אפלו הצדיקים הגדולים כל זמן שלא עמדו בנסיון כראוי להם, עדין יש להם לחוש אולי יש בהם עוד איזה אחיזה מ'הבגדים הצואים'.
אך אחר כך כשזוכין לעמד בנסיונות כראוי, אז לא די שזוכין להפשיט מעל עצמן 'הבגדים הצואים' בשלמות וללבש 'בגדים לבנים ונקיים' - שזה בחינת מה שנאמר ביוסף "ויעזב בגדו בידה" ואחר כך כתיב "וילבש אתו בגדי שש" וכמאמר רבותינו ז"ל[148] - אף גם שזוכין שיש להם כח להפשיט הבגדים הצואים מתלמידיהם וחבריהם, ולהלבישם 'בגדים נקיים' בבחינת "לכלם נתן לאיש חלפות שמלת"[149], הנאמר ביוסף אצל אחיו: (בציעת הפת ה, מ)
[148] ועל כן כשעמד יוסף בניסיון, אז דייקא הפשיט מעצמו בחינת אחיזת הבגדים הצואים, בבחינת "ויעזב בגדו בידה וינס" וכו' (בראשית לט, יב), שהבגד שהיה לה אחיזה בו עזב בידה והפשיט את עצמו מבגדים אלו בשלמות. ואז זכה אחר כך לבגדים נקיים ויקרים, בבחינת "וילבש אתו בגדי שש" וכו' (בראשית מא, מב), וכמו שאיתא בזוהר הקדוש (מקץ קצו ע"א): 'יוסף מדיליה נטל' וכו': (בציעת הפת ה, מ)
[149] בראשית מה, כב.