נִמְצָא שֶׁהַמְּלָאכָה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב, וְעַל־כֵּן הוּא בִּבְחִינַת נִגּוּנִים, כִּי הַנִּגּוּן הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב, בְּחִינַת (שְׁמוּאֵל־א' טז, טז): "וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ" כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תְּהִלִּים קכח, ב) - 'וְטוֹב לָךְ' דַּיְקָא, כִּי הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב, כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ד, כא־כב): הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב, וְצִלָּה גַּם הוּא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל - כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת וְעַל־כֵּן הֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה, כִּי כָּל חוֹרֵשׁ אֻמָּן הוּא בִּבְחִינַת נִגּוּנִים, בִּבְחִינַת מְנַגֵּן בְּכִנּוֹר, בְּחִינַת וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ כַּנַּ"ל, וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר 'וַיְהִי מִקֵּץ', עַיֵּן שָׁם (סִימָן נד). וְזֶה שֶׁנּוֹהֲגִין בַּעֲלֵי מְלָאכוֹת לְנַגֵּן בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּם, כִּי הַמְּלָאכָה הוּא בִּבְחִינַת נִגּוּנִים, כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כה, ד־ה): "הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי; הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק" וְכוּ'. כִּי בֵּרוּר הַכֶּסֶף מֵהַסִּיגִים לַעֲשׂוֹת כְּלִי - הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת הָרִשְׁעוּת עַל־יְדֵי בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב מֵהֶם בִּבְחִינַת נִגּוּנִים כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לז, י): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע" וְכוּ', כַּנַּ"ל בְּהִלְכוֹת מְקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה, עַיֵּן שָׁם: