מַכְנִיעַ זֵדִים | מוהרנ״ת

מֵאֵת מוֹהֲרַנַ"ת זַצַ"ל

הַקְדָּמָה

אָמַר הַמַּעְתִּיק: רָאֹה רָאִיתִי גֹּדֶל הַשַּׁעֲרוּרִיָּה שֶׁנַּעֲשָׂה בָעוֹלָם בָּעִתִּים הָאֵלֶּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עַל יְדֵי הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים הָאֲרוּרִים שֶׁמְּפִיצִים קָרְחֵיהֶם הָרָעִים בְּיִשְׂרָאֵל – לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם ח"ו, לֹא תְהֵא כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל עוֹד לְעוֹלָם – אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה צָרָה כָזֹאת לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל יְמֵי מֶשֶׁךְ גָּלוּתָם. וְעַל זֶה הִתְנַבֵּא (דניאל יב) 'וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְכוּ'', וְכֵן הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים צָעֲקוּ מָרָה עַל עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, וּבְכָל יוֹם צוֹדִים נְפָשׁוֹת לְפֹרְחוֹת לְגֵיהִנֹּם.

עַל כֵּן אָמַרְתִּי אֵלְכָה נָא אַחַר הַגְּדוֹלִים, לְלַקֵּט אִמְרוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, הַמַּזְהִירִים וּמוֹכִיחִים לְעַם ה' בִּדְבָרִים בְּרוּרִים וַאֲמִתִּיִּים בְּחָכְמָה וְהַשְׂכֵּל, לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְהִתְרַחֵק מֵהֶם וּמִסִּפְרֵיהֶם הַטְּמֵאִים יוֹתֵר מִטֻּמְאַת מֵת וּמְצֹרָע. כִּי לֹא דַי שֶׁכּוֹפְרִים בְּכָל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל וּמְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים אוֹתָם – זֶה בְּרֶמֶז וְזֶה בְּפֵרוּשׁ. אֶלָּא שֶׁכּוֹפְרִים גַּם בְּהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְשָׂכָר וָעֹנֶשׁ; כַּאֲשֶׁר נִכַּר מַחֲשַׁבְתָּם מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁנּוֹאֲפִים כִּכְלָבִים וּמְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַזֻּהֲמוֹת, וּבְנֵיהֶם עַל פִּי רֹב הֵם בְּנֵי הַנִּדּוֹת, וּקְצָתָם מַמְזֵרִים, כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם. וּבְוַדַּאי אָסוּר לְהִתְחַתֵּן עִמָּהֶם. וְעַל כֵּן אָסַפְתִּי קְצָת דִּקְצָת מִדִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים – לְחַלְּקָם בְּיַעֲקֹב וּלְהָפִיצָם בְּיִשְׂרָאֵל, אוּלַי יַגִּיעוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ לְאֹזֶן שֹׁמָעַת וְיַצִּיל נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת, בְּוַדַּאי כְּדַאי וּכְדַאי כָּל טִרְחָתִי וַעֲמָלִי בָּזֶה.

וְאִלְמָלֵא בָאתִי לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה, דַּי. וַהֲגַם כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ עֶרְכִּי הַדַּל, וּמִי אָנֹכִי לְהַכְנִיס עַצְמִי בְּדָבָר גָּדוֹל כָּזֶה הַנּוֹגֵעַ לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ גְּדוֹלִים וְטוֹבִים אֲשֶׁר קָטְנָם עָבָה מִמָּתְנָי וְהֵם שׁוֹתְקִים וּמַחֲשִׁים, וְהָיָה רָאוּי לִי לָשִׂים לְפִּי מַחְסוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אָמַרְתִּי: "בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין חוֹלְקִים כָּבוֹד לָרַב" (עירובין סג); וּבִפְרָט שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי בָזֶה מְאוּמָה, כִּי לֹא מִלִּבִּי הוֹצֵאתִי מִלִּין, רַק כִּנַּסְתִּי וְאָסַפְתִּי דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַצּוֹעֲקִים מָרָה עַל זֶה, וּקְצָת מֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַמְּבָאֲרִים מֵהֵיכָן נִמְשֶׁכֶת טֻמְאָתָן וְזֻהֲמַת אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, וּמְבָאֲרִים וּמְגַלִּים עֵצוֹת קְדוֹשׁוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ וּבְכָל דִּבְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים וְהַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

וְקָרָאתִי שֵׁם הַסֵּפֶר הַזֶּה "מַכְנִיעַ זֵדִים", שֶׁהוּא הַחֲתִימָה שֶׁל "בִּרְכַּת הַמִּינִים", וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל תֵּכֶף "עַל הַצַּדִּיקִים" וְכוּ', כִּי עִקַּר הַכְנָעַת הַזֵּדִים הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם וּצְמִיחַת קֶרֶן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.

