כ

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" (בראשית מה), שֶׁכָּל עַם הָאָרֶץ שֶׁהֵם כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם יוֹנְקִים חִיוּתָם וּמְקַבְּלִים הַשְׁפָּעָתָם רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַחֲמִישִׁי יְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בִּבְחִינַת קֻצּוֹ שֶׁל יוֹד שֶׁהוּא הַחִיּוּת הַנֶּעֱלָם בְּכָל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת (עין לקו"מ תנינא סו,סז). וְעִקַּר מַעֲלַת וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא עַל יְדֵי מִדַּת הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת בְּחִינַת "וְנַחְנוּ מָה" (שמות טז). כִּי עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עבודה ז:). וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁהוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַצַּדִּיק וְנִכְלָל בּוֹ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה יוֹתֵר לִבְחִינַת עֲנָוָה בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה כָּל תִּקּוּנוֹ (כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים). וְאָז נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּרָכָה וְתוֹסְפוֹת שֶׁפַע וְרֹב טוֹב בִּבְחִינַת (זהר חיי-שרה קכב:): 'מַאן דְּהוּא זְעֵיר הוּא רַב' {מִי שֶׁמַקְטִין עַצְמוֹ הוּא הַגָּדוֹל} (הלכות ערלה הלכה ה אות ד): אוצר היראה, צדיק קנא.