העתקה מכתב יד הרב הגאון החסיד חריף ובקי בנגלה ובנסתר, מורנו הרב ר' נחמן זצ"ל, שהיה אב בית דין בעיר טשערין, בעל מחבר ספר 'פרפראות לחכמה' וספר 'יקרא דשבתא' וספר 'זמרת הארץ', ועוד כמה מיני ספרים:
שיחות מכתב יד הרב מטשערין
שָׁמַעְתִּי מֵר' דָּוִד צְבִי נ"י שֶׁשָּׁמַע מִזְּקֵנוֹ הָרַב ר' יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם זַ"ל[816], שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בְּמָקוֹם אֶחָד וְשָׁם נָתְנוּ לִי לֵיינֶען[817], הַיְנוּ שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת מִכָּל הַתּוֹרָה מִ"בְּרֵאשִׁית" עַד "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל"[818], וְאָמַרְתִּי אֶת הַלֵּיינֶען:
וְאַחַר כָּךְ נָתְנוּ לִי עוֹד הַפַּעַם לֵיינֶען, שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת בִּבְחִינַת תַּשְׁרַ"ק מִן "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" עַד "בְּרֵאשִׁית", וְאָמַרְתִּי גַּם זֹאת הַלֵּיינֶען:
וְאַחַר כָּךְ חִלְקוּ אֶת הַתּוֹרָה לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וְהֶעֱמִידוּ הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן מֵהַתּוֹרָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן אַחֲרוֹנָה, וְאָמְרוּ לִי שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת וְלֹא יָכֹלְתִּי:
וְהָיָה לִי בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, אַזוֹי וִויא מֶען גִיט אַ גוּט אִינְגֶעל אַ לֵיינֶען אִין עֶר קֶען נִיט, אִין סֶע שְׁטֵייעֶן דֶער בַּיְיא מֶענְטְשִׁין הָאט עֶר בּוּשָׁה, הָאבּ אִיך מִיך דֶערְמַאנְט, וִויא בַּאלְד חִסָּרוֹן אִיז זִיךְ אַ חִסָּרוֹן הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְרוּחָנִיּוּת[819], וְזֶהוּ, "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים"[820]:
הָאבּ אִיך נִיט גִּיקֶענְט דִּינֶען לַה' יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה, הָאבּ אִיך זִיךְ מְיַשֵּׁב גִּיוֶוען, וֶוער בִּין אִיךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ יְסַפֵּר לִי הַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ כִּבְיָכוֹל, הֲיֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ בָּאתִי לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה[821]:
וְזֶהוּ "וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ"[822] - בְּמֹחִין חֳדָשִׁין, וְאָז אָמַרְתִּי הַלֵּיינֶען הַזֹּאת (וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן פ"ט):
[816] מי זה???
[817] = לקרוא.
[818] הערת המחבר: מזה יכולים להבין מעט גדולת רבינו ז"ל, כי התפאר עצמו בשיחותיו הקדושים אות כ"ב בזה הלשון: "התורה שלי גדול מאוד, ובכל מקום שאני משתמש עם צירופי אותיות היא גדולה ביותר וכו'".
[819] = כמו שנותנים לילד טוב לקרוא והוא לא יודע, ועומדים שם אנשים ויש לו בושה, אז נזכרתי, היות וחיסרון הוא הרי חיסרון הן בגשמיות והן ברוחניות.
[820] תהלים ח, ו.
[821] = אז לא יכלתי לעבוד את ה' יתברך בשמחה, התישבתי בדעתי, מי אני שהמלך בעצמו יספר לי החיסרון שלו כביכול, היש כבוד גדול מזה, ומזה בעצמו באתי לשמחה גדולה.
[822] תהלים ח, ו.
סִפֵּר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נָסַע לְאֵיזֶה מָחוֹז, וּבָא לְאֵיזֶה עִיר בַּמֶּרְחַקִּים, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם הֶכֵּרוּת אִם שׁוּם אִישׁ:
וַיֵּלֶךְ לְבֵית הָרַב דְּשָׁם לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ, כִּי הִפְלִיגוּ לוֹ בְּשֶׁבַח הָרַב הַנַּ"ל כִּי הוּא אִישׁ יָשָׁר וְלַמְדָּן גָּדוֹל וּמְקֻבָּל, עַל כֵּן בָּא אֵלָיו:
וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ רָאָה סֵפֶר 'לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן' מֻנָּח עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְתֵכֶף שָׁאַל לְהָרַב: מֵאַיִן לָכֶם זֶה הַסֵּפֶר? הֵשִׁיב הָרַב: וְכִי גַּם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ וּמִי מְחַבְּרוֹ? עָנָה לְהָרַב: הֲלֹא אֲנִי מַכִּיר אֶת הַמְּחַבֵּר בְּעַצְמוֹ וְגַם אֲנִי מְקֹרָב אֵלָיו (בְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד):
הֵשִׁיב הָרַב: אִמְרוּ בֶּאֱמֶת, יֵשׁ לָכֶם אֵיזֶה תְּפִיסָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה? אָמַר הָאִישׁ: לְפִי מַדְרֵגָתִי אֲנִי תּוֹפֵס, הֵשִׁיב הָרַב: אֲדַמֶּה כִּי אֵין שׁוּם אָדָם תּוֹפֵס גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה:
וְאָמַר עוֹד: הֲלֹא תִּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם שֶׁבִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר תֵּכֶף אַחַר הַשִּׁיר נִכְתָּב הַמַּאֲמָר מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, וּמַה שַּׁיָּכוּת לְכָתְבוֹ בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הַיָּקָר הַזֶּה?
אָמַר הָאִישׁ הַנַּ"ל: אַדְּרַבָּא אִמְרוּ אַתֶּם. אָמַר לִי: נִרְאֶה שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל רִמֵּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִשְׁמַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, כִּי 'רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי' גִּימַטְרִיָּא 'רַבִּי נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה'. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הַשִּׂיחוֹת חֻלִּין[823] שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל בְּגַן עֵדֶן, אָמֵן סֶלָה:
[823] הערת המחבר: איתא בספר חיי מוהר"ן (סימן שעו), שרבינו ז"ל אמר להרב דברסלב מורנו הרב ר' אהרן זצ"ל, 'הלא אני אוהב אותך מאוד מאוד, ואני מברכך, הלוואי שתזכה להבין בעולם הבא שיחת חולין שלי' (וזה היה קודם שהיה בארץ ישראל).
שָׁמַעְתִּי מֵר' יח"ד[824] שֶׁשָּׁמַע מֵר' נַפְתָּלִי זַ"ל, שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּאוֹתוֹ הָעֵת לִפְנֵי לֵידַת ר' יִשְׂרָאֵל נֶכְדּוֹ זַ"ל שֶׁחָלַם לוֹ 'זְכָרִים' וְכוּ'[825]:
וְשָׁמַע מִמֶּנּוּ בָּעֵת שֶׁקֹּדֶם הַמִּילָה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לִקְרֹא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל 'צַדִּיק', רַק מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת זֹאת כְּנֶגֶד הָעוֹלָם, כִּי הַדָּבָר תָּמוּהַּ וּבְהִתְגַלְיָּא מְאֹד, עַל כֵּן קָרָא לוֹ שֵׁם שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּא 'צַדִּיק'[826]:
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁשָּׁמַע מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַמְּקֹרָבִים אֵלָיו זַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לַאֲנָשָׁיו, מַה אַתֶּם נוֹסְעִים אֵלַי, מַה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי? אִם לֹא הֱיִיתֶם אֶצְלִי הָיִיתִי יָשֵׁן, וּכְשֶׁהָיוּ תּוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר הָיִיתִי נִנְעָר [וּבְלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: וָואלְט אִיךְ מִיר גֶּעשְׁלָאפִין, מֶע וָואלְט אַ בְּלָאז גֶּעטָאהְן מִיט דֶּעם שׁוֹפָר, וָואלְט אִיךְ מִיר אוֹיף גֶּעחַאפְּט]. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים:
שָׁמַעְתִּי שֶׁסִּפֵּר ר' נִיסָן קָאוְולִיר, וְהוּא הָיָה מִגְּדוֹלֵי הַחֲשׁוּבִים לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ ר' בָּרוּךְ זַצַ"ל, וְהָיָה עָיֵל בְּלֹא בַּר[827] לִפְנֵי הָרַב הַמַּגִּיד מִטִּירָהוִויצֶע:
אֵיךְ שֶׁבָּא פַּעַם אַחַת לַחֶדֶר שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ ר' בָּרוּךְ זַ"ל וְרָאָה אֹתוֹ בְּעַצְבוּת מְאֹד. וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַה זֹּאת? הֵשִׁיב לוֹ: שֶׁזֶּה כַּמָּה זְמַנִּים שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וְכָל עֵת שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ אֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ שֶׁהוּא נִמְצָא אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "עֶר הָאט זִיךְ פַאר קְלַאבִּין צוּ ר' נַחְמֶן'נֶען"[828]:
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁשָּׁמַע מִפִּי ר' יִצְחָק חֲתַן הַמַּגִּיד מִטִּירְהָאוִויצֶע, שֶׁפַּעַם אַחַת עָמְדוּ הַחֲבֵרִים לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בַּלַּיְלָה, וְהוּא הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁכְּבָר הָיָה אֵיזֶה שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם, וּכְבָר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, וְהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ סְתוּמִים וְלֹא הָיָה נִכָּר:
אַחַר כָּךְ פָּתְחוּ הַתְּרִיסִין וְרָאוּ שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, אָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זַ"ל, אַתֶּם תֵּלְכוּ לְהִתְפַּלֵּל וַאֲנִי אֶשְׁתֶּה קַאוֶוע[829]:
וְאָמַר אָז דֶּרֶךְ צַחוּת, 'מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וְכוּ', מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן'[830], עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי. וּכְבָר יָדוּעַ שֶׁדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל עֲמֻקִּים מְאֹד כַּמְּבֹאָר בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים[831]:
[829] = קפה. אין הכוונה כפשוטו כמובא בשיחות הר"ן (סימן רעז): אמר, שמעולם לא שתה אפילו מים קודם התפילה, והקפיד מאוד על אלו השותין קאווע [קפה] וכיוצא בזה קודם התפילה.
[830] ברכות ב ע"א.
[831] עיין לעיל בפרק 'מאמרים נפלאים מספרי ליקוטי הלכות' אות פא; וראה עוד בליקוטי הלכות, בכור בהמה טהורה ג, יא; ובספר יקרא דשבתא ח"א כה.
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל צִוָּה לִקְצָת מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו בְּמֶעדְוֶועדִאוְוקֶע, וּלְפִי שָׁעָה צִוָּה עֲלֵיהֶם בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּת לִלְמֹד סֵפֶר 'מְסִלַּת יְשָׁרִים':
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁפַּעַם אַחַת נִתְקָרְבוּ אֲנָשִׁים חֳדָשִׁים אֵלָיו זַ"ל, וְהָיָה אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ כְּדַרְכּוֹ זַ"ל, אַחַר כָּךְ סִפְּרוּ לְפָנָיו עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם מְבִינִים תּוֹרָתוֹ, כִּי מַאי נַפְקָא מִינָהּ לָהֶם בְּתוֹרָתוֹ הַגָּבוֹהַּ, כִּי הֵם צְרִיכִים תּוֹרָה פְּשׁוּטָה וְדִבְרֵי מוּסָר פְּשׁוּטִים כְּפִי מַדְרֵגָתָם הַפְּשׁוּטָה וְהַנְּמוּכָה:
וְחָרָה לוֹ זַ"ל עֲלֵיהֶם, וְאָמַר אָז: מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ הוּא אֶפִּיקוֹרֶס, כִּי בֶּאֱמֶת תּוֹרָתוֹ הִיא כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִין:
שָׁמַעְתִּי מֵר' יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם[832] שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו, שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִמָּהֶם מֵעִנְיַן 'עוֹלָם הַתֹּהוּ', וְאָז אָמַר עֵצָה לָזֶה שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כָּשֵׁר, שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יַעֲבֹר עָלָיו אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הַקְּבוּעִים לִהְיוֹת אֶצְלוֹ זַ"ל, הַיְנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל שָׁבוּעוֹת וְעַל שַׁבָּת חֲנֻכָּה [כִּי אָז הָיָה זְמַן קְהִלָּה לַכֹּל, וְהַשְּׁנֵי זְמַנִּים אֲחֵרִים הָיָה הַחִיּוּב רַק עַל אוֹתָם שֶׁאֵינָם רְחוֹקִים מִמְּקוֹמוֹ כָּל כָּךְ, וְהָרְחוֹקִים הָיוּ לָהֶם זְמַנִּים אֲחֵרִים, הַיְנוּ שַׁבָּת שִׁירָה וְשַׁבָּת נַחֲמוּ, כִּי אָז הָיָה זַ"ל נוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם]:
וְגַם לִשָּׁבַע שֶׁתֵּכֶף אַחַר הַמִּיתָה וְהַהִסְתַּלְּקוּת הוּא מֻכְרָח לָבֹא אֵלָיו זַ"ל, וְאָז יִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן:
וְסִפֵּר לְעִנְיָן זֶה מַעֲשֶׂה (כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁכָּתוּב בְּאֵיזֶה פִּנְקָס), שֶׁבְּעִיר אַחַת הָיָה שָׁם אֵיזֶה רַב שֶׁהָיָה לוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה עִם בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מֵהָעִיר, פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ בִּתְקִיעַת כַּף, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּסְתַּלֵּק קֹדֶם יָבֹא וִיסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ מַה נַּעֲשָׂה עִמּוֹ, וְנִסְתַּלֵּק הָרַב קֹדֶם:
וְנִשְׁתַּהָה הַדָּבָר עֶשֶׂר שָׁנִים, וְהִגִּיעַ זְמַן הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל הַבַּיִת הַנַּ"ל, וְסִפֵּר אֶת הַדָּבָר לִבְנוֹ וּמָסַר לוֹ כֹּחַ הַתְּקִיעַת כַּף, וְנִשְׁתַּהָה עוֹד עֲשָׂרָה שָׁנִים, וְנִסְתַּלֵּק גַּם הַבֵּן וּמָסַר הַתְּקִיעַת כַּף לִבְנוֹ, וְנִשְׁתַּהָה עוֹד שְׁמוֹנָה שָׁנִים, וּבָא הָרַב הַנַּ"ל בַּחֲלוֹם לְבֶן בְּנוֹ הַנַּ"ל, וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו:
בְּעֵת שֶׁהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּקֶּבֶר, נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא חָזָק וּבָרִיא עַל כָּל אֵבָרָיו, וּמַה זֹּאת שֶׁיַּעֲשׂוּ עָוֶל כָּזֶה לִקַּח אָדָם חַי וּבָרִיא וּלְקָבְרוֹ בְּחַיָּיו, רַק מַה לַּעֲשׂוֹת. אַחַר כָּךְ בָּא עַל דַּעְתּוֹ לְנַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ אוּלַי יוּכַל לַעֲלוֹת מִקִּבְרוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵרִים אֶת הַגּוֹלָל עִם עֲפַר הַקֶּבֶר, וְיָצָא מִקִּבְרוֹ. רַק אֵיךְ אֶפְשָׁר לִכָּנֵס לָעִיר הֲלֹא הוּא מְלֻבָּשׁ בְּתַכְרִיכִים שֶׁל מֵתִים, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַמְתִּין עַד חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאָז יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ. וּמֵרָחוֹק הִסְתַּכֵּל עַל הָעִיר וְהִכִּיר אֶת הַבָּתִּים, גַּם אֶת בֵּיתוֹ הִכִּיר:
אַחַר כָּךְ בָּא עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס כָּךְ אַף לְבֵיתוֹ כִּי יְפַחֲדוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוֹלֵךְ סַרְסוּר [טֶענְדְלֶער] וְנוֹשֵׂא מַלְבּוּשִׁים, וְיֵשׁ לוֹ גַּם מַלְבּוּשִׁים שֶׁשַּׁיָּכִים לוֹ כְּמַלְבּוּשֵׁי הָרַבָּנִים, וְדִבֵּר עִמּוֹ אוּלַי יַעֲשֶׂה עִמּוֹ חִלּוּף עַל הַתַּכְרִיכִים, כִּי הֵם טוֹבִים וַחֲדָשִׁים עֲדַיִן וְזֶה יוֹם אֶחָד שֶׁלְּבָשָׁם, וְנִסְכַּם הַסַּרְסוּר וְנָתַן לוֹ מַלְבּוּשִׁים:
וְנִכְנַס לָעִיר, כְּשֶׁנִּכְנַס רָאָה שֶׁאֵין זֶה הָעִיר שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ שָׁם בָּתִּים אֲחֵרִים, וְסָבַר בְּדַעְתּוֹ אוּלַי טָעָה וְנִתְעָה לְאֵיזֶה עִיר אַחֶרֶת קְרוֹבָה, בְּתוֹךְ כָּךְ נִשְׁתַּהָה קְצָת לְתוֹךְ הַלַּיְלָה, וּבְכָל בָּתֵּי הָעִיר כִּבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת כַּנָּהוּג רַק בְּבַיִת אֶחָד הֵאִיר עֲדַיִן, וְנִכְנַס לְבַיִת זֶה וְהוּא רָעֵב מְאֹד, כְּשֶׁנִּכְנַס, רָאָה שֶׁשָּׁם הוּא [גָּארְקֶעךְ] 'בֵּית הַתַּבְשִׁיל', וְשָׁאַל: יֵשׁ כָּאן מַה לֶּאֱכוֹל? וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: יֵשׁ, אֲבָל יֵשׁ לְךָ מָעוֹת? הֵשִׁיב: אֵין לִי, אָמְרוּ לוֹ: בְּכָאן אֵין אֹכֶל בְּלִי מָעוֹת כִּי הוּא 'גָּארְקֶעךְ', וַיֵּצֵא בְּפַחֵי נֶפֶשׁ:
בְּתוֹךְ כָּךְ הֵאִיר הַיּוֹם כִּי אָז הָיָה לֵילוֹת הַקַּיִץ, וְרָאָה מֵרָחוֹק שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְיֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה דִּין וּדְבָרִים בֵּינֵיהֶם, וְנִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּפָסַק לָהֶם דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי [כָּךְ סִפֵּר זַ"ל], וְנָתַן לוֹ אֶחָד שְׁנֵי זָהָב, וְנִכְנַס לַ'גָּארְקֶעךְ' וְצִוָּה לָתֶת לוֹ אֹכֶל, וּמָזְגוּ לוֹ קְצָת יַיִן שָׂרָף וְרָצָה לִשְׁתּוֹת:
בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ שְׁנֵי שְׁלִיחִים, וְאָמְרוּ: הַבֵּית דִּין שָׁלַח אַחֲרֶיךָ לֵילֵךְ תֵּכֶף וּמֻכְרָח לֵילֵךְ עִמָּהֶם, כְּשֶׁבָּא אֶל הַבֵּית דִּין, נִתְרַגְזוּ עָלָיו הַבֵּית דִּין מְאֹד, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מַדּוּעַ בָּאתָ לְכָאן אִישׁ זָר לִפְסֹק בְּכָאן דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי, כַּמָּה זְמַן מַמְתִּינִים אֲנַחְנוּ לָזֶה שֶׁיָּבֹא לְפָנֵינוּ דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי, וְעַכְשָׁו בָּאתָ לְכָאן וּפָסַקְתָּ דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי?
וְצִוּוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ אוּלַי לָקַח שֹׁחַד, וְחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ וּמָצְאוּ שְׁנֵי זָהָב הַנַּ"ל, וּפָסְקוּ הַבֵּית דִּין עָלָיו לְהַעֲבִיר וּלְהַפְשִׁיט מֵעָלָיו כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים וְלִדְחֹף אוֹתוֹ לַחוּץ עָרוּם, וְעָשׂוּ כָּךְ:
וְהָיָה לוֹ לְהָרַב הַנַּ"ל צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁטּוֹב לְפָנָיו לֵילֵךְ וְלַחֲזֹר אֶל קִבְרוֹ, כִּי מֵחַיִּים כָּאֵלּוּ טוֹב מֵהֶם הַמָּוֶת, אֲבָל אֵיךְ חוֹזְרִים אֶל הַקֶּבֶר הֲלֹא אֵין לוֹ תַּכְרִיכִים:
בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל אֶחָד לִטְעֹן בִּשְׁבִילוֹ, עַד מָתַי יְצַעֲרוּ אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, יִקְחוּ אוֹתוֹ אֶל הַמִּשְׁפָּט וִיקַבֵּל אֶת דִּינוֹ וְיִפָּטֵר [וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, מִסְּתָמָא הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלּוֹ טָעֲנוּ כָּךְ בִּשְׁבִילוֹ]. וְהֵשִׁיבוּ: כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב אוֹתוֹ עֲדַיִן לַמִּשְׁפָּט מֵחֲמַת הַתְּקִיעַת כַּף שֶׁנָּתַן בָּזֶה הָעוֹלָם, וּמֻכְרָח מִקֹּדֶם לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ וְלִפָּטֵר מֵהַתְּקִיעַת כַּף, וְאָז הָלַךְ וְהוֹדִיעַ לְבֶן בְּנוֹ אַחַר עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה שָׁנִים כַּנַּ"ל:
[832] מי זה???
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
כל הזכויות בספר זה שמורות למכון אמונת חכמים
טוען...