המאמר הזה היה אצל רבנו ז"ל כעין צואה לאנ״ש המקרבים אליו ז"ל, איך שיהיה ההתנהגות אחר פטירתו ז"ל בענין ההתקרבות אליו ז"ל.
ורמז להם שהעקר הוא להתחזק באמונת חכמים באמת ולבלי לסור מדבריהם ימין ושמאל, ועל־ידי־זה זוכין להוציא משפטינו לאור, היינו שיקבל וילמד מכל הלמודים שלומד משפטי אמת והנהגות ישרות איך להתנהג, הן לעצמו הן לאחרים המתנהגים לפי דעתו, אשר זה עקר מטרת כונת מעלת ההתקרבות לצדיקים ולא די לעין בספרים קדושים לבד... כי לאו כל אדם זוכה להוציא משפטי אמת והנהגות ישרות ממה שלומד בספרים... ורבנו ז"ל רמז בכאן שעל־ידי שלמות אמונת חכמים זוכין להוציא משפטי אמת מהלמוד בספרים קדושים לבד
גם כן.
וכן זוכין על־ידי־זה לעצה שלמה... על־ידי ששבים באמת על פגם אמונת חכמים עד שבכל פעם נחשבין בעיניו ביותר הספרים הקדושים שנתחברו על־ידי צדיקי אמת, ומאמין בהם ועוסק בהם בתמימות, ומבטל דעתו נגדם ונזהר לבלי לסור מדבריהם ימין ושמאל, על־ידי זה בעצמו... יוכל כל אחד להוציא משפטי אמת מכל הלמודים שלומד, מאחר שנתתקן מוחו ושכלו אשר בזה תלוי עקר תקון המשפט.
וכן על־ידי־זה נשלמת העצה אצל כל אחד לפי בחינתו, כי שלמות העצה הוא עקר בחינת המתקת הצמצומים כנ"ל.
גם רמז להם הפגם הגדול שנעשה על־ידי מנהיגים שאינם ראויים לסמיכה... היינו שאין להם אמונת חכמים בשלמות, ושם מבאר איך צריכין לזהר מאד שלא להסמיך אותם ושלא לתן להם שום תקף ועז. וממילא מובן איך צריכין להתרחק ממנהיגים החולקים על צדיקי אמת ודוברים עליהם עתק בגאוה ובוז, שהם ממש בבחינת 'דואג' שהוציא משפט מעקל כזה עד שדן את דוד שאינו ראוי לבא בקהל[26].
וגם רמז להם איך שצריכין על־ידי המחלקת להתחזק ביותר באמונת חכמים ובספריהם הקדושים, הגם כי על־פי־רב כונות החולקים הוא להפוך מזה, בכדי להפיל את האדם ולבלבל אמונתו ביותר כמובן - אבל האדם צריך לבלי לשמע אליהם כלל.
וגם רמז להם מגדל מעלת התקון הגדול שנעשה על־ידי הנסיעה לצדיקים על ראש־השנה שעל־ידי־זה נכללים כל נפשותם בתוך הצדיק הדור שהוא בחינת 'אבן שתיה', ועל־ידי־זה נמתקין כל הצמצומים והדינים ועל־ידי־זה נעשה שמחה... שזה בחינת מה שנתבאר למעלה שהבטיח להם שגם אחר הסתלקותו כשיהיו נכללים יחד באהבה ואחדות אזי בודאי יגמר עמהם לטובה מה שהתחיל לעסק עמהם עד שיהיו כלם כשרים וצדיקים, ואפלו מי שיתחבר עמהם יהיה גם־כן איש כשר וצדיק באמת[27].
וזה מובן ממילא שגם ענין הנסיעה על ראש השנה לצדיקים - היה דעתו ז"ל גם־כן על ענין הנסיעה שנוסעין כל אנ״ש בכל שנה לאומין להשתטח על קברו הקדוש, ולהרבות שם בתחנונים בכל ערב ראש־השנה, ואחר־כך מתפללין כל הקבוץ הקדוש הזה ביחד בראש השנה (בבית הכנסת הגדול והקדוש שנקרא על שמו ז"ל) בכלליות גדול ובאחדות רב ואהבה רבה ועצומה מאד כל החברים זה לזה ממש, כלם בלב אחד כאיש אחד, ובהתקשרות גדול לכל הצדיקי אמת, ובפרט לכח וזכות הגדול והנורא של רבנו ז"ל... והחוש מעיד שענין זה של הקבוץ שמתקבצין כלל אנ״ש על ראש־השנה לאומין - זהו עקר הכלליות וקשר האחדות של כל אנ״ש בקשר אחד, ורק בזה אנו מקימין רצונו ז"ל להיות מחזיקים את עצמם כלל אנ״ש בקשר אחד באהבה ואחדות כנ"ל, ורק על־ידי זה עקר קיום הארת השארתו הקדושה לנצח, כאשר הבטיח ז"ל שענינו לא יפסק והאש שלו תוקד עד ימות המשיח כנ"ל[28].
