ז

כָּל־מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, אֵין בּוֹ מִדַּת רַחֲמָנוּת, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה נִשְׁלָם הַדַּעַת וּמִתְעוֹרֵר רַחֲמָנוּת (שם קיט).