וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת זָכָה יַעֲקֹב עַל־יְדֵי־זֶה לְקַבֵּל גַּם הַבְּרָכָה שֶׁל עֲשִׁירוּת מִיִּצְחָק, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא כַּנַּ"ל, כִּי יִצְחָק טָעָה בְּעֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סג, י), וְעַל־כֵּן רָצָה לְבָרְכוֹ קֹדֶם מוֹתוֹ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא, כִּי סָבוּר שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁיַּאֲכִילֵהוּ עֵשָׂו, וְכַוָּנָתוֹ יִהְיֶה לְקַבֵּל הַשְׁאָרַת הַדַּעַת מִמֶּנּוּ קֹדֶם מוֹתוֹ, אָז יוּכַל לְהָאִיר בּוֹ הַדַּעַת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן דִּקְדֵּק יִצְחָק וְאָמַר (בְּרֵאשִׁית כז, ז): וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי. 'לִפְנֵי מוֹתִי' דַּיְקָא כִּי כָּל רְצוֹנוֹ וּמְגַמָּתוֹ הָיָה לְהַשְׁאִיר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו אַחַר מוֹתוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן רָצָה לְבָרְכוֹ בַּעֲשִׁירוּת קֹדֶם מוֹתוֹ בְּעֵת הָאֲכִילָה דַּיְקָא וְכַנַּ"ל.
אֲבָל רִבְקָה יָדְעָה רִשְׁעָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בַּבְּרָכָה - שֶׁהוּא הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, רַק בְּתַאֲוֹת גַּשְׁמִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַד, עַל־כֵּן מִהֲרָה וְקָרְאָה אֶת יַעֲקֹב, וְזֵרְזָה אוֹתוֹ שֶׁיָּכִין וְיָבִיא מַאֲכָלִים לְאָבִיו כַּאֲשֶׁר אָהֵב, כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל דַּעְתּוֹ הַקָּדוֹשׁ לִפְנֵי מוֹתוֹ בְּעֵת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, וְכַנַּ"ל, כִּי זֶה הָיָה כָּל מְגַמַּת רִבְקָה אִמֵּנוּ וְיַעֲקֹב אָבִינוּ. וּבְחַסְדֵי ה' עָלְתָה בְּיָדָם, וְקִבֵּל אָז בִּרְכַּת הָעֲשִׁירוּת, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא הֶאָרַת הַדַּעַת, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרְכוֹ בַּעֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה - נָתַן לוֹ מֶמְשָׁלָה וּמַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (כז, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְכוּ' - שֶׁהוּא פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת, יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְכוּ' - הַיְנוּ מְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה, כִּי צְרִיכִין מֶמְשָׁלָה וּמַלְכוּת לִהְיוֹת אִישׁ חַיִל, כְּדֵי לְקַבֵּל הָעֲשִׁירוּת עִם הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁאָמַר יִצְחָק בְּעֵת שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב עִם הַמַּאֲכָלִים (שָׁם כז, כז): רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה', זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מָה', בְּחִינַת 'מֶה חָמִית', שֶׁהוּא סוֹד רֵיחַ, כִּי 'לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא תַּמָּן כְּלָל', רַק הוּא 'כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָנֵי' (זֹהַר נֹחַ ע.), בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ח, יד): "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי וְכוּ' עַל הָרֵי בְשָׁמִים" [כַּמְבֹאָר מְעַט מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ בְּהִלְכוֹת בִּרְכַּת הָרֵיחַ, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן]. וְעַל־כֵּן צָעַק עֵשָׂו (בְּרֵאשִׁית כז, לו): אֶת בְּכֹרָתִי לָקַח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הַבְּרָכָה לָקַח עַל־יְדֵי הַבְּכוֹרָה, כַּנַּ"ל: