כִּי הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת 'כֹּל' הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כִּי יוֹדֵעַ לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה בְּחִינַת 'מָה', בְּחִינַת 'מֶה חָמִיתָ מַה יָּדַעְתָּ' וְכוּ'. וּלְהֵפֶךְ, לְהָרִים וּלְהָקִיץ הַדָּרֵי מַטָּה לְהָאִיר בָּהֶם וּלְהוֹדִיעַ לָהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל. זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל 'כֹּל' הַנַּ"ל אֵינוֹ זוֹכֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת (תְּהִלִּים לא, כ): "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ", שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', כַּמְבֹאָר כָּל זֹאת בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, אָז יוֹדֵעַ לְהָאִיר בְּתַחְתּוֹנִים וְעֶלְיוֹנִים, וְלִכְלֹל וּלְקַשֵּׁר שְׁנֵיהֶם יַחַד, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל.
כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַכְּלָלִיּוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַּתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קיט, פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הִיא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא. וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִית מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה, וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְוֹתָיו בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַּתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, כִּי 'לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל'. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד שֶׁמַּשְׁפִּיעִין בָּנוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהִגִּיעוּ לְתַכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע. וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת לֹא נֵדַע שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה. עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה.
כִּי הָאֱמוּנָה הִוא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת כֻּלָּהּ תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי בְּוַדַּאי עַל־פִּי שֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיךְ מִתְקַשְּׁרִים תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים עַל־יְדֵי מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּעֲשִׂים בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין טַעֲמֵי הַמִּצְוֹת בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד: