ג

עִקַּר הַדַּעַת הוּא בַּלֵּב, כִּי גַּם עַכּוּ"ם יֵשׁ לָהֶם דַּעַת אַךְ הוּא בְּלֹא לֵב, אַךְ עִקַּר הַדַּעַת כְּשֶׁהוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא נָתַן ד' לָכֶם לֵב לָדַעַת" (דְּבָרִים כט, ג). וְשָׁם בַּלֵּב מְקוֹם הַיִּרְאָה, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַדַּעַת שֶׁיֵּדַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִבּוֹ, וְלֹא בְּמֹחוֹ לְבַד, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ וִיקַשֵּׁר אֶת הַדַּעַת לְתוֹךְ הַלֵּב, עַד שֶׁתִּפֹּל עָלָיו אֵימָה וְפַחַד וְיִרְאָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְעָבְדוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיִרְאָה עֶלְיוֹנָה לְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא, וְזֶה זוֹכֶה עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹפְטִים אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָאוֹר הַגָּנוּז כַּנַּ"ל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: