וְעַתָּה יֵשׁ לְרַמֵּז מִצְוָה זוֹ עַל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ - כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ וְכוּ' שֶׁכְּשֶׁרוֹאִין חָמְרוֹ וְגוּפוֹ שֶׁל שׂוֹנְאוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׂא עָלָיו מַשְּׂאוֹי וְעֹל תּוֹרָה, וְנוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי יָדוּעַ, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשּׂאוֹי (עֲבוֹדָה זָרָה ה:), וּכְשֶׁרוֹאִין הָאָדָם נוֹפֵל מֵעֲבוֹדַת ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה עַל־יְדֵי עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת שֹׂנַאֲךָ כַּנַּ"ל, צִוְּתָה הַתּוֹרָה לִבְלִי לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, רַק עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ - שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת לַעֲזֹר לוֹ וּלְקָרְבוֹ וְלַהֲרִימוֹ מִנְּפִילָתוֹ, וְצָרִיךְ לְאָהֳבוֹ דַּוְקָא, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם 'מִשְׁבַּק תִּשְׁבּוֹק' וְכוּ'. כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ בְּרָשָׁע גָּמוּר צָרִיךְ לִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה זְכוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מֵרִשְׁעָתוֹ וּמַכְנִיסִין אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר (בְּסִימָן רפב) עַל פָּסוּק "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְכוּ'. וְזֶהוּ מִצְוַת עָזֹב תַּעֲזֹב - שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הִיא הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם כוּ' כַּנַּ"ל. כִּי גַּם לְהָרִים הָאָדָם עַצְמוֹ מִנְּפִילָתוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת וְאַהֲבָה, כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'זָקֵן וְאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ - פָּטוּר', וּלְיֵשׁ אוֹמְרִים - 'אָסוּר', כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לַהֲרִימָם בִּנְפִילָתָם - צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת כְּבוֹדוֹ מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יְקָרֵב אוֹתָן שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקָרֵב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִפְגָּם כְּבוֹדוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי מֹשֶׁה (שְׁמוֹת יט, כד): "לֵךְ רֵד" וְכוּ', עַל שֶׁקֵּרֵב אֶת הָעֵרֶב רַב (שְׁמוֹת רַבָּה מב, ו), כִּי אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הֵם בִּבְחִינַת עֵרֶב רַב, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵשָׂו, כַּמּוּבָא (עֵץ־חַיִּים, שַׁעַר לב, פֶּרֶק ב), וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (עוֹבַדְיָה א, ב): "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד" - שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה וְעַל־כֵּן אָסוּר לְקָרְבָם כִּי יִפְגֹּם כְּבוֹדוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יָדָם. וְזֶה בְּחִינַת 'זָקֵן וְאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ' - שֶׁאָסוּר לַהֲרִימוֹ מִנְּפִילָתוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּפָּגֵם כְּבוֹדוֹ עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל.
כִּי עִקָּר הוּא הַכָּבוֹד, כִּי כְּשֶׁמְּקָרְבִין לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הָרְאוּיִין לְקָרֵב - נִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, כְּשֶׁהָרְחוֹקִים מִתְקָרְבִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, כָּל זֶה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים כט, ט): "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד", וְזֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים, בְּחִינַת (שִׁיר־הַשִּׁירִים ו, ח): "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת", בְּחִינַת "מֶלֶךְ הַכָּבוֹד", בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְבַּטֵּל הָאִסּוּר וְהָרַע שֶׁלָּהֶם. וְעַיֵּן כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר 'מִי שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב' וְכוּ' (סִימָן נט). וְזֶהוּ בְּחִינַת "עָזֹב תַּעֲזֹב", דְּהַיְנוּ לְסָמְכוֹ וְלַהֲרִימוֹ מִנְּפִילָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּסָמֶ"ךְ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קמה, יד): "סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ד.): 'מִפְּנֵי מָה אֵין נוּ"ן בְּ'אַשְׁרֵי'? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נְפִילָה וְכוּ' וַאֲפִלּוּ הָכֵי חָזַר דָּוִד וּסְמָכָהּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים', נִמְצָא, שֶׁסָּמֶךְ הוּא בְּחִינַת סְמִיכַת הַנְּפִילָה, בִּבְחִינַת (עָמוֹס ה, ב): "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל". וְזֶהוּ גַּם כֵּן בִּטּוּל כָּל הָאִסּוּרִים בְּסָמֶ"ךְ (יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן צח), כִּי כָּל הָאִסּוּרִים הֵם מִבְּחִינַת הַדְּבָרִים הַנְּפוּלִים, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר כָּל זֶה לְעֵיל בְּהִלְכוֹת תַּעֲרוֹבוֹת (הֲלָכָה א), עַיֵּן שָׁם.
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה שֶׁל "עָזֹב תַּעֲזֹב", דְּהַיְנוּ לְסָמְכוֹ וְלַהֲרִימוֹ מִנְּפִילָתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת סָמֶךְ, בְּחִינַת "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת" וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם הַסְּמִיכָה לְכָל הַנּוֹפְלִים בִּבְחִינַת "סוֹמֵךְ" וְכוּ', כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אוֹתָן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִן הַכָּבוֹד וְאֵין לָהֶם עוֹד שׁוּם חֵלֶק בְּהַכָּבוֹד - אָסוּר לְקָרְבָם, כִּי עִקָּר הוּא הַכָּבוֹד שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת זָקֵן וְאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן יֵשׁ שְׁנֵי דֵּעוֹת, לְדֵעָה אֶחָד פָּטוּר, אֲבָל אִם רוֹצֶה - מֻתָּר לַעֲזֹב, וּלְדֵעָה שְׁנִיָּה - אָסוּר. וּמַר אָמַר חָדָא וּמַר אָמַר חָדָא וְלֹא פְּלִיגוּ, כִּי הַכֹּל לְפִי רִשְׁעוּתָם וּלְפִי רִחוּקָם מֵהַכָּבוֹד, כִּי יֵשׁ שֶׁהֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה גְּדוֹלָה לְקָרְבָם, וּמֵחֲמַת זֶה פָּטְרָה הַתּוֹרָה לְהַזָּקֵן - שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב לְסַכֵּן נַפְשׁוֹ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן, אִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין לֵירֵד וּלְהַעֲלוֹת אֲפִלּוּ אוֹתָם - בְּוַדַּאי עוֹשֶׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד. אֲבָל יֵשׁ שֶׁהֵם רְחוֹקִים עוֹד יוֹתֵר, עַד שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר גָּמוּר לְקָרְבָם וְאָסוּר לוֹ לְסַכֵּן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם שֶׁל תַּרְמוּדִיִּים טְרוּטוֹת' וְכוּ'. אֲבָל אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹד אֵיזֶה אֲחִיזָה בְּהַכָּבוֹד, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "עָזֹב תַּעֲזֹב" כַּנַּ"ל, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, כַּנַּ"ל; בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן: