וְעַל־כֵּן עִקַּר עֲשִׁירוּת שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה עַל־יְדֵי הַצֹּאן, כִּי יַעֲקֹב זָכָה לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לְהִתְבּוֹנְנוּת, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַל פָּסוּק "וְעַתָּה כָּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךָ אֱלֹקִים עֲשֵׂה", עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ל, כה-ל): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב וְכוּ' שַׁלְּחֵנִי וְכוּ', וּמָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי". כִּי יַעֲקֹב לֹא הִתְחִיל לַעֲסֹק בָּעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל עַד אֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף, כִּי רָחֵל הָיְתָה עֲקָרָה, וּכְשֶׁנִּפְקְדָה וְיָלְדָה אֶת יוֹסֵף, דְּהַיְנוּ פְּקִידַת עֲקָרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל־כֵּן אָז דַּיְקָא אָמַר יַעֲקֹב לְלָבָן: "וּמָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אָנֹכִי לְבֵיתִי", דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת. וְכָל עִקַּר כַּוָּנַת יַעֲקֹב הָיָה בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְכֵן הָיָה, שֶׁאָז הִתְחִיל לְקַבֵּל לְעַצְמוֹ כָּל הַצֹּאן הָעֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים. וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (שָׁם כו, יג): "וַיִּגְדַּל הָאִישׁ" וְכוּ'. כִּי הָעִקַּר הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת צֹאן, בְּחִינַת (דְּבָרִים ז, יג): "וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ", וְכַנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְלָבָן לְעִנְיַן הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַצֹּאן שֶׁלּוֹ, שֶׁבַּדִּין הִרְוִיחַ מִמֶּנּוּ, כִּי "הָיִיתִי בַיּוֹם וְכוּ', וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי" (בְּרֵאשִׁית לא, מ), 'וַתִּדַּד שְׁנָתִי' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת "וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי" כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן לֹא הָלַךְ יַעֲקֹב לְלָבָן עַד שֶׁיָּשַׁב תְּחִלָּה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים בְּבֵית עֵבֶר, וְלֹא יָשַׁן בַּלַּיְלָה וְעָסַק בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. וְעָסַק בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁקִּבֵּל שָׁם הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַשֵּׁנָה, וְאָז פָּגַע בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (כח, יז): "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַהוּא". וְשָׁם הִבְטִיחוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל הַפַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (כח, טו): "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ" וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁרָאָה שָׁם בַּחֲלוֹם (כח, יב): סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה - 'סוּלָם' בְּגִימַטְרִיָּה 'מָמוֹן' כַּמּוּבָא (בַּעַל הַטּוּרִים שָׁם), הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הִשִּׂיג שֶׁיֵּשׁ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל, בְּחִינַת וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה. וְעַל־כֵּן אָז נִזְדַּוְּגוּ לוֹ רָחֵל וְלֵאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת 'אִשָּׁה יִרְאַת ה'', שֶׁעַל יָדָם זָכָה לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַצֹּאן כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עָסַק אָז בְּמִרְעֵה הַצֹּאן בְּסוֹד הַתְּפִלִּין, כַּמּוּבָא (זֹהַר וַיֵּצֵא קסב.). כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל־יְדֵי הָעֲשִׁירוּת שֶׁקִּבֵּל אָז בְּעֵת שֶׁרָעָה הַצֹּאן, כַּנַּ"ל: