כִּי עִקַּר בְּחִינָה זֹאת לְהִתְקָרֵב דַּיְקָא עַל־יְדֵי הִתְרַחֲקוּת בִּבְחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה וְעִקָּר עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי עִנְיַן "רָחוֹק וְקָרוֹב" הַנַּ"ל הֵם נִרְאִים בִּתְחִלָּה כְּסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַשָּׁלוֹם וְהַהַכְרָעָה בֵּינֵיהֶם זוֹכִים עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כִּי הַדִּבּוּר בְּחִינַת 'צִפָּרְתָּא דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא וְרֵישֵׁי מְטֵי לְצֵית שְׁמַיָּא' (צִפּוֹר הָעוֹמֵד עַד קַרְסוּלוּ בַּמַּיִם, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לְרוּם הַשָּׁמָיִם), כַּמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי' (בְּסִימָן יא), כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לֵידַע עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁמִּצַּד רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ הוּא קָרוֹב מְאֹד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מֵחֲמַת מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר אָנוּ יְכוֹלִים לִקְרוֹת אוֹתוֹ מֵרָחוֹק מְאֹד, וְהוּא מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמה, יח): "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת", וּכְתִיב (דְּבָרִים ד, ז): "וּמִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו". וְזֶה בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה נז, יט): "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" וְכוּ'. "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם" דַּיְקָא, כִּי עַל יְדֵי נִיב שְׂפָתַיִם שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַדִּבּוּר, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זוֹכִים לִבְחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" הַנַּ"ל, וְכַנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לוֹמַר בִּתְפִלַּת חֲנֻכָּה: וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל - שֶׁהִזְכִּירוּ בְּיוֹתֵר הַהַלֵּל וְהַהוֹדָאָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַדִּבּוּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁעִקַּר הַנֵּס הָיָה בְּעִנְיַן נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה וְכוּ', שֶׁעַל זֶה תִּקְּנוּ לָנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הִזְכִּירוּ בַּתְּפִלָּה רַק הַהוֹדָאָה וְהַהַלֵּל שֶׁל חֲנֻכָּה, כִּי כָּל עִקַּר תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, שֶׁהוּא לְהַכְנִיעַ חָכְמוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵחָכְמַת יָוָן הָרְשָׁעָה שֶׁרוֹצִים לָעוּף בְּשִׂכְלָם בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת, וְלִזְכּוֹת לְהַהֵפֶךְ מִזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" הַנַּ"ל, לֵידַע בְּכָל פַּעַם עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא וְכַנַּ"ל, כָּל זֶה אֵין זוֹכִים כִּי אִם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּל וְהוֹדָאָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ לוֹמַר וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְכוּ' - לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" וְכוּ', וְכַנַּ"ל: