"שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא"
וְזֶה מַה שֶּׁאִיתָא בְּסָבָא (זֹהר משפטים צה.) שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ "שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא" (מתחיל בחיבור ומסיים בפירוד), כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד כַּמְּבֹאָר (בליקוטי א' סימן נא), וְהוּא בְּחִינַת 'חִבּוּרָא', כִּי הָאַחְדוּת מְחֻבָּר יָחַד, אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת רַבִּים, וְזֶה בְּחִינַת 'פֵּרוּדָא', כִּי אֵין פֵּרוּד כִּי אִם בְּמָקוֹם רַבִּים – שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁקֶר.
וְזֶה "שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא", כִּי עַל פִּי רֹב הַמְחַקְּרִים מַתְחִילִים בַּחֲקִירָתָם מֵאֵיזֶה אֱמֶת – שֶׁהֵם הַמֻּשְׂכָּלוֹת שֶׁמַּנִּיחִים לִיסּוֹד וְהַקְדָּמָה לְדִבְרֵיהֶם, אֲבָל אַחַר כָּךְ עַל יְדֵי זֶה הָאֱמֶת הוֹלְכִים מִסְּבָרָא לִסְבָרָא מִדֵּעָה לְדֵעָה, עַד שֶׁנְּבוֹכִים בַּחֲקִירוֹת רְחוֹקוֹת, עַד שֶׁמִּתְרַחֲקִים מֵהָאֱמֶת וּבָאִים לִשְׁקָרִים וּכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, וְזֶהוּ "שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא", שֶׁמַּתְחִילִים בְּאֵיזֶה אֱמֶת וּמְסַיְּמִים בְּשֶׁקֶר גָּמוּר.
וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל כָּל מִינֵי הַהַטְעָאוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמַּטְעֶה אֶת כַּמָּה בְּנֵי אָדָם בְּכַמָּה מִינֵי טָעֻיּוֹת הַרְבֵּה, וּבִתְחִלָּה מַתְחִיל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵיזֶה אֱמֶת, כְּגוֹן אֵיזֶה קֻשְׁיָא שֶׁקָּשֶׁה בֶּאֱמֶת, אוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַטְעֶה אוֹתוֹ לְמַה שֶּׁמַּטְעֵהוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
וְהַכְּלָל, שֶׁעַל כָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ עַל צַדִּיקִים אוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי רֹב הַקֻּשְׁיוֹת אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם שֵׂכֶל (כַּמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְעָמִים). וְצָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ עַצְמוֹ עַל שֶׁקִּלְקֵל מֹחוֹ עַד שֶׁבָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁהֵם שְׁטוּת בֶּאֱמֶת – כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְעָמִים.