַף עַל פִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁהַסְּבָרָא הַזֹּאת מֵרַחֶקֶת אוֹתִי מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַחֵם עָלַי שֶׁאַסַלְּקָהּ מִדַּעְתִּי. כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁגַּם בַּתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת", רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וּבֶאֱמֶת, יוֹדֵעַ כָּל, אֲשֶׁר אֵין נֶעְלָם מִמְּךָ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶּׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל. כִּי בְּכָל דּוֹר וּבְכָל יוֹם מִשְׁתַּנִּים הָעוֹלָמוֹת לְאֵין מִסְפַּר, וְכֵן נִשְׁתַּנִּים הַבֵּרוּרִים שֶׁל הַנִּיצוֹצוֹת שֶּׁצְּרִיכִין לְבָרְרָן בְּכָל פַּעַם כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַד אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין שֵׂכֶל בְּלֶב הָאָדָם לַעֲמוֹד עַל כָּל זֶה בִּשְׁלֵמוּת. וַאֲפִילוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר עַל זֶה: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי”. עַל כֵּן זַכֵּנִי נָא לְעִקָּר הַחָכְמָה, לְסַלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל עַצְמִי לְגַמְרֵי נֶגֶד הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מַה שֶׁכָּתוּב: “לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל” - אֲפִילוּ אִם נִדְמֶה לִי שֶּׁאוֹמֵר עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְכֵן לְהֶפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁהוֹרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”, אָמֵן: