וְעַל־כֵּן רָצָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְקָרֵב אֶת הָעֵרֶב רַב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יב, לח): "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם", כִּי מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם אָז שִׁשִּׁים רִבּוֹא כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' (בַּמִּדְבָּר טז, ג), וְזוֹכִין אָז לְתַכְלִית הַיִּחוּד, עַל־כֵּן אָמַר שֶׁיּוּכַל לְקָרֵב כָּל הָעֵרֶב רַב, 'עֵרֶב' דַּיְקָא - בְּחִינַת תַּעֲרֹבֶת אִסּוּר בְּהֶתֵּר, כִּי הָאִסּוּר נִתְבַּטֵּל בַּהֶתֵּר עַל־יְדֵי בְּחִינַת שִׁשִּׁים, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, דְּהַיְנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְכוּ', כַּנַּ"ל.
אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִסְכִּים עִמּוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה תַּעֲרֹבֶת הָאִסּוּר רַב מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם". עַל־כֵּן לֹא הָיָה כֹּחַ בַּהֶתֵּר, דְּהַיְנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל, לְבַטֵּל אֶת תַּעֲרוֹבוֹת הָאִסּוּר שֶׁהָיוּ הַרְבֵּה מְאֹד בְּחִינַת עֵרֶב רַב. וְאַדְּרַבָּא! הֵם הוֹרִידוּ אוֹתָם מִקְּדֻשָּׁתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת לב, ז): "לֵךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" וְכוּ' (זֹהַר בְּרֵאשִׁית כה.), וּמֵחֲמַת זֶה נִתְגַּלְגְּלוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת, וּבִפְרַט הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַזֶּה, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּגָלוּת אָרֹךְ כָּזֶה וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עִמָּהֶם, כִּי אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא (הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִיא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר), כַּמּוּבָא (תִּקּוּנֵי־זֹהַר, תִּקּוּן סט, קיב.), וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ"ל שֶׁל הָעֵרֶב רַב, כַּמּוּבָא.
וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל מִתְרַבִּין, מִתְקָרֶבֶת הַגְּאֻלָּה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס, כב): "הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה", כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּין יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר - יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְבַטֵּל הָאִסּוּר עַל־יְדֵי רִבּוּי הַהֶתֵּר עַל הָאִסּוּר, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּין יִשְׂרָאֵל - נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַיִּחוּדִים שֶׁל מַעְלָה יוֹתֵר וְנִתְבַּטֵּל הָאִסּוּר בְּיוֹתֵר. עַד שֶׁיִּתְרַבּוּ יִשְׂרָאֵל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל כָּל תַּעֲרֹבֶת הָעֵרֶב רַב, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם רַבִּים, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִשְׂרָאֵל יִתְרַבּוּ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְבַטְּלָם, וְאָז יִתְבַּטְּלוּ הָעֵרֶב רַב לְגַמְרֵי וְיִתְהַפְּכוּ לְהֶתֵּר, בִּבְחִינַת (זְכַרְיָה ט, ז): "וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ", וְאָז יָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.