וכנראה בחוש אשר זה יותר מששים שנה אחר הסתלקותו ז"ל[29], והאש הקדוש של אמונת חכמים בו ז"ל ובחבוריו הקדושים ובכל הצדיקי אמת בוער בלב אנ״ש עד אין סוף ממש, ומשתדלים לעסק בעניניו ז"ל בכל פעם בהשתדלות יתרה ביותר להפיץ מעינותיו חוצה להדפיס חבוריו ז"ל[30], ולבנות בניניו הקדושים, ולעסק בכל עניניו על צד היותר טוב.
וכבר יש רבים מאנ״ש אשר כמעט שלא הכירו ולא ידעו ולא ראו גם שום אחד מתלמידיו הקדושים ז"ל, ואף־על־פי־כן בוער בלבם עסקיו ועניניו של רבנו הקדוש ז"ל כאש יוקדת ממש, ושותים בצמא את כל דבריו ודברי תלמידיו הקדושים ז"ל, והם עליהם ממש כמים קרים על נפש עיפה, ועובדים את ה' באמת בכל לבם ובכל נפשם - והכל בכח קדשת ההתנוצצות הארת הדעת הקדוש שנשאר בעולם מרבנו הקדוש ז"ל על־ידי חבוריו ותלמידיו הקדושים.
ועקר יסוד קיום כל הענין זה הנ"ל הכל הוא על־ידי הענין הקדוש של ההתקבצות וההתאספות יחד של כלל אנ״ש על ראש השנה.
הנה הארכנו קצת לבאר קצת איך שלעניות דעתי נראה שמאמר של 'חדי ר' שמעון' הנ"ל היה כעין צואה ממנו ז"ל, לרמז לאנ״ש על ענין ההתנהגות של אחר פטירתו ז"ל:
היינו להתחזק מאד באמונת חכמים ולעסק בלמוד ספריו הקדושים וספרי כל צדיקי אמת, ולהחזיק אותם בחשיבות גדול ולהאמין בהם באמת ולבלי לסור מדבריהם ימין ושמאל.
וכן לזהר מאד מלהסמיך את המנהיגים שאינם הגונים ולבלי לתן להם שום תקף ועז.
ומכל מיני מחלקת שעוברים על האדם יתעורר לשוב בתשובה, ולהשתדל לתקן בחינת האמונת חכמים ביותר, ושיש כמה בחינות בזה.
ולזהר ביותר בענין הנסיעה על ראש־השנה לצדיקים וכו', וכבר נתבאר שרמז גם על הקבוץ של אנ״ש גם עכשו על ראש־השנה...
ולזהר מאד באהבת חברים, בחינת 'אנן בחביבותא תליא' להכלל יחד באחדות אחד באהבה רבה.
ועל ידי כל זה נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים, ועל־ידי־זה יכולין להוציא משפטינו לאור מכל הלמודים שילמד, משפטי אמת והנהגות ישרות איך להתנהג הן לעצמו הן לאחרים המתנהגים לפי דעתו (שזה בחינת מה שהבטיח שגם מי שיתחבר אל אנ״ש יהיה איש כשר), וגם זוכין על־ידי־זה לעצה שלמה ולכל טוב. (פרפראות לחכמה ח"א, תורה סא)
. יבמות עו ע"ב ↑
. "רק אתם תחזיקו עצמכם ביחד אז תהיו אנשים כשרים, ולא כשרים בלבד אלא אפלו צדיקים וטובים תהיו... ואמר שכל מי שייגע ויתחבר לאחד מאנ״ש בודאי יהיה איש כשר באמת, ולא איש כשר בלבד אלא אפלו צדיק גמור כמו שאני רוצה" (חיי מוהר"ן, ריח) ↑
. חיי מוהר"ן: מו, רכט, שו; ראה שיחות וסיפורים, ג ↑
. וכיום יותר מ-200 שנה ↑
. "ואמר ש"העקר העסק שלכם יהיה להדפיס ספרים - "יפוצו מעינותיך חוצה" (מכתב הסתלקות מוהרנ"ת) ↑