בשבת קודש פרשת קרח ג' תמוז תשכ"א הייתי במירון אצל התנא האלקי הרשב"י זיע"א. ובמוצאי שבת קודש דיברתי עמו כמעט ב' שעות. ואכתוב מעט מה שאני זוכר עכשיו (כי כבר עבר זמן מה).
מיד כשנתקרבים לעבודת ה' צריך להיות מאד בשמחה. ושאלתיו איך מקבלים שמחה, היינו כשיש מניעות ועיכובים להתקרבות לרביז"ל. אמר לי שצריך לדעת שלכל אחד יש צרות, לאחד יש בביתו ולא' יש יסורים בגוף וכדומה, ולכל אחד יש בדבר אחד. ומה טוב להאדם שסובל היסורים והצרות בשביל התקרבותו לצדיק ע"י שחולקים ומתנגדים עליו, ויש לו רדיפות מהמתנגדים על הצדיק האמת (גם סיפר לי הרבה מהצרות שהיו לו בעת שנתקרב לרבינו הקדוש מהמשפחה והחברים וכו' ואין כאן מקום להאריך).