פסוק א-ב "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּתֹב הַמַּסָּעוֹת שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כַּמָּה נִסִּים עָשִׂיתִי לָהֶם בְּכָל מַסָּע וּמַסָּע.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה, הוֹלִיכוֹ לְמָקּוֹם אַחֵר לְרַפְּאוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִין הִתְחִיל אָבִיו מַזְכִּיר אֶת הַמַסָּעוֹת, כָּאן יָשׁנְנוּ כָּאן הוּקַרְנוּ כָּאן חָשַׁשְׁתָּ רֹאשְׁךָ. כָּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מְנֵה לָהֶם אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת [הֵיכָן הִכְעִיסוּנִי], לְכָךְ נֶאֱמַר "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל".
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עז, כא) "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ", מַה צֹּאן אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְצֵל הַקּוֹרָה כָּךְ יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא נִכְנְסוּ לְצֵל הַקּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר מַה צֹּאן שֶׁאֵין כּוֹנְסִין לָהּ אוֹצָרוֹת אֶלָּא רוֹעָה בַּמִּדְבָּר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה נזּוֹנוּ בְּלֹא אוֹצָרוֹת. דָּבָר אַחֵר מַה צֹּאן, בְּמָקוֹם שֶׁהָרוֹעֶה מַנְהִיג נִמְשֶׁכֶת כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מַסִּיעִין אוֹתָם הָיוּ נוֹסְעִים אַחֲרֵיהֶם.
"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה" (כָּתוּב בְּרֶמֶז תשל"ח).
פסוק ג "וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן". כְּתִיב "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ", אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה בִּלְבַד, (בראשית א, יד) "יְהִי מְאוֹרוֹת", "מְאֹרֹת" כְּתִיב, וְאִם כֵּן לָמָּה נִבְרֵאת הַלְּבָנָה. לְקַדֵּשׁ בָּהּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְרָאשֵׁי שָׁנִים. רַבִּי שֵׁילָא דִכְפַר תָּמַרְתָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אַף עַל פִּי כֵן (תהלים קד, יט) "שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ", מִכָּאן שֶׁאֵין מוֹנִין לַלְּבָנָה אֶלָּא אִם כֵּן שָׁקְעָה הַחַמָּה. יוֹסְטָא חַבְרַיָא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה, כְּתִיב וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ. וְאִם לַלְּבָנָה אַתָּה מוֹנֶה עַד כְּדוֹן לֵית בָּהּ אֶלָּא אַרְבָּעָה עָשָׂר (מַשְׁמוּעִין) [מַשְׁקוֹעִין], מִכָּאן שֶׁאֵין מוֹנִין לַלְּבָנָה אֶלָּא אִם כֵּן שָׁקְעָה הַחַמָּה.
"וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּמִצְרַיִם, מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם הֱיִיתֶם מְפֹרָדִים בָּהּ וְכִנַּסְתִּי אֶתְכֶם לְשָׁעָה קַלָּה לְרַעְמְסֵס, וְעַכְשָׁיו אַתֶּם מְפֻזָּרִים בְכָל הָאֲרָצוֹת, אֲנִי אֲקַבֵּץ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, יא) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ".
"מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל". כְּתִיב "הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה", וְכִי בַּלַּיְלָה יָצְאוּ, וַהֲלֹא לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה", אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִתְחִילָה לָהֶם הַגְּאֻלָּה מִבָּעֶרֶב.
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, יד) "וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן", יוֹם שֶׁהוּא לָכֶם לְזִכָּרוֹן אַתָּה חוֹגְגוֹ, אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵיזֶה הוּא, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר" וְגוֹ'. וַעֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח, בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב, וְהֵם לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ.
פסוק י רמז תשפז "וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם". אוֹתוֹ הַיּוֹם שַׁבָּת הָיָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נִתְרָעֲמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ב) "וַיִּלּוֹנוּ (הָעָם) [כָל עֲדַת בְנֵי יִשְׂרָאֵל] עַל מֹשֶׁה", וְהִבְטִיחָן לְהוֹרִיד לָהֶם מָן לְמָחֳרַת, דִּכְתִיב (שם, ז) "וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה'". בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת יָרַד לָהֶם מָן תְּחִלָּה, דִּכְתִיב "שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻ(וּ)הוּ".