א

בְּעִנְיַן הַחֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל אֶמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָה צַר וּמָצוֹק אֲשֶׁר מְצָאוּנוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הִתְגַבְּרוּ פְּרִיצֵי בְּנֵי עַמֵּנוּ – רְשָׁעִים מְפֻרְסָמִים, אֲשֶׁר פּוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת וּמִכְמוֹרוֹת הַרְבֵּה בְּסִפְרֵיהֶם הָרָעִים אֲשֶׁר מְחַבְּרִים בְּכָל עֵת, וְכָל קֹטֶב כַּוָּנָתָם הָרָעָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לְדַרְכֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וּפִילוֹסוֹפְיָא – לְהָפֵר בְּרִית יִשְׂרָאֵל ח"ו, כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ וְנִרְאֶה שֶׁכָּל הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי.

וּכְבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה מִזֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת לְהִתְרַחֵק מֵהֶם יוֹתֵר מֵהַרְחָקַת בַּעֲלֵי רָאֲתָן ) חולי סוג של שחין, שכל מי שעומד לידם עשוי לחלות) , אַךְ יָדַעְתִּי כִּי הַכְּסִילִים מֵאֲנוּ לִשְׁמוֹעַ, וְלֹא יוֹעִילוּ לָהֶם דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה, וְלֹא דִּבְרֵי רַבִּים וּגְדוֹלִים מִמֶּנִּי, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק, אוּלַי יִמָּצְאוּ מֵחֲמִשִּׁים עֲשָׂרָה אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נִלְכְּדוּ בְּרִשְׁתֵיהֶם, אוּלַי יִנָּצְלוּ אֲחָדִים מֵהֶם עַל יְדֵי דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל כֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדִי לְדַבֵּר בָּזֶה חוֹבָה לְדַבֵּר.

ב

לְשׁוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם

וְהִנֵּה זֶה סָמוּךְ רָאִיתִי אֶחָד (טָמֵא מְדַבֵּר, שְׁמוֹ ש.ב. ימ"ש נִמְחָה זִכְרוֹ, בְּהַעְתָּקָתוֹ סֵפֶר אֶחָד הֶאֱרִיךְ בְּהַקְדָּמָתוֹ בְּטִנּוּף חֲלַקְלַקּוֹת דְּבָרָיו הַטְּמֵאִים הַמְּלֵאִים אֶפִּיקוֹרְסוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף) וְכָל דְּבָרָיו לְהָבִיא רְאָיוֹת מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שֶׁצְּרִיכִין לִלְמוֹד לְשׁוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם'. וְכָל דְּבָרָיו הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד, כִּי הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמְצָא אֶחָד שֶׁצָּמְחָה יְשׁוּעָה עַל יָדוֹ עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מֵבִין בִּלְשׁוֹנָם, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה יִהְיֶה חוֹבָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לִלְמוֹד לְשׁוֹנוֹתָם?! הֲלֹא מָצִינוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁמְּבִינִים לְשׁוֹנוֹתָם וְלֹא בָאת יְשׁוּעָה עַל יָדָם, וְגַם מָצִינוּ רֹב הַצַּדִּיקִים שֶׁהוֹשִׁיעוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר כֵּן בִּלְשׁוֹנוֹתָם. וְאִם נִמְצָא צַדִּיק אֶחָד שֶׁהֵבִין לְשׁוֹנוֹתָם, מֵחִדּוּשָׁא לָא יָלְפִינַן.

וְגַם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קידושין פב): 'אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וְכוּ', אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּנָיו וְכוּ', אוֹי לְמִי וְכוּ'', וְזֶה יָדוּעַ שֶׁבְּוַדַּאי הָאִשָּׁה הִיא קִיּוּם הָעוֹלָם וְכוּ', וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ שָׁם 'אוֹי לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת'. נִמְצָא שֶׁאֵין רְאָיָה, כִּי בְּוַדַּאי מֻכְרָח לְהָאָדָם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הֲלֹא רָאִינוּ שֶׁצְּרִיכִין בְּעוֹלָם כָּל מִינֵי אֻמָּנוּת, וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיָּדַע הָאָדָם כָּל הָאֻמָּנֻיּוֹת וְכָל הַחָכְמוֹת וְכָל הַמְּלָאכוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם.

כְּמוֹ כֵן בְּעִנְיַן הַלְּשׁוֹנוֹת, כִּי בְּוַדַּאי אֲפִלּוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹמְדִים לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי נִמְצָא אָז בְּכָל דּוֹר אֶחָד שֶׁסִּבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִבֵּי סִבּוֹת עִמּוֹ שֶׁיֵּדַע בִּלְשׁוֹנוֹתָם כְּדֵי שֶׁיּוֹשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְדָוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה שֶׁהִזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲרִי וָדֹב אֵלָיו לְנַצְּחָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה סִימָן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ויק"ר כו) עַל פָּסוּק 'וּבָא הָאֲרִי וְהַדּוֹב' (שמואל-א יז), וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (רש"י על אסתר ב, יא): 'זֶה אֶחָד מִשְּׁנֵי צַדִּיקִים'; וּלְדִבְרֵיהֶם, אִם כֵּן יִהְיֶה מֻכְרָח כָּל אָדָם לִלְחֹם עִם אֲרִי וָדֹב כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל?.

וְאַדְרַבָּה, דִּבְרֵיהֶם סוֹתְרִים עַצְמָן, כִּי הֲלֹא אָנוּ רוֹאִים שֶׁבַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא לָמְדוּ לְשׁוֹנוֹתָם – וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְצְאוּ וְהָיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁהוֹשִׁיעוּ לְיִשְׂרָאֵל, וּבְדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁלּוֹמְדִים לְשׁוֹנוֹתָם – וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ לְהוֹשִׁיעַ לָנוּ, אַדְּרַבָּא, הֵם בְּעוֹכְרֵינוּ, כִּי כָּל הַצָּרוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאִים עַל יָדָם, כַּמְּפֻרְסָם שֶׁנְּתִינַת הַמֶּכֶס שֶׁבְּוִוין – שֶׁנּוֹתְנִין מֵהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּשַׁבָּת, נִגְזְרוּ בַּעֲצַת הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּמְדוּ לְשׁוֹנוֹתָם; וְכֵן כָּל מַחְשְׁבוֹתָם עָלֵינוּ – לְהַלְשִׁין עָלֵינוּ לִפְנֵי הַשָּׂרִים וּלְהַכְרִיחַ אוֹתָנוּ וְכוּ'. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ.

וּמִגֹּדֶל הַצַּעַר וְהַצָּרָה אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְתַקֵּן כִּי אִם עַל יְדֵי יְשׁוּעַת ה', אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר הַרְבֵּה, כִּי עַל יְדֵי דִּבּוּרִים וּוִכּוּחִים כָּאֵלֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִזֶּה, כִּי אִם עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּזְעָקוֹת וְשַׁוְּעוֹת הַרְבֵּה; עַל כֵּן אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.

וְגַם בְּיָמֵינוּ בְּסָמוּךְ, עִקַּר הַצָּרָה הַמָּרָה בִּמְדִינַת רוּסְיָא לִקַּח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְחַיִל, עַל יָדָם נִתְגַּלְגְּלָה, כִּי מְגֻלְּחֵי הַזָּקָן וָעוֹד – שֶׁהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וְלוֹמְדִים לְשׁוֹנוֹתָם שֶׁבְּכָל הַמְּדִינוֹת, הֵם הִפְצִירוּ עַל זֶה שֶׁיֻּקְּחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְחַיִל, כַּמְּפֻרְסָם מֵאַנְשֵׁי קוֹרְלַאנְד שֶׁשָּׁלְחוּ אֶל הַמֶּמְשָׁלָה דִּבְרֵי בַקָּשׁוֹת עַל זֶה.

ג

טַּעֲמֵי הַמִּצְווֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, אֲפִלּוּ טַעַם הַמִּצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ

עוֹד רָאִיתִי תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה בְּסִפְרֵי פְסוּלֵיהֶם הָרָעִים הַיּוֹצְאִים בְּכָל פַּעַם, (וּבְקָרוֹב הִדְפִּיס אֶחָד מֵהֶם – גָּרוּעַ מִמּוּמָר – סֵפֶר, וְקָרָא שְׁמוֹ ת.ה., וְשָׁם גִּלָּה קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים) לְחָרֵף וּלְגַדֵּף נֶגֶד מִצְווֹת ה', לְהִתְלוֹצֵץ מִמַּה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל מְגַדְּלִים זְקָנָם – וְאֵינָם עוֹבְרִים עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין בְּכָל יוֹם בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן ח"ו כְּמוֹתָם, וְעַל מַה שֶּׁמַּאֲרִיכִין בְּ"אֶחָד" (של קריאת שמע) וְאֵינָם מִתְבַּיְּשִׁין מֵהַלֵּצָנִים. וְלֹא דַי שֶׁזֶּה יָצָא מִדָּת לְגַמְרֵי לְדַבֵּר תּוֹעָה עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אַף הוּא רוֹצֶה בַּחֲלַקְלַקּוֹת לְשׁוֹנוֹ לְהוֹרוֹת דֶּרֶךְ לְיִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט לְהָרַבָּנִים מַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל. אוֹי לוֹ, אוֹי לְנַפְשׁוֹ. הִנֵּה הוּא יוֹרֶה, אֶתְמְהָא.

וּבְוַדַּאי אֵין צְרִיכִין לִסְתֹּר דִּבְרֵי שְׁטוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת כָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לַהֲפֹךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ, 'שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת אֲפִלּוּ שֶׁבֵּין אָדָם לְמָקוֹם – כֻּלָּם הֵם רַק כְּדֵי לְחַזֵּק הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ'; וְכַוָּנָתוֹ הָרָעָה מוּבָן וּמְבֹאָר מִדְּבָרָיו הַסְּרוּחִים: 'שֶׁאֵין הָאָדָם צָרִיךְ לִזָּהֵר רַק בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְטַמֵּא הַקֻּלְמוֹס לַחֲזֹר דְּבָרָיו הָרָעִים, תִּפַּח רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ.

אֶת מִי רוֹצֶה לְהַטְעוֹת בִּשְׁטוּתִים כָּאֵלֶּה? - שֶׁמִּצְוַת צִיצִית הַקְּדוֹשִׁים 'הֵם רַק לִזְכֹּר מִצְווֹת ה' שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ', יִשְׁתַּגֵּעַ הוּא וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו – וְלֹא יִכְנֹס בְּאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן וְאֶפִּיקוֹרְסוּת כָּזֶה.

אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו, וֶאֱמֹר לוֹ: אֵיךְ מְרֻמָּז בְּחוּטֵי הַצִּיצִית זִכְרוֹן הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ? וְאִם יֹאמַר: אִם כֵּן, גַּם זִכְרוֹן הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לְמָקוֹם אֵיךְ מְרֻמָּז עַל יְדֵי צִיצִית? אַדְּרַבָּא, מִזֶּה מוּכָח וּמֻכְרָח שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה טְעָמִים גְּנוּזִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאִים הַנֶּעֱלָמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) 'הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי, חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי', וַאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים שֶׁמִּצְוַת צִיצִית הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ כָּזֶה לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם כָּל מִצְווֹת ה', כָּל הַמִּצְווֹת דַּיְקָא: הֵן שֶׁבֵּין אָדָם לְמָקוֹם, הֵן שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

כִּי אַדְּרַבָּא, אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֲפִלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כֻּלָּם הֵם גַּם כֵּן בֵּין אָדָם לְמָקוֹם, כִּי עִקַּר הָאִסּוּר לַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִזְהִיר עַל זֶה, וְלֹא מֵחֲמַת טַעַם נִמּוּסִיּוּת וְקִיּוּם הַמְּדִינָה; כִּי כָּל מִצְווֹתֶיהָ הַקְּדוֹשִׁים אֲפִלּוּ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁנִּרְאִים טְעָמִים פְּשׁוּטִים עַל פִּי שֵׂכֶל, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהֶם סוֹדוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲמוּקוֹת הַגְּנוּזִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ.

וּבִפְרָט שֶׁרֹב הַמִּצְווֹת אֲפִלּוּ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִינָם עַל פִּי שֵׂכֶל, כְּגוֹן 'חֲצִי נֵזֶק צְרוֹרוֹת' שֶׁהִיא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (ב"ק ג), וְכֵן 'שְׁאֵלָה בִּבְעָלִים' (ב"מ צד) שֶׁהוּא פָּטוּר מִכֹּל, שֶׁהוּא פְּלִיאָה גְדוֹלָה, שֶׁאִם הִשְׁאִיל לוֹ כֵּלָיו לְבַד חַיָּב אֲפִלּוּ בְּאוֹנְסִין, וּכְשֶׁעָשָׂה לוֹ טוֹבָה וְהִשְׁאִיל לוֹ גַּם אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו אֲזַי פָּטוּר, וְכֵן כַּמָּה דִּינִים. עַל כֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל הַמִּצְווֹת אֲפִלּוּ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ יֵשׁ טְעָמִים נִסְתָּרִים הַרְבֵּה בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לְמָקוֹם שֶׁרֻבָּם אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם עַל פִּי פָּשׁוּט לְגַמְרֵי.

וְכֵן מְבֹאָר בְּרַשִׁ"י עַל פָּסוּק 'לְךָ לְבַד חָטָאתִי' (תהלים נא, ו), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אֲפִלּוּ מַה שֶּׁחָטָאתִי נֶגֶד אוּרִיָּה לֹא חָטָאתִי אֶלָּא לְךָ, שֶׁהִזְהַרְתָּ עַל הַדָּבָר'. הֲרֵי מְבֹאָר בְּרַשִׁ"י, שֶׁגַּם הַמִּצְווֹת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָדָם לַחֲבֵרוֹ עִקַּר הַפְּגָם הוּא מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִזְהִיר עַל הַדָּבָר.

כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁטַּעֲמֵי הַמִּצְווֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, אֲפִלּוּ טַעַם הַמִּצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת וְהַחֻקִּים שֶׁבֵּין אָדָם לְמָקוֹם, כְּמוֹ מִצְוַת צִיצִית, וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, וְהַבְדָּלַת מִינֵי טְמֵאִים וְכוּ', וְכַמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עֹצֶם הַסּוֹדוֹת וְהָרְמָזִים שֶׁבְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה וּבְכָל אוֹת וְאוֹת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה, ו) 'אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ, לֹא תֵדָע', שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י לְעִנְיַן טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת, שֶׁאָסוּר לַחֲקֹר בָּהֶם כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, קכט) 'פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי' וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, וּכְתִיב (שם) 'לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד'.

ד

"פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי"

עוֹד הֵם עוֹסְקִים לְהַדְפִּיס סִפְרֵי הַצְּפִירָה – הַמְאַסְּפִים לְכָל הַטֻּמְאוֹת, הַמְלֵאִים חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים נֶגֶד דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים. וְכוֹתְבִים בְּהַקְדָּמוֹתֵיהֶם כִּי לֹא כַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים עַתָּה וְכוּ', כְּאִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵאִיר עַתָּה עֵינֵיהֶם הָרָעוֹת לְהַדְרִיךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ הָרָעָה אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶם: לִפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי, וּלְהַמְצִיא לָהֶם דִּבְרֵי חֲלַקְלַקּוֹת; וְהִנָּם בּוֹנִים קִיר וְטָחִים עֲלֵיהֶם תָּפֵל – לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת, נְפָשׁוֹת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהַדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לְגֵיהִנֹּם וְלִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, לְהַרְחִיקָם מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים אֲמִתִּיִּים, מִדֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר דָּרְכוּ בוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, לִפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי ח"ו.

וְתִפַּח רוּחָם וְנִשְׁמָתָם, שֶׁהֵם אוֹמְרִים שֶׁהָעִקָּר הוּא מִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – וְגַם זֶה אֵינָם מְקַיְּמִין כְּלָל, כִּי אִם לְפָנִים (כלפי חוץ), כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם חֲשׁוּדִים עַל הַגֶּזֶל, וְעַל הָעֲרָיוֹת אֵינָם חֲשׁוּדִים? כִּי כֻּלָּם הֵם נוֹאֲפִים כִּכְלָבִים בְּפַרְהֶסְיָא, וְיוֹשְׁבִים בְּבָתֵּי טֵאַטְרָאוֹת עִם נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וַחֲצִי עֵרוּמוֹת, וְעוֹסְקִים בְּדִבְרֵי עֲגָבִים תָּמִיד, כַּמְּפֻרְסָם.

וְכָל הַנְּעָרִים הַמְּגֻדָּלִים בְּדֶרֶךְ זֶה, לֹא דָי שֶׁפּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי וּמְחַלְּלִים שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא וּמְגַלְּחִים זְקָנָם וְעוֹבְרִים עַל כָּל הַתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, אַף גַּם הֵם רָעִים לַבְּרִיּוֹת מְאֹד, וּמוֹרְדִים נֶגֶד אֲבִיהֶם וְאִמּוֹתָם יוֹתֵר מִבֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְעֵינֵינוּ כַּמָּה פְעָמִים בְּלִי מִסְפָּר.

וְאֵין צֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בְּדָבָר הַמְפֻרְסָם כָּזֶה, אַךְ כָּתַבְתִּי זֹאת לְמַעַן לֹא יִטְעוּ הָאֲרוּרִים הַנַּ"ל לוֹמַר יָדֵנוּ רָמָה - שֶׁמַּטְעִים בְּדִבְרֵיהֶם הָרָעִים אֵיזֶה אִישׁ כָּשֵׁר, כִּי יָדֵינוּ מְסֻלֶּקֶת מֵהֶם, וְאֵין לָנוּ עֵסֶק בָּהֶם, כִּי כָּל דִּבְרֵיהֶם מְלֵאִים קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם, וְאֵינָם מַטְעִים כִּי אִם רְשָׁעִים כְּמוֹתָם הָרוֹצִים לְבַקֵּשׁ עֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵהַמָּקוֹם; וְכָל אֶחָד יֵלֵךְ בְּדַרְכּוֹ, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד – עַל פִּי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה אֲשֶׁר הוֹרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי מוּסָר הַבְּנוּיִים עַל פִּיהֶם, וְעַל פִּי סִפְרֵי הַזֹּהַר וּמִדְרָשִׁים וְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל אֲשֶׁר מִפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים, וּבָהֶם עוֹלָם נִוָּשֵׁעַ.

וְזֶהוּ "פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי" (תהלים קכט), שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה אָמַר, שֶׁכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵם 'פְּלָאוֹת', שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִינָם כְּלָל, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהֵם חַיֵּי נַפְשֵׁנוּ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, "עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי", כִּי רַק עַל יְדֵי זֶה זָכָה לְשָׁמְרָם וּלְקַיְּמָם.

כִּי בְּוַדַּאי לְפִי הַטְּעָמִים הָרָעִים וְהַכְּזָבִים וְהַשְּׁקָרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁאוֹמְרִים עַל הַמִּצְווֹת – 'בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמְּדִינָה' ח"ו, בְּוַדַּאי הָיוּ שׁוֹמְרִים וּמְקַיְּמִים, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ שֶׁכָּל הַכְּרוּכִים אַחַר טְעָמִים כָּאֵלּוּ הֵם פּוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי, מֵחֲמַת שֶׁבְּנַפְשָׁם יוֹדְעִים שֶׁהוּא שְׁטוּת, וְלָמָּה לוֹ לְשַׁבֵּר תַּאֲווֹתָיו בִּשְׁבִיל נִמּוּס הַמְּדִינָה?. וְאִם לִפְעָמִים מִתְבַּיֵּשׁ לִפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי בְּפַרְהֶסְיָא, אֲבָל כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָה עֹשֶׂה, וַאֲפִלּוּ לִגְזֹל וְלַעֲשֹׁק חֲבֵרוֹ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַדָּבָר. כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְחוּשׁ שֶׁכָּל הָרַמָּאוּת וְהַהַטְעָיוֹת שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בְּצִנְעָה הֵם עֹשִׂים, כִּי בְּוַדַּאי מֵחֲמַת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּתִים כָּאֵלֶּה לֹא יְשַׁבֵּר שׁוּם אָדָם תַּאֲוָתוֹ, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הֵם פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי וְעוֹבְרִים עַל כָּל הַתּוֹרָה, רֻבָּם בְּפַרְהֶסְיָא, וּקְצָתָם: בִּתְחִלָּה בְּצִנְעָה, וְאַחַר כָּךְ בְּפַרְהֶסְיָא, וּלְבַסּוֹף מְמִירִים דָּתָם לְגַמְרֵי – כַּאֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִתְרַבִּים עַתָּה הַמּוּמָרִים עַל יָדָם מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה.

כִּי אֵין מִי שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, כִּי אִם מִי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵם 'פְּלָאוֹת' – וְאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם כְּלָל בְּעוֹלָם הַזֶּה, רַק לֶעָתִיד לָבוֹא. וְזֶהוּ "פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ", "עַל כֵּן" דַּיְקָא שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם "פְּלָאוֹת" עַל יְדֵי זֶה "נְצָרָתַם נַפְשִׁי", כִּי אִם הָיִיתִי נוֹטֶה אַחַר טַעֲמֵיהֶם הָרָעִים ח"ו, בְּוַדַּאי לֹא הָיִיתִי נוֹצְרָם, וְכַאֲשֶׁר הֵם בֶּאֱמֶת פּוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי, רַק עַל יְדֵי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁהֵם "פְּלָאוֹת", "עַל כֵּן" דַּיְקָא "נְצָרָתַם נַפְשִׁי".

ה

הַתִּקּוּן שֶׁרוֹצִים לְתַקֵּן מְעֻוָּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, לְהַשְׁחִית וּלְקַלְקֵל לְגַמְרֵי.

