י

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים קיח:): 'מַאי דִּכְתִיב (תְּהִלִּים קיג, ט): "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת?" אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: עֲשָׂאוּנִי בָּנֶיךָ כְּחֻלְדָּה זֹאת שֶׁדָּרָה בְּעִקְּרֵי הַבָּתִּים'. וְהַמַּאֲמָר פְּלִיאָה, לִכְאוֹרָה, אַךְ עַל־פִּי הַנַּ"ל מְבֹאָר הָעִנְיָן, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא לְגַלּוֹת הַהַעֲלָמָה, לְבַטֵּל בְּחִינַת קְלִפַּת הַחֻלְדָּה וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ עַל־יְדֵי־זֶה, אָז אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: 'עֲשָׂאוּנִי בָּנֶיךָ כְּחֻלְדָּה זֹאת שֶׁדָּרָה בְּעִקְּרֵי הַבָּתִּים' - בְּמַאֲרָב וּבְהַעֲלָמָה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עֲשָׂאוּנִי בָּנֶיךָ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם וְכוּ'. הַיְנוּ כִּי בַּעֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְחוֹזֶרֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת הַהַעֲלָמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֻלְדָּה כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת בְּתוֹךְ הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת הַשְּׁכִינָה, כִּבְיָכוֹל [כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר כַּמָּה פְּעָמִים (סִימָנִים לג קטו)]. וְזֶה 'עֲשָׂאוּנִי בָּנֶיךָ כְּחֻלְדָּה', כִּי, כִּבְיָכוֹל, הַשְּׁכִינָה בְּעַצְמָהּ מִסְתַּתֶּרֶת בְּעֹצֶם הַהַעֲלָמָה, בִּבְחִינַת "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" (דְּבָרִים לא, יח). וְעַל זֶה מְבַשֵּׂר הַפָּסוּק, 'מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת', שֶׁלֶּעָתִיד יַחֲזֹר וְיִבָּנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְתִתְגַּלֶּה הַשְּׁכִינָה מֵהִתְעַלְּמוּתָהּ וְיִתְקַיֵּם, 'מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת'. שֶׁמַּה שֶּׁהָיְתָה תְּחִלָּה כְּחֻלְדָּה הַדָּרָה בְּעִקְּרֵי בָּתִּים, עַכְשָׁיו תֵּשֵׁב בִּמְקוֹמָהּ בְּשַׁלְוָה וְיִתְגַּלֶּה מַלְכוּתָהּ וּמֶמְשַׁלְתָּהּ לְעֵין כֹּל.