פסוק לח "עָלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְאֶלְעָזָר לְהֹר הָהָר", וְהָיָה מֹשֶׁה מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לְאַהֲרֹן הִגִּיעַ זְמַנְּךָ לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם. אֲמַר לֵיהּ, אַהֲרֹן אָחִי, רְצוֹנְךָ לֵידַע מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ בְּאַבְרָהָם, אֲמַר לֵיהּ הֵן. אֲמַר לֵיהּ (בראשית טו, טו) "וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם", וְלֹא הִרְגִּישׁ. אֲמַר לֵיהּ, אַהֲרֹן אָחִי, אִם יֹאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַחַר מֵאָה שָׁנָה שֶׁתָּמוּת מַה תֹּאמַר, אֲמַר לֵיהּ צַדִּיק הַדַּיָּן. וְאִם יֹאמַר לְךָ הַיּוֹם מַה תֹּאמַר לוֹ, אֲמַר לֵיהּ צַדִּיק הַדַּיָּן, נֶאֱמָן הוּא עָלַי. אֲמַר לֵיהּ, הוֹאִיל וְקִבַּלְתָּ עָלֶיךָ נַעֲלֶה לְרֹאשׁ הָהָר, שֶׁכֵּן אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הָיָה אַהֲרֹן הוֹלֵךְ אַחֲרָיו (ישעיה נג, ז) "כְּשֶׂה לַטֶּבַח יוּבָל". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, הֱיִיתֶם תְּמֵהִים עַל יִצְחָק כְּשֶׁעָלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא סֵרֵב, בּוֹאוּ וּרְאוּ אֶת הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ אַחַר אָחִיו הַקָּטָן לְקַבֵּל מִיתָה. וְלֹא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַפְשִׁיט, לְהַפְשִׁיט אֶת הַחִיצוֹן וּלְהַלְבִּישׁ פְּנִימִי לְאֶלְעָזָר לֹא הָיָה אֶפְשָׁר, לְחַלֵּף בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ מִן סִדְרָן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר, לִיטּוֹל אֶת כֻּלָּן לְהַנִּיחוֹ עָרֹם אִי אֶפְשָׁר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלְּךָ וַאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלִּי, וְהָיָה מֹשֶׁה מַפְשִׁיטוֹ וְאַהֲרֹן מִתְבַּלֵּעַ בָּהָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מֹשֶׁה מַפְשִׁיטוֹ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ. בִּגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁהִפְשִׁיט מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן הִלְבִּישׁוֹ לְאֶלְעָזָר בְּנוֹ בְּפָנָיו, וְעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַחַת רוּחַ וְהוֹדִיעוֹ שֶׁאֵין אֲחֵרִים נוֹטְלִין גְּדֻלָּתוֹ. אַחַר כָּךְ יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָטַל נִשְׁמָתוֹ בִּנְשִׁיקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל פִּי ה'". וְהָיוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מְנַשְּׁקִין אֶת אַהֲרֹן, מֹשֶׁה עַל לֶחְיוֹ אֶחָד וְאֶלְעָזָר עַל לֶחְיוֹ אֶחָד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מֹשֶׁה מַפְשִׁיטוֹ מִן קַרְסֻלָּיו, וְעָלָה עֲנַן הַכָּבוֹדּ וְכִסָּה אוֹתוֹ. אֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, מָה אַתָּה רוֹאֶה, אֲמַר לֵיהּ אֵינִי רוֹאֶה כְלוּם, אֶלָּא שֶׁעֲנַן הַכָּבוֹד מַלְבִּישׁ אֶת אֵבָרַי שֶׁאַתָּה מַפְשִׁיט, וְהִפְשִׁיטוֹ עַד יְרֵכוֹ וְעָלָה עֲנַן הַכָּבוֹד וְכִסָּה אוֹתוֹ, וְהִפְשִׁיטוֹ עַד צַוָּארוֹ. אֲמַר לֵיהּ, אַהֲרֹן אָחִי, מָה אַתָּה רוֹאֶה מַה הִיא הַמִּיתָה, אֲמַר לֵיהּ עַד עַכְשָׁיו וְלֹא כְלוּם אֶלָּא שֶׁעָלָה עֲנַן כָּבוֹד וְכִסָּה אוֹתִי עַד צַוָּארִי. כֵּיוָן שֶׁהִפְשִׁיט אֶת כֻּלּוֹ כִּסָּה הֶעָנָן אֶת כֻּלּוֹ, וְהָיָה מֹשֶׁה קוֹרֵא, אַהֲרֹן אָחִי מַה הִיא מִיתָתָן שֶׁל צַדִיקִים, הֵיכָן אַתָּה. אֲמַר לֵיהּ, אֵינִי כְדַאי לוֹמַר לָךְ אֶלָּא הַלְוַאי מִקֹּדֶם זְמַן בָּאתִי לְכָאן. כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה הֵיאַךְ מֵת אַהֲרֹן נִתְאַוָּה מֹשֶׁה לְמִיתָתוֹ, וּכְשֶׁאֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (לעיל כז, יג) "כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ", אָמַר "יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת".
וְכֵיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִתְעַלֵּם מֵהֶם יָרְדוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר, וְהָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין וַחֲרֵדִין וּמְצַפִּין לִרְאוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. וְחָזַר הַשָּׂטָן בֵּינֵיהֶם וְהִרְגִּישׁ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר, תְּפָשׂוּם כָּל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ הֵיכָן הוּא, אָמְרוּ לָהֶם גְּנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אָמְרוּ אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים לְךָ, שֶׁמָּא דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן אָמַר לְךָ וְקָנַסְתָּ עָלָיו מִיתָה. בִּקְּשׁוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִסְקֹל אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אֶלְעָזָר, מִיָּד אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, הַגְבִּיהוּ מִטָּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן אוֹהֲבִי בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַזִּיקוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אֶלְעָזָר. הִגְבִּיהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֶת מִטָּתוֹ בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵי הַמִּטָּה וּמַסְפִּיד עָלָיו וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹנִין אַחֲרָיו (מלאכי ב, ו) "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" וְגוֹ', וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל מִטָּתוֹ בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַסְפִּידִין אוֹתוֹ, מִיָּד עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם וְסָפְדוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל, וּבָכוּ עָלָיו בְּכִיָּה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן" וְגוֹ'. בּוֹא וּרְאֵה כְּבוֹדוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַצַּדִּיק, שֶׁכָּל בָּאֵי עוֹלָם בּוֹכִין אוֹתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁמֵּתָה מִרְיָם לֹא סְפָדוּהָ וְלֹא קְבָרוּהָ אֶלָּא מֹשֶׁה בָּרֹאשׁ וְאַהֲרֹן בָּרֶגֶל וְהָלְכוּ וּקְבָרוּהָ, וְאַף לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא בָכוּ עָלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּכוּ עַל אַהֲרֹן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מוֹכִיחָן עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, כְּתִיב בּוֹ (דברים לד, ח) "וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה", וּבְאַהֲרֹן כְּתִיב (לעיל כ, כט) "כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל", שֶׁלֹּא הִכְרִיעָן לְכַף חוֹבָה מֵעוֹלָם, שֶׁלֹּא אָמַר לְאִישׁ סָרַחְתָּ וּלְאִשָּׁה סָרַחְתְּ. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה כְּבוֹדוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁמִּטָּתוֹ נְתוּנָה בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַקִּיפִין אוֹתוֹ וְקָשְׁרוּ עָלָיו מִסְפֵּד גָּדוֹל, מִיָּד הָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה, אָמַר אוֹי לִי שֶׁנּוֹתַרְתִּי לְבַדִּי, כְּשֶׁמֵּתָה מִרְיָם לֹא בָא אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֶצְלֵנוּ אֶלָּא אֲנִי וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְעָמַדְנוּ לִפְנֵי מִטָּתָהּ וּבָכִינוּ עָלֶיהָ וּסְפַדְנוּהָ וּקְבַרְנוּהָ, כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן