יא

וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַנּוֹתֵן וְהַחוֹכֵר, שֶׁבְּהַנּוֹתֵן אֵין תּוֹלִין הַקִּלְקוּל אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁתַּדְּפוּ רֹב שְׂדוֹתָיו [כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ מַכַּת מְדִינָה], אֲבָל בְּהַחוֹכֵר תּוֹלִין הַקִּלְקוּל כְּשֶׁנִּשְׁתַּדְּפוּ רֹב שְׂדוֹתָיו, כִּי אָז אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ מַכַּת מְדִינָה, שֶׁהַדִּין נוֹתֵן לְנַכּוֹת לוֹ מֵחֲכוֹרוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין מְנַכֶּה לוֹ וְכוּ', כַּנַּ"ל. כִּי הַנּוֹתֵן הוּא בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר וְהַחוֹכֵר הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל, וְכָל הַקִּלְקוּלִים שֶׁבָּאִים לְהַשָּׂדֶה חַס וְשָׁלוֹם, הַכֹּל הוּא מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן לְעוֹלָם תּוֹלִין יוֹתֵר הַקַּלְקָלָה בַּמְּקַבֵּל דְּהַיְנוּ בַּחוֹכֵר מִבַּנּוֹתֵן, כִּי עִקַּר הַקַּלְקָלָה מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כַּנַּ"ל: