מג

וּבָזֶה טָעָה שִׁמְשׁוֹן, כִּי רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל כְּבוּשִׁים מְאֹד תַּחַת הַפְּלִשְׁתִּים, וְרָאָה שֶׁקָּשֶׁה לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהֶם לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְסָבַר שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הוֹלָדָה יְבָרֵר הַטּוֹב מֵהֶם, כִּי יָדַע שֶׁיֵּשׁ טוֹב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר מֵהַקְּלִפּוֹת כִּי־אִם עַל־יְדֵי הוֹלָדָה כַּנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה מִשָּׁם. וּבֶאֱמֶת רָאָה וְלֹא יָדַע מָה רָאָה, כִּי בֶּאֱמֶת מֵה' הָיָה מַה שֶּׁהָלַךְ לִקַּח אִשָּׁה מִשָּׁם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בִּבְחִירָתוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחַר זֶה, כִּי זֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (תַּנְחוּמָא בָּלָק ח): "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כב, כ): "קוּם לֵךְ אִתָּם, וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר" וְכוּ', שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גָּמַר כִּרְצוֹנוֹ וְיִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ בְּרָכוֹת הַרְבֵּה עַל־יְדֵי בִּלְעָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהִתְרַצּוֹת בַּהֲלִיכָה זוֹ. וּכְשֶׁהָלַךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גָּמַר כִּרְצוֹנוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נֶעֱנַשׁ הַרְבֵּה לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שָׁם.