אות י׳

היה מכונה: "ר' לייבלע ראובנ'ס" על שם חותנו(א). מתלמידיו המובהקים של מהרנ"ת. דר בקצה העיר ברסלב ובעת המחלוקת דשנת תקצ"ה היה ר' יצחק מטשערוויץ מביא לו בחשאי קמח והוא היה ונשאו לבית מהרנ"ת(ב). מוזכר פעמיםר בות במכתבי מהרנ"ת(ג). מהיחידים שנשארו נאמנים בגלוי למהרנ"ת בשנות המחלוקת תקצ"ה-תקצ"ט. היה סמוך למהרנ"ת לפני הסתלקותו(ד). בסוף ימיו עלה לא"י והתיישב בצפת. נפטר בכ"ב לחודש אב(ה). ומנו"כ בצפת. בניו: ר' נתן מטבריה, ר' מיכל, ר' זאב ור' יצחק(ו).
(א) לא ידוע מי היה ר' ראובן זה ואם היה מאנ"ש. (ב) ימה"ת כ. (ג) על"ת, כב, קע, ג' צו תקצ"ה, רפב, שסו. (ד) מכתב אנ"ש על הסתלקות מהרנ"ת. (ה) נת"צ, קנב. נפטר לא יאוחר משנת תרכ"ז כיון שנכדו לייבלי התחתן בשנת תרמ"א (נת"צ, פ) ואם כן, נולד לא יאוחר משנת תרכ"ז וכבר נקרא על שמו. (ו) ממכתבי בנו, ר' נתן, בספר נתיב צדיק.

נכדם של ר' שמואל יצחק הרב דטשעהרין מצד אביו של ר' אהרן הרב דברסלב מצד אמו. ממנו נסתעפה משפחת רוזנפלד הידועה בין אנ"ש. (מבה"נ, 13 עה. עיין גם ר' שמחה ב"ר שמואל יצחק).

נתקרב בהיותו עדיין רך בשנים ורז"ל היה אז בסוף ימיו(א). תלמיד מובהק של מהרנ"ת שחיבבו וקירבו מאוד, נתן לו להעתיק ולסדר את הסיפורי מעשיות ובשנת תקפ"ב לקחו עימו בנסיעתו לא"י. מהרנ"ת מכנהו: "אחד המיוחד מאנ"ש"(ב).
(א) סינ"פ, קמג. (ב) יממ"א, צג. יממ"ב, י, סז ועוד.

בנו של ר' שמשון תלמיד מהרנ"ת. אחיו של ר' ישראל מנדל, דר בנעמירוב(א). אפשר שהכיר בילדותו את מהרנ"ת(ב).
(א) השוה"ס. (ב) ע"ע ר' ישראל מנדל ב"ר שמשון, בהערה.

תלמיד מרהנ"ת, מגדולי אנ"ש דברסלב. בנו: ר' נחמן (טו"ז, קמ).

מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל(א). רז"ל שמע אותו פעם מתפלל מנחה והוטב בעיניו מאד ואמר: "אה! האט מיין יהושע'לע גידאווינט מנחה"(ב). נפטר בשנת תקס"ו וזכה לבא אל רז"ל מיד אחר פטירתו(ג).
(א) כו"א, לב. (ב) אבב"ר, כח. (ג) חיי"מ, קעח, יממ"א, יא, ע"ש. מבה"נ, 10 נו.

מאנשי מהרנ"ת, מוזכר במכתבי מהרנ"ת משנת תר"ד(א). עלה לא"י ומוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה(ב). ובמכתב ר' נחמן מטולטשין לא"י(ג). בנו: ר' יעקב.
(א) מכתבים, ז. (ב) נת"צ, קנז, קנח. (ג) נ"א ב. נראה כי ר' יהושע המוזכר בשלושת המ"מ הנ"ל הוא אחד.

חתנו של ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה. ר' נתן ביקר אצלו בקיץ דשנת תרמח"א, בדרכו לאומאן. בעת שעשה פדיון הבן לבנו, ודיברו הרבה מרז"ל (נת"צ, עז, עח, קמד).

בנו של ר' יעקב ב"ר יודל מברסלב תלמיד רז"ל(א). מהרנ"ת פורש בשלומו בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה(ב). עסק גם בסיוע למהרנ"ת בהדפסה(ג).
(א) כו"א, נ. (ב) על"ת, קסח. (ג) שם שסד.

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל (כו"א, לג).

מאנ"ש בצפת. מוזכר בשנת תרכ"ט במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת(א) ובשנים תרל"ה-תרמ"ג במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה. אחיו של ר' נתן בן חנה. בנו: ר' אברהכם (בח"ב)(ב).
(א) מרי"ש, ג' עקב. (ב) נת"צ, ג, ז, יא ועוד.

חתנו של הרה"ק ר' לייבלע מסטראסטניץ וממקורביו של הרה"ק ר' פנחס מקאריץ. נתקרב לרז"ל יחד עם ר' שמואל אייזיק ע"י דב מטשעהרין בשנים תק"נ-תקנ"ט כשרז"ל דר במעדוועדיווקע ועקר דירתו מדאשיב למעדוועדיווקע כדי להיות סמוך לרז"ל. שימש כרב דקהילת מעדוועדיווקע. מגדולי תלמידי רז"לך. איש קדוש, גאון מופלג ומקובל. רז"ל הפליג מאד בשבחו ומסר בידיו כמה שליחויות חשובות. אחרי הסתלקות רז"ל היה בקשר הדוק עם מהרנ"ת שהיה נוהג לשלוח אליו פדיונות. נפטר בשנת תקצ"ח בהיותו בן למעלה מפ' שנה. היה מבוגר מרז"ל בכט"ו שנים. בנו: ר' ישעיה שלום (חיי"מ, קיז, קלה, קעד-קעז, רסג, רצא, תמז, תרי, תריא, כו"א כו-כט, נב. סינ"פ, קמא, קסח. אבב"ר, ח. מה. ימה"ת, נד, סב, על"ת ק. קמה, קמו, קסג, ו' מצורע תקצ"ה. אי"ש 2 קלז, 4 קמו. יממ"ב, לג, לו, לח, מב. השוה"ס).

בנו של ר' יונה נכד ר' יודל מדאשיב (המוזכר באות יב). מכונה גם ר' יודל מדמיטריווקע ע"ש עיר מגוריו ליד טשעהרין. בשנת תרע"א הדפיס בבארדיטשוב את חלק א' מספר לקוטי הלכות. אחיו של ר' דוד צבי דאשווסקי (נ"צ, קטו).

בנו של ר' יצחק דב מטעפליק וחתנו של ר' נחמן מטולטשין. לקח כחתן לבתו את בן דודו ר' נתן ב"ר יקותיאל (השוה"ס).

תמך וסייע ביד אחיו מהרנ"ת בעת המחלוקת בשנים תקצ"ה-תקצ"ט(א). כשמהרנ"ת הוגלה מביתו בברסלב לנעמירוב היה דר שם אצל ר' יודל(ב).
(א) על"ת, א' מטו"מ תקצ"ה, ב' תצא תקצ"ה. (ב) השוה"ס.

מאנשי מהרנ"ת (יממ"ב, כ, כו, השוה"ס)

נכדו של ר' יודל מדאשיב (הנזכר באות יב). אחיהם של ר' יחיאל מנדל ור' זלמן הרב. אביהם של ר' דוד צבי ור' יודל דאשווסקי.

בנו של הגה"ק ר' אברהם דב אויערבאך הרב דק"ק חמעלניק חתן הרה"ק בעל התולדות(א). בר"ח אלול דשנת תק"ס נשא לאשה את מרת אדיל בת רז"ל(ב). לא האריך ימים ונפטר בין השנים תקפ"ב-תקצ"ב(ג). בנו: ר' אברהם דב. בתו: מרת רבקה מרים שנישאה לבן דודה ר' שמחה ברוך בנם של ר' יצחק אייזיק ומרת שרה בת רז"ל(ד).
(א) אי"ש, 2 כז. ע"ש. (ב) חיי"מ, קיג, קיד. (ג) בתקפ"ב מוזכר עדיין בימי מהרנ"ת ואילו בתקצ"ב כבר היתה מרת אדיל אלמנה ונישאה לגיסה ר' יצחק אייזיק. (ד) יממ"א, קי. (עיין עליו גם חיי"מ, מו. יממ"א, עד. יממ"ב, כב, סג, קמז. כו"א, נ. אבב"ר, ל. מכתב רז"ל אליו. על"ת, ה' אמור תקס"ז).

בנו של ר' אברהם דב נכד רז"ל ונכדו של ר' יוסף (הנזכר באות הקודמת). בנו: ר' נחמן [בח"ב] (השוה"ס).

חזן בעיר ברסלב. פעם אחת שוחח עימו רז"ל וע"י השיחה הזאת התחיל רז"ל וסיפר את המעשה מבעל תפילה (חיי"מ, סב)

זכה לשבות שבת אחת אצל רז"ל. היה אדם חשוב אצל השרים ומלומד בשפה הרוסית ועל פיו נתמנה ר' יצחק בן מהרנ"ת למנהל הדאר בטולטשין. הגן על ר' יצחק בעת המחלוקת (אבב"ר, עו. ימה"ת, כב)

מוזכר במכתבי מהרנ"ת משנת תקצ"ד (על"ת, קכד. אפשר והוא ר' יוסף המוזכר לקמן אות כג).

מוזכר במכתבי מהרנ"ת משנת תקצ"ה (על"ת, קסו. אפשר והוא ר' יוסף הנזכר באות כב או כו.)

מוזכר במכתבי מהרנ"ת בשנים תקצ"ח ותר"ג (על"ת, רמד, שפ. נראה מהמכתבים שגר באדעס ואולי הוא בנו של ר' ליפא מנעמירוב שהיה לו, כידוע, מסחר אתרוגים באדעס).

בשנות המחלוקת כשמהרנ"ת היה נוהג לטבול במקוה קודם חצות בנוסף לטבילת שחרית, וקור המים השפיע לרעה על בריאותו, חמל עליו ר' יוסיל הבלן והיה מכין לו קערת מים חמים להחם עצמו. כשנודע הדבר למתנגדים ופיטרוהו ממשרתו בא בקובלנא אל מהרנ"ת, מהרנ"ת כדי לפצותו, לקח את בניו ולימדם תורה. הלא הם האחים ר' משה ברסלבר ור' זאנוויל. (מבה"נ, 41 נב, 44-45 נז).

מבני הנעורים שבאו אל מהרנ"ת בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה (על"ת, קסח. אפשר והוא ר' יוסף חר"ז הנזכר באות כג).

גיסו של ר' יצחק בן מהרנ"ת. מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ו (על"ת, קצו. מכתבים, ג).

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ו. מהרנ"ת יחד עם ר' שכנא בנו היו אצלו על ברית מילה ורקדו שם הרבה (על"ת, קפח).

מאנ"ש בצפת. גיסו של ר' נחמן מטולטשין הפורס בשלומו באחד ממכתביו לאנ"ש בצפת (נ"א, ג).

עלה לא"י מטייטרע והתיישב בשנת תרל"ה בצפת(א). מצבו היה דחוק מאד(ב). בשנת תרמ"א ביקר באומאן(ג). מוזכר ברוב מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה. מכונה: ר' יוסף אדום. בנו: ר' שלמה דוד[בח"ב].
(א) נת"צ, ב, ז. (ב) שם, ט. (ג) שם, ע.

נטמן בחלקת אנ"ש בהר הזיתים, על מצבתו חקוק: "פ"נ איש רך בשנים כל ימי חייו סבל יסורים, יוסף בר"נ, נפטר בשם טוב בדר"ח תמוז תרנ"ה תנצב"ה. נראה שהוא בנו של ר' נתן ב"ר יוסף שנטמן בסמוך לו.

מחשובי אנ"ש בתקופה שאחר מהרנ"ת. אביו של ר' דוד בילסטוצקי (השוה"ס).

החמישי והקטן בבניו של מהרנ"ת, קיבל את ה"תמימות" של אביו(א). תמיד היה בדביקות עצומה, עוסק בעבודת ה' ובשעוריו הקבועים ועורך חשבון נפש מידי יום ביומו(ב). זוגתו, אסתר שיינדיל, היתה בתם של ר' ברוך וחנה ציריל בת מהרנ"ת. חתנו: ר' אברהם סופר שטרנהארץ [בח"ב](ג). נפטר בשנת תרמ"ט ומנו"כ באומאן(ד).
(א) מבה"נ, 2 לה. (ב) שם, 35 לה. (ג) שם, 38 כו. (ד) השוה"ס.

גיסו של ר' גרשון מטיהאוויצע, מוזכר ע"י מהרנ"ת בשנת תקפ"ב (יממ"ב, כט, שמה"צ).

רז"ל התאכסן בביתו באומאן מאסרו חג דשבועות עד תחילת חודש אב דשנת תק"ע (חיי"מ, רח, ריב. ריז. יממ"א, נ)

חותנו של רז"ל בזיווג שני. רז"ל נשא את בתו בחודש אלול דשנת תקס"ז וכתב אליו מכתב בעניין מועד החתונה(א). בתו היתה אלמנה כשנישאה לרז"ל(ב). היא אשר בנתה את האהל על ציון רז"ל.
(א) מכתבי רז"ל בתחילת על"ת. (ב) השוה"ס ע"ש באריכות מענין השידוך. עיין גם אי"ש, 7 פא ויממ"א, סה.

בנו של ר' אפרים ב"ר נפתלי. מוזכר במכתבי מהרנ"ת בשנים תר"ג ותר"ד (על"ת, שעח. מכתבים, ה).

בנו של ר' צבי הירש מקראקא. מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תר"ד (מכתבים. י)

חתנו של ר' נחמן מטולטשין. נפטר בשנות תרפ"א-תרפ"ב. בניו: ר' נחמן ור' אבא לישינסקי [בח"ב] (השוה"ס).

חתנו של ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה. במכתב לאנ"ש בצפת משנת תרמ"א הוא כותב: "ומי יתן שיעזור השי"ת אותי שאהי' על רה"ש הבע"ל באומאן" וכו' (נת"צ, עט, פ).

נכדו של ר' יודל מדאשיב. הכיר וקיבל מגדולי תלמידי רז"ל(א). היה גר במשך איזה תקופה בצפת ומוזכר במכתבים משם בשנות תרמ"ג-תרמ"ד(ב). חיבר שיר ידידות המספר בשבח אדמו"ר הננמ"ח ותלמידו מהרנ"ת וכן חיבר מפתחות לספר ליקוטי הלכות שסידרם מחדש בשנת תרמ"ו(ג). בשנת תרס"ז מוזכר כבר בברכת ז"ל(ד).
(א) כו"א, נב. סינ"פ קנג. קנה. (ב) נת"צ, קלד, קמג, קנה, קנז. (ג) נ"צ, קנט, קס. (ד) א"א, מא, (המכתב ללא תאריך אך לפי תכנו נראה שהוא משנת תרס"ז).

אחיו של רז"ל ומראשוני וחשובי תלמידיו. בשנת תקס"ז נתעוררה עליו מחלוקת קשה בקרימינטשאק ורז"ל כתב לו מכתב התחזקות(א). אחרי רה"ש תקס"ט, בהיות רז"ל חולה, שלחו להתפלל עבורו על ציון הבעש"ט ונלוו אליו בנסיעתו מהרנ"ת ור' נפתלי(ב). היה סמוך לרז"ל בעת הסתלקותו(ג). נפטר בגיל צעיר, מספר שנים לאחר הסתלקות רז"ל(ד). בתו, פייגא, נפטרה בשנת תרל"ב ומנו"כ בהר הזיתים(ה). לא ידוע מי היה חתנו ואם היה לו עוד בנים או בנות.
(א) מכתבי רז"ל בתחילת על"ת. (ב) יממ"א, לג. (ג) שם, נה, סב. (ד) מבה"נ, 61 קכ. יקרא דחיי, קמ"ט. (ה) מצבתה בהר הזיתים. עיין עוד, חיי"מ, פ, קסה, ריט, רמ, שעז. יקרא דחיי, קמח. אי"ש, 2 עד.

נולד קודם חנוכה דשנת תקס"ז(א). השיחה "נוקם ונטר כנחש" (שיחות הר"ן, צג) נאמר בלילה שקודם ברית המילה(ב). נפטר סמוך לאחר לידתו.
(א) חיי"מ, נט בסוף. (ב) אבב"ר, לב.

האיש אשר רז"ל שלחו בשנת תקס"ח לאוסטראה להדפיס שם את החלק הראשון של ספר ליקוטי מוהר"ן. רז"ל כתב אליו מכתב לשם בקשר להדפסה.(א). בסוף שנת תקס"ח. סמוך לרה"ש, נגמרה מלאכת ההדפסה ור' יעקב הביא את הספרים לברסלב(ב).
(א) מכתבי רז"ל בתחילת על"ת. (ב) יממ"א, כו, כט.

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). בנו: ר' יואל(ב).
(א) כו"א, לג. (ב) שם, נ.

בקיץ דשנת תקס"ט שלח רז"ל אחריו שיבוא לבדוק את תפיליו(א). רז"ל קירב יותר את אחיו הצעיר ר' מתתיהו לייב מיפאלי והיתה לו מזה חלישות הדעת(ב). בנו: ר' חיים(ג). כי היה אחיו של ר' חיים שרה'ס(ד).
(א) יממ"א, לט. (ב) אבב"ד, לח. (ג) על"ת, קכב. (ד) השוה"ס.

תלמיד רז"ל. קירב את גיסו שהיה מתמיד גדול. רז"ל הוכיחו פעם על שאינו רוצה להיות איש כשר (אבב"ר, צ).

בנו של ר' צבי גיס רז"ל(א). מנגידי אנ"ש בטשעהרין. תלמיד מהרנ"ת ומוזכר כמה פעמים במכתביו(ב). בשנת תרכ"ט ביקר בא"י יחד עם ר' נחמן הרב דטשעהרין ור' אבא'לע(ג).
(א) כו"א, לח. (ב) על"ת, רנט, תיא. מכתבים, י. (ג) מרי"ש, ו' במדבר תרכ"ט.

מאנשי רז"ל, נפח במקצועו. פעם עצר את העגלה שרז"ל נסע בה ושעמדה להתהפך ורז"ל ברכו באריכות ימים. חי יותר ממאה שנה(א). דוד אביו של ר' שבתי ברסלבר(ב).
(א) מבה"נ 64 רסג. (ב) השוה"ס.

התקרב למהרנ"ת ע"י ר' מרדכי ב"ר שמואל טעפליק(א). חותנו, ר' משה חיים דיינא, ואביו היו מתנגדים וניסו להרחיקו, מהרנ"ת הרבה לחזקו ולשאול על אודותיו את בנו, ר' יצחק. גבר על כל המניעות ודבק במהרנ"ת ובאנ"ש(ב). בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה לא עמד בנסיון כרבים אחרים שנתרחקו למשך זמן מה(ג). אחיו של ר' העניך(ד).
(א) על"ת, נא, נז. (ב) שם, נד, נז, סא, סו, עז, קכא, קע. (ג) ימה"ת כו. (ד) על"ת, קע.

מוזכר פעמים מספר במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת מצפת בשנת תרכ"ט, מכהנו: "ידידנו האברך המופלג" (מרי"ש. נראה שאין זה ר' יעקב הנזכר באות מט כיון שהלה נתקרב אחר נשואיו בשנת תקצ"א ואם כן בשנת תרכ"ט היה לפחות בן נ"ג שנים ואין מתאים לו הכינוי "אברך").

תלמיד מהרנ"ת. בא אל מהרנ"ת על שבת חנוכה דשנת תקצ"א, אך הוכרח לברוח בבהלה עוד קודם השבת מפחד מחלת החולירע שהשתוללה אז (על"ת, לב).

מאנשי מהרנ"צת. מוזכר במכתבי מהרנ"ת בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה: "ושלום וכו' ולר' ליטמאן ואחיו ר' יאקיל, גם הם ראוי להם להתחרט על אשר עשו נגדי, אך קויתי לה' שהכל יהיה על נכון וברית אהבתינו לא תופר לעולם" (על"ת, קסח).

היה אצל רז"ל ברה"ש האחרון לחייו בשנת תקע"א. כשמהרנ"ת עם אחדים מאנ"ש נסעו בפעם הראשונה על ציוןר ז"ל על ערב ר"ח שבט תקע"א, סרו לביתו שבכפר סידקיוויץ הסמוך לברסלב ללינת לילה, ר' יעקב עשה עבורם סעודה גדולה ומהרנ"ת נתן לו אז תקיעת כף שיבטיח שיסע כל ימיו לציון רז"ל על רה"ש. ר' יעקב אמנם קיים זאת ולפני מותו השאיר צוואה לבנו שימשיך אף הוא לנסוע תמיד עם בניו לאומאן על רה"ש (טו"ז, קל).

מאנ"ש בצפת. בנו של ר' יהושע מקראקיא. מוזכר פעמים רבות במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ה-תרמ"ג(א). מוזכר גם במכתב ר' נחמן מטולטשין לצפת(ב).
(א) נת"צ, ברוב המכתבים. במכתב עט הוא מוזכר: "ר' יעקב נ"י נכד ר' שמעון נ"י", לא ידעתי מיהו ר' שמעון הנז'. (ב) נ"א, ב.

מנגידי אנ"ש בטולטשין. היה לו חלק רב בבואו של ר' יצחק בן מהרנ"ת לא"י ותמך בו משך שנות ישיבתו בצפת. מוזכר פעמים רבות במכתביו מצפת (מרי"ש, ו' מטו"מ, ה' ראה תרכ"ח. ד' לך, ו' במדבר. ג' עקב תרכ"ט).

חזן בעיר ברסלב. בשנת תרמ"ג עלה לא"י והתיישב בצפת. בבואו היה אלמן ונשא אשה בא"י. ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה כותב עליו: "וגם ר' יעקב בער הוא מאנ"ש ונסע בכל שנה ושנה על ציון רז"ל" (נת"צ, קכג. קכ. קכא).

מאנ"ש בצפת. מוזכר במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת משנת תרכ"ט (מרי"ש, א' נח ו' צו, ג' תבא).

מנגידי העיר בראד. היה לעזר רב למהרנ"ת כששהה שם בשנת ת"ר לצורך הדפסה. מהרנ"ת כותב עליו: "ובפרט שגם ר' יעקב הירץ הוא אוהבינו" (על"ת, רפו, שי).

תלמיד רז"ל(א). אביו של ר' זלמן חתן רז"ל. השידוך בין בנו לבין חיה בת רז"ל דובר עוד בחיי רז"ל אך לא יצא לפועל ואחרי הסתלקות רז"ל ביקש והתחנן שהוא רוצה בשידוך וסמוך לפורים תקע"ב נגמר השידוך(ב). בתקע"ט נתן סכום רב למהרנ"ת עבור הדפסה(ג). כשמהנר"ת היה בא לטשעהרין היה מתאכסן בביתו ובשבט תקפ"ב השכין שלום בינו לבין שותפו ר' דב(ד). בניו: ר' זלמן הנזכר ור' זאב.
(א) חיי"מ, תמא. שיח, קסג. (ב) יממ"א, פד. (ג) יממ"ב, יד. (ד) יממ"ב, לג-לח, מו.

מאנ"ש בטעפליק. בשנת תרכ"ה חתם יחד עם אנ"ש דטעפליק על מכתב לגאון ר' שלמה קלוגער בקשר לשוחט ר' דב(א). חתנו של מאיר מטעפליק תלמיד מהרנ"ת(ב). בנו: ר' אלטער מירקע'ס [בח"ב].
(א) נ"א, ח. (ב) מבה"נ, 48 לא.

מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל (כו"א, לג).

מחשובי תלמידי מהרנ"ת. רבים מאנ"ש קיבלו ממנו והחשיבוהו מאד. חותנו היה מתנגד וירד לחייו והתלונן לפני הרה"ק ר' מכרדכי מטשערנוביל על שחתנו לומד בספר ליקוטי מוהר"ן. ר' מרדכי ענהו שהספר ליקוטי מוהר"ן הוא אחד משעוריו הקבועים שאיננו מוותר עליו. חתנו: ר' יחזקאל העשיל [בח"ב] (על"ת, קכב, א' ואתחנן תקצ"ה. כו"א, נ. מכתבי ר' נחמן מטולטשין בסוף על"ת. מבה"נ. 35 נד. ע"ש המעשה עם הר"מ מטשערנוביל).

מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל(א). היה לו אח שרז"ל קירבו ונעשה "י תוכחת רז"ל למתמיד גדול אך אח"כ נתרחק ולא בא יותר(ב).
(א) כו"א, לב. שמה"צ. (ב) אבב"ר לט.

תלמיד רז"ל. היה עובד בהובלת קמח אצל משה חינקיס(א). ונתקרב לרז"ל ע"י סיפור המופתים ששמע ממנו(ב). בעת המחלוקת היה נותן בהצנע קמח, גבינה וחמאה למהרנ"ת ולאנ"ש(ג). חותנו של ר' נחמן הרב דטשעהרין. שם אביו: ר' אברהם סאניס(ד).
(א) ימה"ת, כ. על משה חינקיס ע"ע ר' אברהם פייעס. (ב) כו"א, מג. (ג) אבב"ר, נא. ימה"ת, כ. (ד) מבה"נ, 51-52 צוואת הרב מטשעהרין.

מאנשי מהרנ"ת. פעם נתן לאחד את ספרי רז"ל וכשנודע אח"כ למהרנ"ת שהלה מסתכל בספרים אסורים אמר לר' יצחק: "אל תעמוד בד' אמותיו" (אבב"ר. סה).

תלמיד מהרנ"ת. על ידו נתקרב ר' מנדל מלאדיזין כשר' יצחק אמר לו פעם: "אתה חכם, אבל בברסלב נמצא איש חכם יותר ממך" (סינ"פ. קלט).

חתן ר' יקותיאל המגיד מטירהאוויצע. התקרב לרז"ל בין השנים תק"נ-תקנ"ט יחד עם חותנו. נתגדל בביתו של הרבי ר' זושיא(א). פעם פגש אותו הרה"ק מבארדיטשוב ונתבהל מאד מצורתו ואמר: "להיכן שאני נוסע, רואה אני שהיכן שיש משהו טוב, הרי הוא (רז"ל) תפס אותו"(ב). מגדולי תלמידי רז"ל. איש מצוין ומושלם בכל המעלות, למדן גדול בתורה ועסק בעבוה"ש כל ימיו(ג). נרדף מאד בעת המחלוקות דשנות תקצ"ה-תקצ"ט והוכרח לברוח מביתו(ד).
(א) כו"א, כט, ע"ש על התקרבותו לרז"ל. גירסא אחרת, כי קודם התקרבותו לרז"ל לא היה מכת החסידים אלא מכת הלומדים הכשרים (טו"ז, קיט, ע"ש. עיין גם מבה"נ, 43 מט) (ב) אבב"ר, כט. (ג) כו"א, כט. (ד) על"ת, קעב. עיין גם חיי"מ, שלח, תמו, תמז, תעה, תרז. יממ"ב, כו. אבב"ר, לו, עד.

נולד בערב פסח דשנת תקס"ח(א). השני בבניו של מהרנ"ת. בקיץ תקפ"ג נשא לאשה את בתו של ר' אלימלך מטשערקאס(ב). זוגתו מיאנה בו ולמרות שחותנו אהבו מאד גירשה בשנת תקפ"ה לאחר השתדלות ומאמצים גדולים של מהרנ"ת(ג). בשנת תקפ"ו נישא בשנית(ד). לאשתו חנה(ה). שהיתה ממשפחה של מתנגדים(ו). תלמיד מובהק של אביו שכתב אליו מאות מכתבים והרבה לחזקו ולהדריכו בעבוה"ש ובדרכי רז"ל. ניהל את בית הדאר בטולטשין. הירבה לקבוע עתים לתורה ותפילה וקיש שם שמים במשאו ובמתנו(ז). בשנת תרכ"ח בהיותו בן ס' שנים עלה לא"י והתיישב בצפת, שם היה נכבד וחשוב בעיני כולם, נפטר בשם טוב בי"ד אדר שני דשנת תר"ל(ח). ומנו"כ סמוך לציון הרב הק' בעל הבית יוסף. חיבר בשנת תקצ"ג מפתחות לספר ליקוטי מוהר"ן(ט). המפתחות אבדו ואינם ידועים כיום(י). בניו: ר' דוד צבי ור' מיכל. כן היתה לו בת שנישאה לר' יעקב יחיאל מיכל שלא היה מאנ"ש.
(א) יממ"א, כז. (ב) שם, צט. (ג) אבב"ר, סט. על"ת, יב. (ד) שם, יד. (ה) שם, לה. (ו) אבב"ר, עז. (ז) סינ"פ, קלח. (ח) כו"א, סח. מבה"נ, 2 לה. השוה"ס. (ט) על"ת, קד. (י) נ"צ, קנג. ראה גם אבב"ר, פא. הקדמה לספר על"ת. מכתבי אביו אליו בעל"ת. מכתביו בסוף ספר על"ת (זוגתו, דאבריש, הנזכרת במכתביו מצפת, היתה זוגתו השלישית).

אחיו של ר' חייקין החזן. יש אומרים כי הוא האיש אשר נלווה אל רז"ל בנסיעתו לא"י בשנת תקנ"ט (מבה"נ, 49 לה. השוה"ס. מפי ר' משה יוסף חתן ר' נחום שוסטר ששמע מר' אברהם ב"ר נחמן. גירסא אחרת, כי היה זה תלמידו הראשון של רז"ל. ר' שמעון ב"ר בער).

תלמיד מהרנ"ת. בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה הרבו המתנגדים להכותו בעינויים קשים עד שנתפתה להם, אך מיד כשעבר הרעש חזר ודבק במהרנ"ת(א). ואף הציל אותו מחרפות ובזיונות באומאן(ב). בשנת תרכ"א מוזכר במכתב של ר' יצחק בן מהרנ"ת לר' נחמן מטלטשין ש"ידידינו ר' איצלי הוא עתה בעירום ובחוסר כל והוא וב"ב אינם בקו הבריאות"(ג). בשנת תרכ"ט ביקר בא"י(ד) ובשנת תרל"ג עלה לא"י והתיישב בצפת(ה). מוזכר פעמים רבות במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה. על רה"ש תרל"ז ותרל"ט נסע לאומאן(ו). מוזכר בפעם האחרונ הבניסן דשנת תרל"ט שהיה חולה ושב לאיתנו(ז). בשנת תרמ"א מוזכרת אלמנתו "שהיא אשה כשרה וגם היא מאנשי רבינו ז"ל ותלמידו הק' כמו חסיד ממ"ש(ח). הניח בן בברסלב(ט).
(א) ימה"ת, כא. על"ת, קסא, קע, א' מטו"מ תקצ"ה, רכח. (ב) נת"צ, יא, לז. (ג) סוף על"ת. (ד) מרי"ש, כט לעומר תרכ"ט. (ה) מכתבי הר"נ מטולטשין בסוף על"ת, ח"י אדר תרל"ג. הר"נ מטולטשין היה שאר בשרו. (ו) נת"צ, יב, כט. שא"י, כה. (ז) נת"צ, לח. (ח) שם, סג, קמד. (ט) שם, ט.

מאנ"ש בטולטשין. מוזכר במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת משנת תרכ"ט (מרי":ש, ו' צו תרכ"ט)

מאנ"ש בטולטשין. מוזכר במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת משנת תרכ"ח (מרי"ש, ה' ראה תרכ"ח. נראה שהוא בנו של ר' גרשון מטשעהרין שאח"כ עבר לדור בטולטשין [על"ת, ריח]. ולא בנו של ר' גרשון נכד המגיד מטירהאוויצע).

בנו של ר' לייבלי ראובנ'ס ואחיו של ר' נתן מטבריה. בשנת תר"מ מוזכר בברכת ז"ל (נת"צ, מג. מבה"נ, 51-52 ט).

בנו של ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה. מוזכר פעמים רבות במכתביו(א). גדל ונתחנך בבית דודו ר' מיכל ב"ר יהודה שהשיאו אשה ודאג לכל מחסורו. בשנת תרל"ז היה סכסוך חמור בענייני ממון בינו לבין דודו הנ"ל. ואביו ר' נתן כתב לו מכתב תוכחה קשה(ב). בשנת תרמ"א ביקר אצלו אביו בטייטרא בדרכו לאומאן ודיברו כל הלילה מרבינו ז"ל ותלמידו הק'(ג). בנו: ר' שמואל [בח"ב](ד).
(א) נת"צ, ב, ג' י, ועוד. (ב) שא"י, ט. (ג) נת"צ, עו. (ד) שם, טז.

חתנו של ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה ובנו חורגו (היה בנה של זוגתו השניה). מוזכר כמה פעמים במכתביו בשנים תרל"ו-תר"מ (נת"צ, ח, ט, מז).

מאנשי המגיד מטירהאוויצע, ר' יקותיאל. נתקרב לרז"ל בעת ישיבתו בזלאטיפאליע בשנים תקס"א-תקס"ב(א). מגדולי תלמידי רז"ל. היה עוסק בחילוף מטבע ואחר התקרבותו פרש לגמרי מכל עסקי העולם הזה ולא משו שפתיו מתורה ותפילה, סבל מרדיפות גדולות מבני משפחתו ובפרט מחותנו ואשתו. רז"ל הפליג מאד בשבחו ופעם כששימש אותו בחוליו, אמר: "היום שימשתי תלמיד חכם אמיתי". נפטר בסמוך לאחר התקרבותו לאחר חלום שחלם. אחר פטירתו שאל רז"ל אם יש לו בנים לאותו צדיק וכשהשיבו לו: "הן", אמר: "איך יכולים להיות לו בנים?" ונפטרו אח"כ גם בניו. אנ"ש קוננו והצטערו הרבה על פטירתו ורז"ל ניחמם ואמר: "אבל עכשיו יש לנו הרב רבי נתן"(ב).
(א) חיי"מ, קיד. (ב) שם, קיג. כו"א, ל-לב, ע"ש כל המעשה באריכות. עיין גם אי"ש, 4 רט-ריח.

בן הגביר מוה"ר לייב מדאבראוונא. נשא לאשה את מרת שרה בת רז"ל בר"ח ניסן דשנת תקס"ג(א). בניו: ר' ישראל, ר' שמחה ברוך ור' אפרים. בתו: פייגא סאשיא אשת בנו של ר' ישראל נכד הרבי ר' ברוך(ב). בשנת תקצ"ב נפטרה אשתו שרה ותיכף בסמוך נשא לאשה את אחותה מרת אדיל(ג). נפטר בחנוכה דשנת תקצ"ד(ד).
(א) חיי"מ, נט, קטז. (ב) יממ"א, ק. (ג) שם, קי. (ד) שם. עיין גם יממ"א, ט, טו, ק. יממ"ב, מז, נא. מכתבי רז"ל אליו בתחילת על"ת.

תלמיד מהרנ"ת. היה מלמד בבית אחד מגדולי החולקים על מהרנ"ת בשנות המחלוקת תקצ"ה-תקצ"ט ובכל זאת נשאר נאמן לאנ"ש (על"ת. קלט, רלה).

תלמיד מהרנ"ת. בשנת תקצ"ח שלח לו מהרנ"ת מכתב התחזקות ארוך (על"ת, רל. רלא).

בן אחותו וממקורביו של מהרנ"ת. מהרנ"ת מזכירו במכתביו בשנים תקפ"ט-תקצ"ח ואף כתב לו כמה מכתבים(א). בתחילת שנת תקצ"ח נשמעה שמועה לא טובה שאיננו בחיים(ב). נראה שהשמועה אכן היתה נכונה כיון שמאז והלאה איננו מוזכר יותר.
א* על"ת, כא, ב' ואתחנן תק"צ, לו, ד' תצא תקצ"א, צה, קנב, רכה. (ב) שם, רכח.

תלמיד מהרנ"ת. מוזכר ע"י מהרנ"ת בשנת תקפ"ב ותקצ"א(א). בשנת תקצ"א היה בדעתו לנסוע לא"י(ב).
(א) יממ"ב, נז. על"ת, לב. (ב) שם, מב.

מאנ"ש בצפת. מוזכר ברוב מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ה-תרמ"ג. בשנת תרל"א עלה לא"י ועד תרמ"ב היה פעמיים באומאן (נת"צ, כו, קד וברוב המכתבים. שא"י, יא).

אחיו של ר' אלטער מטעפליק(א). מוזכר בעמוד השער של ההוצאה הראשונה של ספר השתפכות הנפש שנדפס בירושלים בשנת תרס"ד: "לע"נ ר' יצחק אייזיק ב"ר אשר זעליג ז"ל מעיה"ק צפת ת"ו".
(א) נ"צ, קצה.

מוזכר בעמוד האחרון של ספר השתפכות הנפש שנדפס בירושלים בשנת תרס"ד: "ועל הטוב יזכר הישיש מוה"ר יצחק אייזיק ב"ר משה הכהן מברסלב בעבור שנתן מתנה הגונה על הדפסת הספר הזה".

נתקרב בשנת תרי"א בקאנסטאנטין ע"י ר' לייב מקאנסטאנטין(א). אחרי התקרבותו נתעשר מאד והיה חידוש גדול בענין צדקה עד שהיה משאיר לעצמו רק מעשר. בשנת תרס"ג בנה על חשבונו את הקלויז באומאן. היה מנהל את עסקיו של ר' אברהם ציפרע'ס והיו לו טחנות קמח ובית הבד וסיפק קמח לעניי אנ"ש. ביקר בא"י. היה "בעל קורא" בקיבוץ באומאן ברה"ש(ב). לע זקנתו פיזר את כל הונו לצדקה באמרו שבזיון הדבר עבורו אם ישאר משהו לירושה(ג). נפטר בן פ"ט שנים בי"ח טבת תרפ"ד. חתניו: ר' פנחס ב"ר אשר מבאהפוליע, ר' ישראל ב"ר שמחה דוד [בח"ב] ור' דוד ביאלסטוצקי. שם אביו: ר' נתנאל (לא מאנ"ש).
(א) הקדמות ספר ביאור הליקוטים. השוה"ס. (ב) כו"פ, 211. השוה"ס. (ג) מבה"נ, 36 לו. (ד) השוה"ס. עיין גם מבה"נ, 28 לו.
רבים השוגים ומחליפים בינו לבין ר' אייזיק קראסינשטיין שיוזכר אי"ה בחלק ב'.

בנו של ר' ישראל מליפאוויץ. תלמיד מהרנ"ת ומוזכר במכתביו משנת ת"ר (על"ת, רעג).

המיוחס הגדול ביותר שבין אנ"ש. אביו ר' שמחה ברוך היה בנה של שרה בת רז"ל. ואמו רבקה מרים היתה בתה של אדיל בת רז"ל. נפטר בשנות התר"פ. באדעס בנסעו לשם לעבור ניתוח. בנו: ר' נחמן [בח"ב] (השוה"ס).

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). היה עם רז"ל בנסיעתו לנאווריטש בשנת תקס"ז(ב).
(א)כו"א, לג. (ב) סינ"פ, קנ, ע"ש.

ממקורביו הראשונים של מהרנ"ת. אדם מופלג במעלה, מהרנ"ת הירבה לשבחו ולשבח את כתיבת התפילין שלו וחפץ שכל אנ"ש יתפללו בתפילין כתיבת ידו. נפטר בי"א אדר דשנת תקפ"ח. אחר פטירתו אמר מהרנ"ת לבנו ר' פנחס יהושע: "אביך היה צדיק" (סינ"פ, קמד, קמה. על"ת, ב. מבה"נ, 3 נא – סיפור התקרבותו למהרנ"ת).

חתנו של ר' זאב ב"ר יהודה (ר' לייבלי ראובנ'ס) ובן דודו של ר' נתן טרוביצער מצפת. כתב מחו"ל לאנ"ש בא"י שיכתבו לו דיבורי מוסר להחיות נפשו ושיבקשו רחמים עבור זוגתו שהיתה חולה. מוזכר בשנים תרל"ו-תרמ"ב (נת"צ, יב, עט, קו)

מגדולי תלמידי מהרנ"ת. הוא ואחיו ר' יקותיאל נולדו מברכתו של ר' יקותיאל המגיד מטירהאוויצע(א). גר בטירהאוויצע ואח"כ עבר לטעפליק. אפילו המתנגדים העידו עליו שהוא צדיק תמים(ב). בעת זיקנתו אמר שבכל מקום שהוא פותח את הליקוטי מוהר"ן הוא רואה חידושים נוראים(ג). נפטר בשנת תרי"ד ומנו"כ בטעפליק(ד). בנו: ר' יודל (חתנו של ר' נחמן מטולטשין) (ה).
(א) מבה"נ 5 נג, 48 לא. (ב) כו"א, לד ע"ש על פטירתו (ג) אבב"ר, צ. מבה"נ 48 לא. בשינוי גירסאות ע"ש. (ד) הושה"ס, שנת פטירתו המדויקת מוטלת בספק. (ה) שם.

תלמיד מהרנ"ת. בשנת תקפ"ד, בהיותו עדיין נער, סייע למהרנ"ת בעבודת ההדפסה של ספר ליקוטי תפילות(א). מוזכר ע"י מהרנ"ת גם בשנת תקצ"ה(ב).
(א) על"ת, ח. (ב) שם, ב' ראה תקצ"ה.

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תר"ג (על"ת, שעה).

מגדולי תלמידי רז"ל. כבר קודם התקרבותו היה מפורסם כצדיק גדול ואנשים מעיירות רבות היו נותנים לו פדיונות. אחר התקרבותו לרז"ל עזב את הנהגת פירסומו ועבד את ה' בתמימות ופשיטות ולא הסב פניו מכל החרפות והבושות שהיו לו מחמת זה(א). איש קדוש ובעל מופת גדול(ב). מנו"כ בטעפליק ובנו של אוהל על קברו ואנשי העיר מאנ"ש ושלא מאנ"ש היו הולכים על ציונו(ג). בנו: ר' נחמן.
(א) כו"א, לב. (ב) אבב"ר, צ. השוה"ס. ע"ש שראה נשמת מת ושעשה מקוה ע"י מופת ועוד. (ג) השוה"ס. עיין גם חיי"מ, שעא.

תלמיד מובהק לרה"ק המגיד ממעזריטש וחבר נעוריו של הרה"ק ר' נחום מטשערנוביל. מצודתו היתה פרוסה על שמונים וארבע עיירות במרחבי אוקראינה(א). ויש אומרים כי עוד זכה לקבל פני קדוש ישראל מרן הבעש"ט(ב). התקרב לרז"ל בשנת תקנ"ד. בערך, בהיותו כבן שבעים שנה(ג). ורז"ל היה אז עדיין אברך בן כ"ב שנים ולמרות זאת היה קשור ודבוק ובטל לחלוטין לרז"ל והוא אשר זכה ביותר מכל מפורסמי דורו להכניע את עצמו תחת אדמו"ר ז"ל וגם הרבה ממקורביו ומבני משפחתו נתקרבו על ידו לרז"ל(ד). היה בעל תפילה אצל רז"ל ורוב הנוסח של תפילות רה"ש הוא משלו. נפטר בהיותו בן סמוך לתשעים שנה, כשנה לאחר הסתלקות רז"ל. ידוע שעוד הספיק להיות פעם אחת על ציון רז"ל ולומר שם את עשרת מזמורי התהלים. חתנו: ר' יצחק סגל. נכדו (מחתן אחר): ר' גרשון.
(א) נ"צ, כו, ע"ש. (ב) השוה"ס. (ג) מבה"נ, 5 נב, ע"ש מאמר עליו. שם, 34 נב. (ד) כו"א, כט. עיין גם: חיי"מ, קמד, קמט, רח, ריד, רמז, שלט, תרז, תרט, אבב"ר, עד. (נרשם בנפקסי כי שמו המלא הוא ר' יקותיאל יהודה ב"ר אברהם לנדאו אך אבד ממני מקור הדברים).

מוזכר ע"י מהרנ"ת בשנת תקפ"ב: "ולננו בק"ק זלאטיפאליע בבית ר' יקותיאל. אחד מאנ"ש שדר רבינו בביתו בעת שישב שם" (יממ"ב, כח).

תלמיד מהרנ"ת. הוא ואחיו ר' יצחק דב נולדו מברכתו של ר' יקותיאל המגיד מטירהאוויצע ונקרא על שמו(א). מנו"כ בטירהאוויצע. בנו: ר' נתן(ב).
(א) מבה"נ, 5 נג, 48 לא, ע"ש כל סיפור הולדתם. (ב) השוה"ס.

בנו של ר' גרשון נכד המגיד מטירהאוויצע. שימש בפקודת מהרנ"ת כבעל תפילה באומאן בראש השנה ונוסח תפילתו נשאר אצל אנ"ש לדורות. בנו: ר' גרשון [בח"ב] (מבה"נ, 5 נג. השוה"ס).

מוזכר בברכת ז"ל, במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנת תרל"ו ותרל"ח. היה בו בן בצפת שנתרחק ור' נתן הנ"ל כותב לאנ"ש בצפת שצריך לקרבו שוב(א). מכונה במכתבים: ר' יקותיאל הצדיק. חתנו: ר' נתן(ב).
(א) שא"י, יב, נראה שאח"כ נתקרב שוב, ע"ש טו. (ב) נת"צ, ט.

בן אחיו של מהרנ"ת, סייע למהרנ"ת בממון בהדפסת ספר ליקוטי תפילות בשנת תקפ"ד (על"ת, ט ובהשמטות).

מוזכר ע"י מהרנ"ת בשנת תקפ"ב: "והיו שם (בטשעהרין) ר' ישעיה מטשערקאס, אחד מאנ"ש, וחטפתי אותו לתוך השמחה ורקדתי איתו וכו' ועי"ז לימדתי את ר' ישעיה הנ"ל להיות בשמחה" וכו' (יממ"ב ל"ז)

בנו יחידו של ר' יודל מדאשיב. מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל(א). ומגדולי תלמידיו. רז"ל אמר עליו כי הלך לחופתו בכתונת נקיה(ב). אחר פטירת אביו, בשנת תקצ"ח, ירש את כס הרבנות במעדוועדיווקע(ג) בסוף ימיו היה למשך איזה תקופה בא"י ודר בצפת(ד). בניו: ר' יחיאל מנדל, ר' יונה ור' זלמן הרב.
(א) כו"א, לב. (ב) השוה"ס, אי"ש 2 קנח, גירסה אחרת היא שרז"ל אמר זאת על ר' אהרן הרב. (ג) אי"ש, 4 קמז. מבה"נ, 42 מו. (ד) כך משמע מנת"צ, קי.

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). מוזכר במכתבו של רז"ל משנת תקס"ז(ב).
(א) כו"א, לג. (ב) מכתב ראשון בעל"ת.

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). מוזכר במכתבי מהרנ"ת משנת תקצ"ז(ב). בסוף ימיו היה במשך איזה תקופה בא"י ודר בצפת(ג). בניו: ר' יצחק ור' נחמן(ד).
(א) כו"א, לג. (ב) על"ת, רכד. (ג) כך משמע מנת"צ, קי. (ד) על"ת, רעג.

מאנשי רז"ל. פעם נסע לאיזה מקום לאחר שביקש את עצת רז"ל על כך. והחזיר שם בתשובה אדם עשיר ששמו היה העכט ונזכר אח"כ שרז"ל רמז לו זאת לפני נסיעתו באמרו: "עם דג קטן יכולים לדוג דג גדול [העכט = סוג דג גדול] (כו"א, נח, ע"ש כל המעשה כיצד ביקש את עצת רז"ל ומה ענה לו רז"ל).

נולד בקרימינטשאק בשנת תקס"ז לאביו ר' יצחק אייזיק ולאמו מרת שרה בת רז"ל(א). ברה"ש דשנת תקע"א, כשהיה כבן ג' אות ד' שנים, היה אצל רז"ל באומאן ורז"ל ביקש ממנו שיתפלל עליו שישוב לבריאותו(ב). בשנת תקע"ט נשא לאשה את בתו של הרה"ק ר' אהרן מטשערנוביל ומהרנ"ת וגדולי אנ"ש היו בחתונה(ג).
(א) חיי"מ, קנא. (ב) שם, תלט, ע"ש כל המעשה. (ג) יממ"ב, ו. ימה"ת, מו.

מוזכר ע"י מהרנ"ת בשנת תר"ג. נראה שעסק יחד עם ר' נחמן מטולטשין בעסקי הדפסה (על"ת. תב. בהשמטות, יד).

בנו של ר' חיים סטולר וחתנו של ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה. בנערותו היה בן בית אצל ר' נפתלי תלמיד רז"ל. פעם בא ביום שלג לציון רז"ל וכיון שמצאו נעול נשאר להתפלל בחוץ. אחד מאנ"ש שבא אף הוא לציון ראה גוש שלג מתנועע ולתמיהתו השיב לו ר' ישראל: "וכי כשאגיע לגן עדן ואמצאהו נעול, אלך לי?"(א). עובד ה' גדול ובקי נפלא בש"ס, בכל שנה היה מסיים ש"ס, זוהר, שו"ע, מדרשים ועוד, היה ידוע כבעל מופת. נפטר בשנת תרפ"ב או תרפ"ג בהיותו בן למעלה מפ' שנים. בנו: ר' נחמן [בח"ב] (ב).
(א) מבה"נ 19 עד. שם, 51-52 יג. (ב) השוה"ס. מוזכר גם במכתבי חותנו, נת"צ, ג, י. טז, לג ועוד.

התקרב לדעת רז"ל בשנת תרמ"ט בהיותו עול ימים ועברו עליו רדיפות ומניעות עצומות ממשפחתו ומאנשי עירו(א). נסע לאומאן להשתטח על ציון רז"ל ומשם לר' נחמן הרב דטשעהרין שקירבו מאד ודיבר עימו כמה ימים ואח"כ שלחו אל ר' משה ברסלבר, תלמיד מהרנ"ת, שהפך מאז לרבו המובהק(ב). יסד יחד עם ר' שמשון בארסקי את ישיבת "אנשי מעמד" באומאן(ג) והדפיס בשנות תרס"א-תרס"ג, בלעמבערג. רבים מספרי רז"ל ותלמידיו. אח"כ(ד) עלה לא"י והתגורר לסירוגין בירושלים, טבריה, צפת ומירון. גם בא"י המשיך ביתר שאת בהדפסת ספרי רז"ל ואנ"ש. יסד בירושלים בימ"ד ע"ש רז"ל ובצפת ומירון חברת "קימת חצות לילה" של אנ"ש. בכל מקום בואו קירב רבים לדעת רז"ל וכל שבורי גוף ונפש מצאו אצלו מקלט. מא"י נסע כמה פעמים לאומאן על רה"ש ובדרכו ביקר בהרבה מקיבוצי אנ"ש. בקיץ דשנת תרע"ד חזר בפעם האחרונה לא"י ומאז לא יצא עוד עד לפטירתו בשנת תרע"ט. בא"י נולדו לו בן ובת אך נפטרו בילדותם ולא הניח אחריו בנים או בנות בני קיימא. מנו"כ בטבריה ועל מצבת ציון קבורתו נחקק: פ"נ ר' ישראל ברסלבר ב"ר יהודה ליב נ' ט' חשון ש' תרע"ט תנצב"ה.
(א) א"א, לא. (ב) יקרא דחיי, קנח. (ג) נ"צ, רב. (ד) נראה שעלה להשתקע בא"י בתחילת תרס"ד כי בשנות תרס"א-תרס"ג הדפיס בלעמבערג ואילו בשנות תרס"ד-תרע"ג הדפיס בירושלים.
ראה עליו: יקרא דחיי, קנח. על עסקיו בהדפסה: ספר נוה צדיקים. מכתביו ומכתבי אנ"ש אליו:
א"א, כז-מא. שא"י, לב, לד. עיין גם השוה"ס.

מאנשי מהרנ"ת. מוזכר במכתביו משנת תקצ"ה (על"ת, קסח).

בנו של ר' נחמן מטולטשין ואחיו הצעיר של ר' אברהם ב"ר נחמן. היה מכונה: ר' ישראל בול. היה נוכח כשנרצח ר' אלטער מטעפליק בשנת תרע"ט. דר בטעפליק והתפרנס ממסחר. נרצח ע"י הבולשוויקים בסוף שנות המהפכה. הניח בנים יראים ושלמים (השוה"ס. מבה"נ, 71 קו).

מאנשי רז"ל. למדן גדול ומופלג(א). בגלל חומרות שהיו לו בדיני שחיטה, נסע להיוועץ עם כל גדולי הדור ובא גם אל רז"ל שאמר לו: "אלא מי יהיה שוחט? מי שאינו ירא?"(ב). רז"ל אמר עליו פעם כי החכמות שלו יטרדו אותו. היות שאף שהיה למדן גדול היה לפעמים לומד בפלפולים וסברות שאינם נכונות. היו לו חמישה בנים שכולם היו תלמידי רז"ל. מהם שניים הידועים לנו: ר' ראובן יוסף ור' אברהם אביו של ר' נחמן מטולטשין(ג).
(א) אבב"ר, פו. (ב) מבה"נ, 16 נג. הקדמת ביאור הליקוטים. (ג) השוה"ס. אי"ש, 7 סא.

מוזכר במכתב מהרנ"ת משנת תקפ"ז: "נלקחו מאתנו שני מחמדי עין הנאהבים והנעימים וכו' ה"ה הותיק מוה"ר ישראל הכהן ז"ל וגיסו המופלג הותיק מוה"ר אשר זעליג ז"ל, אוי לנו על שברנו וכו' (על"ת בהשמטות, ב' עקב תקפ"ז. עיין גם סינ"פ, קמה. נראה כי הוא ר"י הכהן המוזכר בשנת תקפ"ב ביממ"ב עא).

אחד מגדולי אנ"ש בזמנו של ר' נחמן מטולטשין. ר' פנחס מקיבליטש מצא אכסניא ומקלט בביתו לזמן מה ולימד את נכדיו. תפילתו היתה בדביקות והתעוררות (כו"פ, 208).

מוזכר במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת משנת תרכ"ח (מרי"ש, ה' ראה תרכ"ח).

מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה משנת תרל"ט: "ב"ה אשר זה ד' שבועות שר' ישראל אברהם סופר התחיל לילך אצלי בכל מוצאי שבת ואני מדבר עמו הרבה מרז"ל וגם למדתי עמו כמה תורות מרז"ל וב"ה שיש עם מי לדבר מרבינו ז"ל (נת"צ, ל. מב).

אחיו של ר' נתן טרוביצער מצפת. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה המכנהו: "אחד מאנ"ש היקרים"(א). בשנת תרמ"ב היה חולה מאוד(ב).
(א) שא"י, יח, יט. (ב) נת"צ, צו, יד, יח, קכו.

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ה (על"ת, א' שופטים תקצ"ה).

מתלמידיו החשובים של מהרנ"ת. צדיק וישר ומתפלל בכוחות ובהתלהבות. רצה לעבור לגור באומאן אך ר' נחמן מטלטשין התנגד לכך ופעם נפגשו על ציון רז"ל ורצה ר' ישראל לייב שיטענו טענותיהם לפני רז"ל אך ר' נחמן יצא מיד החוצה ולא רצה לדבר מזה כלל. בנו: ר' אשר (השוה"ס. עיין גם אבב"ר פ. בגירסה אחרת קצת).

בנו של ר' שמשון תלמיד מהרנ"ת. חתנו של ר' אפרים נכד רז"ל. אביו של ר' שמשון בארסקי מאומאן [בח"ב] (מבה"נ. 43 כד. שם נאמר שלפי דברי נכדו ר' נתן ברסקי ז"ל. משמע שהיה מתלמידי מהרנ"ת המובהקים. יש לפקפק בדבר כיון שבשנת תקצ"ב עדיין לא היו בנים לאביו ר' שמשון [על"ת פא] ואף אם נאמר שנולד בשנת תקצ"ג הרי שבעת פטירת מהרנ"ת בשנת תר"ה עדיין לא היה בן י"ב שנה).

מוזכר אגב בנו שבא פעם לבית מהרנ"ת להגיה את המזוזות (אבב"ר, סג, משמע משם שר' ישראל נחמן ובנו היו מאנ"ש).