נִתְעַסַּקְתִּי אֲנִי וּבְנוֹ וְעָמַדְנוּ לִפְנֵי מִטָּתוֹ, אֲנִי מַה תְּהֵא עָלַי, מִי יַעֲמֹד עָלַי בִּשְׁעַת מִיתָה, לֹא אָב וְלֹא בֵן וְלֹא אָח וְלֹא אֲחוֹתִי, מִי יִבְכֶּה עָלַי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ אַל תִּירָא, הֲרֵינִי עוֹמֵד בְּעַצְמִי וְקוֹבֶרְךָ בְּכָבוֹד גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי", וּכְשֵׁם שֶׁנִּתְעַלְּמָה מְעָרָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְלֹא נוֹדְעָה, כָּךְ לֹא תִּוָּדַע מְעָרָה שֶׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ", וּכְשֶׁם שֶׁלֹּא שָׁלַט מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּאַהֲרֹן אֶלָּא בִּנְשִׁיקָה כָּךְ אַתָּה לֹא יִשְׁלֹט בְּךָ מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְתִפָּטֵר בִּנְשִׁיקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, ה) "עַל פִּי ה'", מִיָּד נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מְאַסְּפָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, ח) ("וּ)כְבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יוֹצְאִין לִקְרָאתָם וּשְׂמֵחִים בָּהֶם וּמְקַבְּלִים אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְאוֹמְרִים לָהֶם בּוֹאוּ לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם".
"עַל פִּי ה'" (כָּתוּב בְּרֶמֶז ק"ו).
פסוק מט "וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן". אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לְדִידִי חָזִי לִי הַהוּא דוּכְתָּא וַהֲוָה תְּלָתָא פַרְסֵי.
פסוק נא "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן (אַרְצָה) [אֶל אֶרֶץ] כְּנָעַן". [אַרְצָה] אֶרֶץ כְּנָעַן וְלֹא הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (להלן לד, טו) "מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן יְרֵחוֹ", מַה יְּרֵחוֹ אֶרֶץ כְּנַעַן אַף יַרְדֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן. אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין יַרְדֵּן אֶלָּא מִבֵּית יְרִיחוֹ וּלְמַטָּה. לְמַאי הִלְכָתָא. אִילֵימָא לְנוֹדֵר, הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם וְכָל הֵיכָא דְּקָרוּ לֵיהּ יַרְדֵּן [אִ(י)תְּסַר לֵיהּ], אֶלָּא לְמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה. תַּנְיָא נַמֵּי הָכֵי יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְעָרַת פַּמְיָאס וּמְהַלֵּךְ בְּיַמָּהּ שֶׁל סִיבְכִי וּבְיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וּבְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם וְנוֹפֵל לַיָּם הַגָּדוֹל, וְאֵין יַרְדֵּן אֶלָּא מִבֵּית יְרִיחוֹ וּלְמַטָּה. אֲמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַחָא, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יַרְדֵּן, שֶׁיּוֹרֵד מִדָּן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב אַשִּׁי, אֲנָן מֵהָא מַתְנִינָן לָהּ, "וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן" וְגוֹ'. וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר לֶשֶׁם זֶה פַּמְיָאס, וְתַנְיָא יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְעָרַת פַּמְיָאס.
פסוק נה "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי אָמַרְתִּי (דברים כ, יז) "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם", וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן אֶלָּא (יהושע ו, כה) "וְאֶת רָחָב הַזּוֹנָה" וְגוֹ' הֶחֱיָה" וְגוֹ', הֲרֵי יִרְמִיָּה בָּא מִבָּנֶיהָ וְעוֹשֶׂה לָכֶם דְּבָרִים שֶׁלְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר "דִּבְרֵי יִרְמִיָּהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ".