ד מַה שֶׁסִּפֵּר קֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס"ט סוֹף קַיִץ תקס"ח.
וּבְאוֹתוֹ הָעֵת הֵבִיא לוֹ הַשּׁוֹחֵט מִקְּהִלַּת טֶּעפְּלִיק כִּסֵּא נִפְלָאָה, וְסָמוּךְ לָזֶה סִפֵּר זֹאת: שֶׁרָאָה בְּמַרְאֵה אוֹ בְּחֲלוֹם, שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ כִּסֵּא, וְהָיָה אֵשׁ סְבִיבָהּ. וְהָלְכוּ כָּל הָעוֹלָם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף לִרְאוֹתָהּ. וּכְשֶׁחָזְרוּ מִשָּׁם, אֲזַי תֵּכֶף נִתְקַשְּׁרוּ זֶה עִם זֶה וְנַעֲשָׂה שִׁדּוּכִים בֵּינֵיהֶם. וְגַם כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר כֻּלָּם הָלְכוּ לִרְאוֹתָהּ.
וְשָׁאַלְתִּי: כַּמָּה הִיא רְחוֹקָה, וּמִפְּנֵי מָה תֵּכֶף נַעֲשׂוּ שִׁדּוּכִים? וְהָלַכְתִּי וְהִקַּפְתִּי סְבִיבָם לֵילֵךְ שָׁם. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהוֹלֵךְ וּבָא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְהָיִיתִי מְסֻפָּק אִם לַחֲזֹר אִם לְהִתְעַכֵּב שָׁם. וְהָיִיתִי נָבוֹךְ בְּדַעְתִּי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אֵיךְ אֶשָּׁאֵר בְּכָאן עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאָמַרְתִּי בְּדַעְתִּי: לְפִי הַגּוּף חָלוּשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי לָמָּה לִי לַחֲזֹר, וְהָיִיתִי שָׁם.
וּבָאתִי לְהַכִּסֵּא וְרָאִיתִי שָׁם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, רֹאשׁ-הַשָּׁנָה מַמָּשׁ. וְכֵן יוֹם-כִּפּוּר, יוֹם-כִּפּוּר מַמָּשׁ. וְכֵן סֻכּוֹת, סֻכּוֹת מַמָּשׁ. גַּם שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ צוֹעֲקִים: "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי" (ישעיה א'), מַה לָּכֶם לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעַצְמוֹ יִשְׁפֹּט. וּבָרְחוּ כֻּלָּם, עִם כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר כֻּלָּם בָּרְחוּ.
וְרָאִיתִי שָׁם שֶׁהָיָה חָקוּק עַל הַכִּסֵּא כָּל צוּרוֹת שֶׁל כָּל בְּרוּאֵי עוֹלָם, וְכָל אֶחָד הָיָה חָקוּק עִם בַּת זוּגוֹ אֶצְלוֹ וּבִשְׁבִיל זֶה נַעֲשִׂין תֵּכֶף שִׁדּוּכִים. כִּי כָּל אֶחָד מָצָא שָׁם וְרָאָה בַּת זוּגוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים לָמַדְתִּי, נָפַל בְּדַעְתִּי שֶׁפָּסוּק: "כָּ'רְסְיֵהּ שְׁ'בִיבִין דִּ'י נ'וּר" (דניאל ז') רָאשֵׁי-תֵבוֹת "שַׁדְכָן". כִּי עַל-יְדֵי הַכִּסֵּא נַעֲשִׂין שִׁדּוּכִין כַּנַּ"ל.
גַּם "כָּרְסְיֵהּ" רָאשֵׁי-תֵבוֹת: רֹ'אשׁ-הַ'שָּׁנָה י'וֹם-כִּ'פּוּר סֻ'כּוֹת. וְעַל-כֵּן בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת זִוּוּגָא דְמַטְרוֹנִיתָא (זוהר ויקרא צו:). וְשָׁאַלְתִּי: מַה יִּהְיֶה פַּרְנָסָתִי? וְאָמְרוּ לִי, שֶׁאֶהְיֶה שַׁדְכָן. וְהָאֵשׁ הִקִּיף סְבִיבוֹ.
כִּי בֶּאֱמֶת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה. כִּי הוּא מוֹעֵד שֶׁהַלְּבָנָה מִתְכַּסָּה בּוֹ. שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה" (חולין ס:). וְהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָעוֹלָם, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יְכוֹלִין לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה.
עַיֵּן כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר וַיִּבֶן ה' אֶת הַצֵּלָע", הַמְדַבֵּר מִשָּׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת הַכְּלוּלִים בַּכִּסֵּא. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַתּוֹרָה (בלקוטי תנינא סימן א') כִּי הוּא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל.
כִּי זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁאַחַר זֶה הַסִּפּוּר, וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד. גַּם חָסֵר קְצָת כִּי לֹא נִכְתַּב בִּשְׁלֵמוּת.
וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר מֵהַמַּעֲשִׂיּוֹת, וְהִזְכִּיר אָז עִנְיָן זֶה מִקֶּשֶׁר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹאת עִם הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. כַּמָּה נוֹרָא וְנִפְלָא וְנִשְׂגָּב מְאֹד הָעִנְיָן הַזֶּה לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין.
וְאָז אָמַר: אִם אֵין אַתֶּם שְׂמֵחִים אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לָּכֶם. כְּלוֹמַר שֶׁרָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ עַל-כָּל-פָּנִים מְאֹד תָּמִיד, כְּשֶׁזָּכִינוּ לִטְעֹם אוֹרוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלּוּ וְכוּ'.
וְאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹאת אָמַר, שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִין לוֹמַר עָלֶיהָ תּוֹרָה כָּל יְמֵי חַיֵּיכֶם. וְגָעַר בָּנוּ עַל שֶׁאֵין אָנוּ שְׂמֵחִים, וְאָמַר שֶׁרָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד: