יב

וְעַל־כֵּן מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ שַׁיָּךְ לְאָבִיו, וְכָל זְמַן שֶׁאוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָנוֹ נִקְרָאִים קְטַנִּים, וְשַׁיָּךְ מְצִיאָתָם לַאֲבִיהֶם (שֻׁלְחָן עָרוּךְ, סִימָן ער, סְעִיף ב). כִּי כְּשֶׁהַמּוֹצֵא זוֹכֶה בְּעַצְמוֹ בְּהַמְּצִיאָה, אֲזַי מַחֲזִיר הַנֶּפֶשׁ לִבְחִינַת חֵלֶק כָּבוֹד שֶׁל עַצְמוֹ וְזוֹכֶה בּוֹ, וְעַל־כֵּן הַקְּטַנִּים, כָּל זְמַן שֶׁאוֹכְלִין עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם - מְצִיאָתָם שֶׁלּוֹ, כִּי הַשֻּׁלְחָן הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בְּחִינַת שֻׁלְחַן מְלָכִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאוֹכְלִין מִשֻּׁלְחָנוֹ - הֵם תְּלוּיִים בִּכְבוֹדוֹ וּצְרִיכִים לְהַחֲזִיר מְצִיאָתָם אֵלָיו, כִּי שָׁם כְּבוֹדָם מֵאַחַר שֶׁאוֹכְלִין מִשֶּׁלּוֹ: