טז

עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא לְשֵׁם כָּבוֹד מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה (כַּמְבוֹאָר בַּסְּעִיפִים הַקּוֹדְמִים), עַל־יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִים פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְגֵרִים לִתְשׁוּבָה. הַיְנוּ, עוֹבְרֵי עֲבֵרָה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהִתְרַחֲקוּ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִתְעוֹרְרִים לָשׁוּב מִדַּרְכָּם הָרָעָה, וּלְהִתְקָרֵב לְיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וַאֲפִלוּ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְעוֹרְרִים לְהִתְגַּיֵּר וּלְהִתְקָרֵב לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִלְמֹד תּוֹרָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, רַק עַל־יְדֵי מִדַּת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת בְּתַכְלִית כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן י"ד):