פג

רִבּוֹן כָּל עָלְמִין. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. אַתָּה לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶּׁ”אֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא לִמְחֻזָּקִין וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לִמְזֹרָזִין”. וְלִכְאוֹרָה, אֵינוֹ מוּבָן כִּי אִם כֵּן מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה? וּכְבָר בְּרַחֲמֶיךָ הוֹדִיעוּנוּ צַדִּיקֶיךָ, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בַּעֲבוֹדָתְךָ, הַשֵּׁם, שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה. אַךְ בֶּאֱמֶת זַכֵּנוּ לֵידַע שֶׁכָּל הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁלָּנוּ, הַכֹּל הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר. וְשֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הָיָה הָרַבִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמִמֶּנּוּ הַהַתְחָלָה וְאֶצְלוֹ כָּל תַּכְלִיתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ, כִּי “מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

וְהַהַתְחָלָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, זַכֵּנוּ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג כְּלָל. וְנַשְׂכִּיל כִּי אֵין לָנוּ לְהַרְהֵר בָּזֶה כְּלָל, אֵיךְ זָכָה יְלוּד אִשָּׁה לְהַשָּׂגָה כָּזֹאת וְכוּ’. אַךְ אַחַר שֶׁכְּבָר בְּרֹב חַסְדְּךָ זִכִּיתָנוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּלְהַמְשִׁיךְ בְּרַחֲמֶיךָ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר. עַל כֵּן, עַל יְדֵי זֶה בְּעֹצֶם נִפְלָאוֹת יְשׁוּעוֹתֵךָ יֵשׁ לָנוּ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל, כִּי מִנְּעוּרֵינוּ מְגַדְּלִין אוֹתָנוּ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וּמָלִין אֶת הַיֶּלֶד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִיַּד, וְיֵשׁ שֶׁזָּכוּ עוֹד יוֹתֵר וְאַחַר כָּךְ מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת. וּבְוַדַּאי יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהִתְחַזֵּק, בְּעֶזְרָתֶךָ תִּתְבָּרַךְ, בְּמַה שֶׁזָּכִינוּ לְהִוָּלֵד וּלְהִתְגַּדֵּל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּמַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, וּבְדִבְרֵי כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבָּאִים אַחֲרָיו, וּמְחַזְּקִין אוֹתָנוּ לִבְטֹחַ בַּחֲסָדֶיךָ, הַשֵּׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר עָבַר עָלֵינוּ מַה שֶׁעָבַר, בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנוּ לִשְׁמוֹעַ וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מַה שֶׁהֵם מַזְהִירִין אוֹתָנוּ לִבְלִי לְיַאֵשׁ עַצְמֵנוּ וְלִהְיוֹת בְּךָ תִּתְבָּרַךְ מִבְטָחֵנוּ. כִּי הַשֵּׁם אִתָּנוּ, “אַל תִּירָאֻם”. כִּי עֲדַיִן עֲדַיִן אַתָּה, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ וְאִתָּנוּ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ מְאֹד, כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ וַעֲדַיִן “חֲבִיבוּתָךְ גַּבָּן וָחֲבִיבוּתָן גַּבָּךְ”. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין וְלָדַעַת זֹאת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם:

אָנָּא מַלְכֵּנוּ, זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין וּלְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכְּבָר טָרְחוּ וְהִתְיַגְּעוּ בִּשְׁבִילֵנוּ הַרְבֵּה לְקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ. וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנֵנוּ חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף אֵלֶיךָ, תִתְבָּרַךְ, בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְגַעֲגוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד:

וּתְרַחֲמֶנּוּ שֶׁכָּל מַה שֶׁהָרָצוֹן יִתְגַּדֵּל וַיִּתְפַּשֵּׁט יוֹתֵר, עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר הִתְחַזְּקוּת הוּא עַל יְדֵי הָרָצוֹן. וְזַכֵּנוּ לֵידַע בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם סָפֵק, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי תָּמִיד. כִּי יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אַף עַל פִּי כֵן תּוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנֵנוּ וְכִסּוּפֵנוּ חָזָק מְאֹד אֵלֶיךָ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת. תְרַחֵם שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁנִּתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר, עַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, וְאָז נִתְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר, וְכֵן לְהַלָּן. וְזַכֵּנוּ לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁלְּהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּנוּ חֲכָמֶיךָ, יוּכַל כָּל אָדָם לִזְכּוֹת בְּקַל, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי לְעוֹלָם. רַק זַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ חָיִל וּלְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאֹד, וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי “אֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא לִמְחֻזָּקִין”:

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אוֹהֵב צַדִּיקִים. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ בְּתוֹרָתְךָ, שֶׁהַהַתְחָלָה הוּא רַק בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיָּגְעוּ כָּל כָּךְ בַּעֲבוֹדָתְךָ, תִּתְבָּרַךְ, עַד שֶׁבְּרַחֲמֶיךָ הִמְשִׁיכוּ דַּעַת כָּזֶה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין הַכֹּל לְהִתְחַזֵּק, לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, וּלְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר וְכֵן לְהַלָּן. אָנָּא מֶלֶךְ רַחְמָן, מַלֵּא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְכָל זֶה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: “וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מַה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה”. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “לְגַבֵּי מֹשֶׁה, יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא”. וְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הֵאִירוּ עֵינֵינוּ בָּזֶה, שֶׁעַתָּה אַחַר שֶׁכְּבָר הוּא טָרַח וְיָגַע בִּשְׁבִילֵנוּ כָּל כָּךְ, כַּמְּבֹאָר בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁזָּכָה לְהַשָּׂגָה וְדַעַת כָּזֶה אֲשֶׁר “יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא” הִיא לְגַבֵּי מֹשֶׁה. וְעַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ גַּם כֵּן יְסוֹד חָזָק וְהַתְחָלָה טוֹבָה, שֶׁנּוּכַל לְהִתְחַזֵּק כָּל כָּךְ עַל יְדֵי הֶאָרַת דַּעְתּוֹ, שֶׁבְּחֶמְלָתְךָ הוּא מֵאִיר בָּנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה גַּם כֵּן לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וּלְיִרְאָה גְּדוֹלָה, הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. עַד אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת, בַּחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים, נֵדַע שֶׁגַּם אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בְּנָקֵל לָנוּ לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה זוֹ, שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה “מִלְּתָא זוּטַרְתָּא” גַּם אֶצְלֵנוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת, בְּכֹחַ הַהַתְחָלָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְשֶׁל כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבָּאִים אַחֲרָיו. “הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ”: