וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי נֵר חֲנֻכָּה זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר הַמֵּאִיר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאוֹר שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה, כִּי "נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (מִשְׁלֵי ו, כג), כִּי עִקַּר נֵר חֲנֻכָּה הוּא לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה, כִּי הַמַּלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עָמְדוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וְכוּ'. עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַתּוֹרָה, בְּחִינַת דִּבּוּר הַמֵּאִיר בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ אוֹר הַנֵּר שֶׁל חֲנֻכָּה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה סָמוּךְ לַפֶּתַח (שַׁבָּת כב.), בְּחִינַת אוֹר, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קיט, קל): "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר".
וְעַל־יְדֵי הָאוֹר הַזֶּה שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּבּוּר הַמֵּאִיר, בְּחִינַת הֶאָרַת הַכָּבוֹד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְדִבּוּר הַמֵּאִיר, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ" (יְחֶזְקֵאל מג, ב), כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, כִּי הַדִּבּוּר מֵאִיר לוֹ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לָצֵאת מִמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים (שַׁבָּת כא:), שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאוֹר, בְּחִינַת דִּבּוּר הַמֵּאִיר - שֶׁיָּאִיר אֲפִלּוּ בַּמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהָאִיר גַּם לְאֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם לְמַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה שָׁם, כִּי מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה (סֻכָּה ה.), וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת "נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר", בְּחִינַת דִּבּוּר הַמֵּאִיר כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הָאוֹר אֲפִלּוּ בְּמַדְרֵגוֹת אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנוֹת, עַד שֶׁזּוֹכִין לִרְאוֹת לָצֵאת מִמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה וּשְׁפָלָה וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלָבֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ כַּנַּ"ל.
וְזֶה מַה שֶּׁמּוּבָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְנָחוֹת פה.): אָמְרֵי אֱנָשֵׁי, לְמָתָא יַרְקָא - יַרְקָא שְׁקֹל' (אוֹמְרִים אֲנָשִׁים, לְמָקוֹם שֶׁמּוֹכְרִים יֶרֶק – שָׁם תִּקַּח אֶת הַיָּרָק לִמְכּוֹר). יַרְקָא - הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו" (בְּרֵאשִׁית יד, יד) - שֶׁאוֹרִיקָן בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים (נְדָרִים לב.), שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם (דְּבָרִים כ, ח): "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא" וְכוּ'.
וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הָאוֹר שֶׁל הַנֵּר חֲנֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּבּוּר הַמֵּאִיר לְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָא חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו", שֶׁהוּא לְשׁוֹן 'חִנּוּךְ' - בְּחִינַת 'חֲנֻכָּה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (זֹהַר חָדָשׁ לֶךְ־לְךָ) שֶׁחִנְּכָן בְּמִצְוֹת, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. כִּי כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה - זֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, שֶׁמְּחַנֵּךְ עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדַת ה', וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי דִּבּוּר הַמֵּאִיר בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, כַּנַּ"ל: