כה.

מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם וֶאֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְאֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וּפַחַד כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וְכוּ'". כִּי מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם־כֵּן אֵין לוֹ לְהִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ דָבָר גָּדוֹל אוֹ דָבָר קָטָן בְּלִי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' לִי לֹא אִירָא וְכוּ'" וְעַל־כֵּן הוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים בָּאִין עָלָיו אֵיזֶה יִסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, הוּא יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד; כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּבִיא עָלָיו הַיִּסּוּרִין הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה: אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲוֹנוֹתָיו; וְאִם־כֵּן, כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעַל־כֵּן הוּא יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לְטוֹבָה, וְ"לֹא לְעוֹלָם יָרִיב וְכוּ'", וּבְוַדַּאי יָשׁוּב ה' וִירַחֲמֵהוּ וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים יִתְהַפְּכוּ לוֹ לְטוֹבָה גְדוֹלָה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְעַל־כֵּן הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹטֶה חַס וְשָׁלוֹם מֵאֱמוּנָה, וְטוֹעֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּכְפִירוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע וְסוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ טֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל, כִּי כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְ"כָל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל וְכוּ'", "בַּשָּׁלוֹם שׁוֹדֵד יְבוֹאֶנּוּ", כִּי מִתְיָרֵא פֶּן יָבוֹא עָלָיו שֶׁבֶר פִּתְאֹם, וּכְשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה וְיִסּוּרִין, אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת לְהִוָּשַׁע, וְעַל־כֵּן הוּא מָלֵא צַעַר וְיִסּוּרִין וּפְחָדִים וְעַצְבוּת תָּמִיד, וְאֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּרָצוֹן, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְכָל הַיְרָאוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאֵיזֶה דָבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נִתְהַפְּכִין לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא חוֹזֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל. (שם הלכות כלי־היין, הל' א', אות א)