יב

עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּבְעִקָּר עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הַיְנוּ גְּמָרָא וּפוֹסְקִים, שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּלוֹמַר שֶׁלּוֹמֵד בְּשֶׁל כָּבוֹד, מָמוֹן, רַבָּנוּת וְכוּ', עַל־יְדֵי זֶה מְקַבֵּל פֶּה לְדַבֵּר עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, דִּבּוּרֵי גְּנַאי, לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁקֶר וְכוּ', וּמִזֶּה נוֹבַעַת הִתְנַגְּדוּת שֶׁל לוֹמְדִים עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת. הַיְנוּ עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה בְּגֵאוּת וּבְגַדְלוּת, נַעֲשָׂה חוֹלֵק וּמִתְנַגֵּד לְצַדִּיקֵי אֱמֶת (כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן י"ב): (תורה יב, א)