טז

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים מד:): 'בָּשָׂר בְּחָלָב חִדּוּשׁ הוּא', הַיְנוּ שֶׁמִּצְוַת אִסּוּר בָּשָׂר בֶּחָלָב טַעֲמוֹ הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל, כִּי טַעַם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב נִמְשָׁךְ מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, שֶׁהוּא חִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁים, חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן כָּל הַדְּבָרִים, בִּפְרָט בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן הוּא עַל יָדוֹ, וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן הוּא אַחַר יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל כָּרָאוּי הַחִיּוּת הַגָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גְּמַר תִּקּוּנוֹ. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב וְכַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בָּשָׂר בְּחָלָב חִדּוּשׁ הוּא, חִדּוּשׁ דַּיְקָא וְכַנַּ"ל.