{רבי זירא חלש,} חלה. {על לגביה}, בא לבקרו, {רבי אבהו. קביל עליה,} קיבל עליו רבי אבהו: {אי מתפח} [אם יבריא] {קטינא חריך שקי} [כך היה כינויו של רבי זירא (1)], {עבידנא יומא טבא לרבנן!}
{אתפח} רבי זירא, {עבד} רבי אבהו {סעודתא} {לכולהו רבנן.}
{כי מטא למשרי,} כאשר בא לפתוח בסעודה, { אמר ליה} רבי אבהו {לרבי זירא: לישרי לן מר!} יבצע נא את הלחם לפני המסובים, ויוציא נא את כולם בברכת המוציא.
{אמר ליה} רבי זירא: וכי {לא סבר לה מר להא דרבי יוחנן, דאמר, בעל הבית בוצע,} (2) והוא זה שמוציא את המסובים בברכתו.
קיבל רבי אבהו את טענת רבי זירא, ו{שרא להו}, ובירך על הלחם, והוציא את המסובים בברכת המוציא.
{כי מטא לברוכי} ברכת המזון, {אמר ליה} רבי אבהו לרבי זירא: {נבריך לן מר!}
{אמר ליה}: וכי {לא סבר לה מר להא דרב הונא דמן בבל, דאמר, בוצע מברך!?} וכיון שאתה בצעת בתחילה למסובים, עליך גם לברך ברכת המזון.
ומבררת הגמרא: {ואיהו,} רבי אבהו, שאמר לרבי זירא לברך אף שהוא עצמו בצע תחילה, {כמאן סבירא ליה?} - {כי הא דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: בעל הבית בוצע} ומוציא את המסובים בברכת המוציא (3), {ואורח מברך} ברכת המזון.
והטעם לחלוקה זו: {בעל הבית בוצע, כדי שיבצע בעין יפה,} כי הלחם שלו, ואילו האורח אין דרכו לקחת ולחלק לאחרים פרוסה גדולה משל בעל הבית, (4) {ואורח מברך, כדי שיברך} את {בעל הבית.} (5)
{מאי מברך?} -
{"יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם} {הזה, ולא יכלם לעולם הבא".}
{ורבי מוסיף בה} עוד {דברים} (6): {"ויצלח מאד בכל נכסיו, ויהיו נכסיו ונכסינו} [בקרקעות] {מוצלחים וקרובים לעיר,} שיוכל לראותן תמיד ולהשגיח על צרכיהם, {ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו, ואל} {יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם".}
{עד היכן} נחשבת {"ברכת הזמון"} שנאמרת רק בשלשה מסובים ומעלה, ולא ביחיד או שנים? -
{רב נחמן אמר, עד "נברך",} דהיינו עד סוף עניית המזמן "ברוך שאכלנו". ומשם ואילך מתחילה "ברכת המזון".
{ורב ששת אמר, עד} סוף ברכת {"הזן",} ויחיד או שנים אינם מתחילים אלא מ"נודה לך". (7)
דנה הגמרא: {נימא} מחלוקת זו {כ}מחלוקת {תנאי}:
{דתני חדא, ברכת המזון} יש בה לפעמים {שנים ו}לפעמים {שלשה} ברכות.
{ותניא אידך,} יש בה {שלשה וארבעה} ברכות.
{סברוה} בני הישיבה לבאר את מחלוקת הברייתות כך: {דכולי עלמא} ברכת {"הטוב והמטיב" לאו דאורייתא היא,} ושתי הברייתות לא חישבו אותה, ואם כן, {מאי לאו, בהא קמיפלגי, מאן דאמר "שתים ושלש" קסבר} כרב ששת, שברכת הזימון {עד} סוף ברכת {"הזן",} ונמצא שבמקום זימון יש שלש ברכות [הזן, הארץ, בונה ירושלים], ובלא זימון יש רק שתים, {ו}אילו {מאן דאמר "שלש וארבע" קסבר} כרב נחמן שברכת הזימון היא {עד "נברך",} ובלא זימון יש שלש ברכות [כולל "הזן"] ועם זימון נוספת ברכה רביעית שהיא ברכת הזימון עצמה. ונמצא שרב ששת ורב נחמן נחלקו במחלוקת התנאים ששנו ברייתות אלו. דוחה הגמרא: {לא} בכך נחלקו התנאים, אלא {רב נחמן מתרץ לטעמיה} מבאר במה נחלקו לפי דרכו, {ו}גם {רב ששת מתרץ לטעמיה}: (8)
{רב נחמן מתרץ לטעמיה} כך: {דכולי עלמא} ברכת הזימון רק {עד} סוף {"נברך", מאן דאמר} שבברכת המזון יש {"שלש וארבע} ברכות{" שפיר,} כי בלא זימון יש שלש ברכות [כולל "הזן"] ועם זימון נוספת ברכה רביעית שהיא ברכת הזימון עצמה, {ו}אילו {מאן דאמר} שיש בברכת המזון רק {"שתים ושלש} ברכות{" אמר לך, הכא} בברייתא {בברכת} המזון של {פועלים עסקינן, דאמר מר} [לעיל טז א] שפועל שאכל ומברך ברכת המזון באמצע מלאכתו, {פותח ב"הזן" וכולל} ברכת {"בונה ירושלים" בברכת הארץ,} כי הם ברכות דומות, ונמצא שפועל מברך רק שתי ברכות.
{רב ששת מתרץ לטעמיה} כך: {דכולי עלמא} ברכת הזימון נמשכת {עד} סוף ברכת {"הזן", מאן דאמר} שבברכת המזון יש רק {"שתים ושלש} ברכות" {שפיר,} כי במקום זימון יש שלש ברכות [הזן, הארץ, בונה ירושלים], ובלא זימון יש רק שתים, {ו}אילו {מאן דאמר} שבברכת המזון יש {"שלש וארבע} ברכות" {קסבר} שברכת {"הטוב והמטיב" דאורייתא היא.} (9)
{אמר רב יוסף: תדע} [ראיה] {ד}ברכת {"הטוב והמטיב" לאו דאורייתא, שהרי פועלים עוקרים אותה,} כי חכמים לא חייבום לאומרה בברכת המזון בשעת מלאכתם. אך אם היתה מן התורה, היו חייבים לאומרה. (10)
{אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: תדע ד"הטוב והמטיב" לאו} {דאורייתא, שהרי פותח בה ב"ברוך} אתה ה'{" ואין חותם בה ב"ברוך".}
והראיה מכך שאינה דאורייתא, היא משום שכל ברכה דאורייתא פותחת ב"ברוך", {כדתניא: כל הברכות כולן פותח בהן ב"ברוך} אתה ה'{", וחותם בהן ב"ברוך", חוץ מברכת הפירות} הנאמרת לפני אכילתן, {וברכת המצות} הנאמרת לפני עשייתן, {וברכה הסמוכה לחברתה,} (11) {וברכה אחרונה שבקריאת שמע,} שבברכות אלו {יש מהן} {שפותח בהן ב"ברוך" ואין חותם ב"ברוך",} כגון ברכת הפירות והמצוות, שמודה בהן לה', ולכן הן ברכות קצרות, (12)