יג

גַּם כָּל הַזְּכִיּוֹת הֵם עַל־יְדֵי הַדַּעַת, וְעַל־כֵּן קָטָן אֵין לוֹ זְכִיָּה, כִּי אֵין לוֹ דַּעַת וְכֵן חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה, כִּי הָעֲשִׁירוּת הוּא שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ וְשָׁרְשׁוֹ בַּדַּעַת, כִּי דַּעַת הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי כד, ד): "וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ", כִּי הָעֲשִׁירוּת וְהַנְּפָשׁוֹת הֵם בִּבְחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, שֶׁשָּׁרְשָׁם בַּדַּעַת, וְכֵן מַשְׁמַע בִּדְבָרָיו כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהָעֲשִׁירוּת תָּלוּי בַּדַּעַת, וְזֶה בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ז, יב): "בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף". וְעַל־כֵּן מִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת אֵין לוֹ זְכִיָּה בְּשׁוּם עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ בְּשׁוּם חֵפֶץ. וְזֶה בְּחִינַת יֵאוּשׁ שֶׁקּוֹנֶה בִּמְצִיאָה, כִּי הַיֵּאוּשׁ הוּא שֶׁמַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ יֵאוּשׁ שֶׁלֹּא מִדַּעַת לֹא הֲוֵי יֵאוּשׁ, כִּי צָרִיךְ לֵידַע שֶׁאִבֵּד וִייָאֵשׁ עַצְמוֹ מִדַּעְתּוֹ נִמְצָא שֶׁמּוֹצִיא אֶת דַּעְתּוֹ מֵאוֹתוֹ הַחֵפֶץ שֶׁאִבֵּד, וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ עוֹד בּוֹ שׁוּם זְכִיָּה כַּנַּ"ל:

וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים קְטַנִּים לְעִנְיַן מְצִיאָה, כָּל זְמַן שֶׁאוֹכְלִים מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמְצִיאָתָם לַאֲבִיהֶם, כִּי עִקַּר הַדַּעַת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר 'וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם' (סִימָן יז) וְעַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאוֹכְלִים מִשֻּׁלְחָנוֹ, נִמְצָא שֶׁדַּעְתָּם תָּלוּי בַּאֲבִיהֶם, עַל־כֵּן מְצִיאָתָם שֶׁלּוֹ וְהוּא זוֹכֶה בִּמְצִיאוֹת בָּנָיו, כִּי עִקַּר הַזְּכִיָּה עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כַּנַּ"ל: