לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן

אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ (אָבוֹת פֶּרֶק ב), זֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַזַ"ל (שָׁם, פֶּרֶק א) 'הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת'. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל אָדָם צָרִיךְ לַחֲקֹר לִמְצֹא זְכוּת בַּחֲבֵרוֹ, בַּמֶּה שֶׁחוֹלֵק עָלָיו כְּדֵי לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. כִּי הַמַּחֲלֹקֶת לֹא יִמֲנַע מִשְּׁנֵי פָּנִים, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנוּ בְּמַעֲלָה, וְעַל־כֵּן חוֹלֵק עָלָיו עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ. וַאֲזַי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ הוּא גַּם־כֵּן לְמַדְרֵגַת חֲבֵרוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, וַאֲזַי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת. אוֹ לִפְעָמִים לְהֵפֶךְ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, וְהַמַּחֲלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְקַנֵּא בּוֹ, עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת, וּבָזֶה הוּא מַעֲלֶה חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, וְאָז הֵם בְּמָקוֹם אֶחָד הַיְנוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת. כִּי מַחֲלֹקֶת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, אוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל אִם יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָקוֹם אֶחָד בְּמַדְרֵגָה אַחַת, בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת. וְזֶהוּ: 'אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ', הַיְנוּ שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה עִמּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּמַדְרֵגָה אַחַת, מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי פָּנִים הַנַּ"ל. וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת. וּבָזֶה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁחֲבֵרוֹ יַחֲזֹר בּוֹ וְלֹא יִהְיֶה שׁוּב מַחֲלֹקֶת וְכוּ': (לקוטי מוהר"ן ח"א, קלו.)

דַּע שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם יוֹשְׁבִין בְּעִגּוּל, דְּהַיְנוּ סֵדֶר יְשִׁיבָתָם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, הוּא עַל סֵדֶר הָעִגּוּל. וְאַף שֶׁיֵּשׁ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם בֵּינֵיהֶם שֶׁמַּפְסִיקִין וּמְקַלְקְלִין סֵדֶר הָעִגּוּל, אַךְ דַּע שֶׁאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הֵם בִּבְחִינַת אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב, וְאֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל, וַאֲזַי נִשְׁאָרִים הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּסֵדֶר עִגּוּל, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כֻּלָּם, וְהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ בֵּית־דִּין, כִּי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּעִגּוּל הֵם בְּחִינַת בֵּית־דִּין שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, הֵן לִזְכוּת הֵן לְחוֹבָה, וְכֵן פַּרְנָסָה יוֹצֵאת מֵהֶם, שֶׁהֵם מְחַלְּקִין הַפַּרְנָסָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. וְהָעִקָּר הוּא שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם. וְאַהֲבָה הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הָאַהֲבָה חֲזָקָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה תָּמִיד, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאַהֲבָה אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל כְּלָל שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ תָּמִיד. גַּם יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁיְּכוֹלִים לִסְבֹּל שֶׁלֹּא יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא אַהֲבָה שֶׁאוֹהֲבִין אֶת עַצְמָן מֵרָחוֹק, וְגַם זֶה הוּא בְּחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִין הָעוֹלָם עַל דָּבָר הַשָּׂנאוּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה הוּא בְּחִינַת רוֹאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת (סַנְהֶדְרִין ל): 'סַנְהֶדְרִין הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת כְּגֹרֶן עֲגֻלָּה', 'סַנְהֶדְּרִין' - זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְכָל הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת כְּגֹרֶן - שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה, וִישִׁיבָתָם בְּעִגּוּל כַּנַּ"ל, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּגְּמָרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל: (שם, קפג.)

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא 'הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים', וְאָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ, הוּא שְׁתִיקָה. 'שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים' כַּנַּ"ל. 'וְעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה', כִּי לִפְעָמִים שְׁתִיקָה שֶׁל הָאָדָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת יִסּוּרִים לְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְאָז הוּא בְּחִינַת זוֹ נִכְלָל בַּקְּלִפָּה. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מֵאַהֲבָה, אָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה. עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ", הִיא בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָהּ כַּנַּ"ל: כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שֶׁשּׁוֹתֵק מֵאַהֲבָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי בְּחִינַת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה. וְעַל כֵּן עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ", זֶהוּ בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל נֹגַהּ בַּקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת חַשְׁמַ"ל כַּנַּ"ל: (שם, פב בסופה.)

כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בֵּין הַצַּדִּיקִים, אֵין הַצְּדָקָה מַזֶּקֶת. כִּי עַל־פִּי הַטֶּבַע כְּשֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה נֶחְסָר מֵאִתּוֹ מַה שֶּׁנָּתַן, אֲבָל עַל־יְדֵי הָאַחְדוּת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים יוּכַל לִתֵּן צְדָקָה וְלֹא יֶחְסַר כְּלָל. וְכֵן עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִים שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יַזִּיק לוֹ וְיִשָּׁאֵר בַּחַיִּים: (שם, רנב.)

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא קַמָּא צב): הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה. כִּי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, וְהוּא בְּחִינַת תְּחִלָּה, הַיְנוּ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה. [לִכְאוֹרָה אֵין לְזֶה הָעִנְיָן חִבּוּר הֵיטֵב לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה. אַךְ בֶּאֱמֶת מְבֹאָר זֶה הָעִנְיָן הֵיטֵב לַמְעַיֵּן קְצָת, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל וּלְקַמָּן, שֶׁבְּחִינַת תְּפִלַּת ה' הוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת אֵין סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּחִלָּה; וּמֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינַת אַיִן, עַל כֵּן אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה, כִּי אִם מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו בֶּאֱמֶת וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּכְלָל בְּאֵין־סוֹף, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' כַּנַּ"ל. וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הֵיטֵב מַה שֶּׁמּוּבָא לְקַמָּן עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֶלְעָזָר זְעִירָא וְכוּ', שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּגַדְלוּת וְעַל כֵּן חֲבָשׁוּהוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְלִכְאוֹרָה אֵין קֶשֶׁר לְעִנְיַן פְּגַם הַגַּדְלוּת לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא נִזְכָּר כָּאן לִכְאוֹרָה מֵעִנְיַן גַּדְלוּת כְּלָל. אַךְ בֶּאֱמֶת עַל־פִּי הַנִּזְכָּר לְעֵיל מְבֹאָר לָעֵינַיִם, שֶׁכָּל עִנְיָן זֶה לִזְכּוֹת לִבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בְּאֵין סוֹף, בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן כַּנַּ"ל. וְעַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב קֶשֶׁר עִנְיָן זֶה – הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ וְכוּ' - לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, כִּי זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, זֶהוּ בְּחִינַת עֲנָוָה, בְּחִינַת אַיִן, שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל עַצְמוֹ כְּלוּם, רַק מַרְגִּישׁ צַעַר יִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ. וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל זֶה הוּא נִכְלָל בְּאַיִן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלָּה, בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת נִשְׁמָע, בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן הוּא "נַעֲנֶה תְּחִלָּה", כִּי הוּא בִּבְחִינַת תְּחִלָּה כַּנַּ"ל]: (שם, כב.)

שָׁלוֹ"ם רָאשֵׁי־תֵּבוֹת וְ'דַע מַ'ה שֶּׁ'תָּשִׁיב לְ'אֶפִּיקוֹרוֹס. כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וְגַם עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל, בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל תּוֹרָה כז). וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה לח): "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (הוֹשֵׁעַ, ד), 'שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה מוֹחֲלִין לָהֶם'. אֲבָל "חָלַק לִבָּם, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ" (שָׁם, י). כִּי עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִין כְּפִירוֹת כַּנַּ"ל, וְכָל אֶחָד אוֹחֵז בְּדַעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים וּמִתְוַעֲדִים יַחַד, לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ לְהָפְכוֹ לְדַעְתּוֹ. וַאֲפִלּוּ יָבוֹאוּ יַחַד וִידַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, לֹא יָשׁוּב מִדַּעְתּוֹ, מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, אֲפִלּוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה מוֹחֲלִין לָהֶם - כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם, בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה־זָרָה וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם, עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, וְיָשִׁיבוּ זֶה אֶת זֶה מִדֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת וְהַכְּפִירוֹת. וּבְוַדַּאי יָבוֹאוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וִישָׁרָה עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: (שם, סב.)

שׁוּב שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעִנְיָן זֶה: שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁזּוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל בֶּאֱמֶת, הוּא בִּבְחִינַת אַיִן, וְאֵינוֹ תַּחַת הַמָּקוֹם כְּלָל, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וְזֶהוּ: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ", הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְשִׁפְלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו", שֶׁמַּחֲזִיק עַצְמוֹ תָּמִיד בְּשִׁפְלוּת לְמַטָּה תַּחַת מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ". כִּי שׁוּם אָדָם לֹא יוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לִדְחוֹתוֹ מִפַּרְנָסָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין פא): 'כָּל הַיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ' וְכוּ', כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, וְרוֹצֶה לִדְחוֹת חֲבֵרוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּמִפַּרְנָסָתוֹ, נִמְצָא שֶׁהוּא רוֹצֶה לִפְגֹּם בְּחִינַת שִׁפְלוּת הַנַּ"ל, בְּחִינַת: "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו" וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן הוּא 'כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ'. כִּי אֵשֶׁת רָאשֵׁי־תֵבוֹת שְׁ'בוּ אִ'ישׁ תַּ'חְתָּיו, הַיְנוּ שֶׁפּוֹגֵם בִּבְחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה 'אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ' כַּנַּ"ל: (שם, עט בסופה.)

אִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי מַסֶּכֶת יוֹמָא: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרֹם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ'. פֵּרוּשׁ, דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים, בִּשְׁבִיל זֶה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת, הַנִּקְרָא דֶּשֶׁן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כג): "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי" – תּוֹרֵם, וְהָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר... מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל, וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית־דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא תוֹרְמִין אֶלָּא בְּפַיִס. נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ– הַיְנוּ כְּפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מַכּוֹת כג): 'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת – וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'. מֵחֲמַת קִנְאָה שֶׁקִּנֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁהָיָה שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, וַחֲבֵרוֹ דָּחַף אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה כָּפַר בָּעִקָּר. גַּם יָרָבְעָם אָמַר: 'מִי בָּרֹאשׁ' (סַנְהֶדְרִין קב), כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי־אָדָם נָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּנֵי־גִילָם עָלוּ לִגְדֻלָּה. וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדָּחַף אוֹתוֹ וְלָקַח גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ הִיא עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין קה): 'עַזּוּת – מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא': (לקוטי תנינא, פ.)