וְהִנֵּה זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ, שֶׁמַּקְשִׁים קֻשְׁיוֹת וְחוֹרְקִים שִׁנָּם עַל הַנְהָגַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים – אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כָּל מִנְהֲגֵיהֶם תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מִנְהַג יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה הוּא', וּמִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לִיסּוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.

(וְהִנֵּה זֶה הַמְטֻנָּף הַמְחַבֵּר קוּנְטְרֵס ת"ה הַנַּ"ל הֵסִיר מַסְוֶה הַבּוּשָׁה מֵעַל פָּנָיו, וּמַלְעִיג עַל הַהַנְהָגָה הַקְּדוֹשָׁה הַנּוֹגֵעַ לְהָאֱמוּנָה, כִּי הוּא מַלְעִיג שָׁם עַל שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל תֵּבַת 'אֶחָד' וּמַאֲרִיכִים בָּהּ, 'וּמַדּוּעַ אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים מֵהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא יַלְעִיגוּ מֵהֶם?', אוֹי, הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת? שֶׁיַּלְעִיג אֶחָד עַל מִנְהָג נוֹגֵעַ בִּיסוֹד הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה אֲשֶׁר נָהֲגוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל מִימוֹת עוֹלָם; וְלֵץ טָמֵא כָזֶה יֹאמַר 'שֶׁהוּא יוֹרֶה אֶת יִשְׂרָאֵל דְּרָכִים שֶׁיִּתְנַהֲגוּ בָהֶם, וְהוּא יוֹרֶה וִיתַקֵּן אֶת קִלְקוּל הַנְהָגַת הָרַבָּנִים וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל' שֶׁיִּחְיוּ. וְכֵן הוּא מַלְעִיג עַל גִּדּוּל הַזָּקָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל שֶׁאֵינָם עוֹבְרִים חֲמִשָּׁה לָאוִין בְּכָל יוֹם ח"ו לְהַשְׁחִית הַזָּקָן ח"ו. וְהִנֵּה אֵין צֹרֶךְ לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵי לֵץ וּמְשֻׁקָּץ כָּזֶה)

אַךְ אֶת זֶה רָאִיתִי לְהַזְכִּיר, שֶׁלִּפְעָמִים נִמְצָא בְדִבְרֵיהֶם אֵיזֶה קֻשְׁיָא וּמְבוּכָה עַל אֵיזֶה הַנְהָגוֹת אֲשֶׁר יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה בֶּאֱמֶת אֵיזֶה עִוּוּת, אֲבָל הַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶם שֶׁרוֹצִים לְתַקֵּן מְעֻוָּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְרוֹצֶה לְהַשְׁחִית וּלְקַלְקֵל לְגַמְרֵי.

כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁמַּקְשִׁין עַל שֶׁנִּמְצָא רַבָּנִים שֶׁשּׂוֹכְרִין הָרַבָּנוּת וְקוֹנִים אוֹתָהּ לִבְנֵיהֶם בִּנְעוּרֵיהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת לְבַד. וְהִנֵּה זֶה עִוּוּת בֶּאֱמֶת, וּכְמָה שֶׁקּוֹרְאִין תַּגָּר עַל זֶה בְּכַמָּה סִפְרֵי מוּסָר הַקְּדוֹשִׁים, וְכַמּוּבָא בַּמַּהַרְשָׁ"א (סנהדרין ז: ד"ה 'בשביל כסף וזהב'), אֲבָל מִי שָׂם אֶת לֵץ טָמֵא כָּזֶה לְדַיָּן וּמוֹכִיחַ?, כִּי הוּא בִּדְבָרָיו רוֹצֶה לְהַשְׁחִית לְגַמְרֵי ח"ו, כִּי כָּל רְצוֹנָם הָרָע לְרַחֵק מֵהַתּוֹרָה וְלִלְמוֹד חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת.

וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁמּוֹצֵא אֵיזֶה חִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה בִּנְיָן נִפְלָא הַבָּנוּי עַל יְסוֹדוֹת חֲזָקִים וְנִפְלָאִים, אֲשֶׁר נִפְלְאוֹת הַבִּנְיָן בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר וּלְבָאֵר וּלְשַׁעֵר בְּמֹחַ, וּבָא אֶחָד וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בּוֹ חֶסְרוֹנוֹת, וְהוּא מְחֻסָּר שֵׂכֶל וּמַקְשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל כַּמָּה דְבָרִים שֶׁהֵם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וּצְרִיכִין לְהַבִּנְיָן מְאֹד לְנוֹי וּלְחִזּוּק לַבִּנְיָן, וּלְהַכְּסִיל אֲשֶׁר לֹא יְבִינֵם עַל מְכוֹנָם נִדְמִים לְעִוּוּת; וְלִפְעָמִים מוֹצֵא בְּהַבִּנְיָן מַה שֶּׁהִיא אֵיזֶה עִוּוּת בֶּאֱמֶת, אֲבָל הוּא, מֵרֹב חִסָּרוֹן דַּעְתּוֹ וְרֹעַ לְבָבוֹ, אוֹמֵר שֶׁרָאוּי לַהֲרֹס ח"ו הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא הַזֶּה הַבָּנוּי מֵאֲלָפִים שָׁנִים עַל פִּי חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אֲמִתִּיִּים, וּלְדַעְתּוֹ הָרָעָה וּזְדוֹן לִבּוֹ הוּא רוֹצֶה לַהֲרֹס וּלְהַשְׁחִית לְגַמְרֵי ח"ו אֶת הַבִּנְיָן הַנִּפְלָא הַזֶּה – וְלִבְנוֹתוֹ עַל פִּי שְׁטוּת רֹעַ שִׂכְלוֹ הַמְּלֻכְלָךְ עַל רֶפֶשׁ וָטִיט.

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁמּוֹצֵא אֵיזֶה עִוּוּת בְּהַרְבֵּה, וּבִשְׁבִיל זֶה רוֹצֶה לְהַעֲבִיר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהַדָּת לְגַמְרֵי ח"ו. וּמִי יִשְׁמַע לְדִבְרֵי לֵץ כָּזֶה. וְאִם יֵשׁ רַבָּנִים שֶׁנִּמְצָא בָהֶם עִוּוּת, עַל כָּל פָּנִים טוֹב מַה שֶּׁהֵם חֲזָקִים בְּדַת יִשְׂרָאֵל, וְגַם הָעִוּוּת יִתְתַּקֵּן בְּרֹב הַיָּמִים עַל יְדֵי צַדִּיקִים וּמַנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים.

ו

הַתִּקּוּן שֶׁנִּדְמֶה לְדַעַת הָאָדָם גָּרוּעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם

וְהִנֵּה זֶה כְּלָל גָּדוֹל בְּכַמָּה דְבָרִים, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁהָאָדָם נָבוֹךְ בָּזֶה וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת בְּזֶה הַדָּבָר, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מֵאֵיזֶה דָּבָר וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת הַדָּבָר לְגַמְרֵי, וְזֶה גָּרוּעַ יוֹתֵר, כִּי מִתְחִלָּה הָיָה לוֹ יִסּוּרִים קְצָת, אוֹ חִסָּרוֹן אֶחָד, אוֹ קֻשְׁיָא אַחַת בְּאוֹתוֹ הָעִנְיָן, וְאַחַר כָּךְ אִם יִרְצֶה לְשַׁנּוֹת הָעִנְיָן יִהְיֶה מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְיִסּוּרִים.

כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁנִּמְצָא עַל פִּי רֹב בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים מִנְּשׁוֹתֵיהֶם – וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רוֹצִים לְגָרְשָׁם, אֲבָל צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב, אוּלַי הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה גְרוּעָה יוֹתֵר – כַּאֲשֶׁר נִמְצָא עַל פִּי רֹב. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מְאֹד שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (גיטין צ) 'אֲפִלּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת', וְכֵן בְּכַמָּה דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֶסְרוֹנוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם בְּקַל, כִּי הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ גָּרוּעַ יוֹתֵר.

וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, כִּי הוּא נוֹגֵעַ בְּכַמָּה דְבָרִים. כִּי עַל פִּי רֹב הָאָדָם נוֹפֵל ח"ו לְצָרוֹת וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מֵחֲמַת שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשָּׁעָה וְרוֹצֶה לְהַעֲבִיר וּלְבַטֵּל דָּחֳקוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה הוּא דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים זָרִים, וְעַל יְדֵי זֶה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ (עי' עירובין יג:) וְעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֹּחַק פַּרְנָסָה – וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים וְדַחֲקוּת בֶּאֱמֶת, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל דַּחֲקוּתוֹ הוּא מַרְחִיק נְדוֹד מִבֵּיתוֹ וּמַפְלִיג עַצְמוֹ לִהְיוֹת נָע וָנָד חוּץ מִבֵּיתוֹ יָמִים וְשָׁנִים, וְעַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְכַמָּה צָרוֹת וְיִסּוּרִין וְדַחֲקוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאוֹבֵד הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי זֶה – כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְחוּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה כָּאֵלֶּה; וְהוּא בְעַצְמוֹ מִתְחָרֵט אַחַר כָּךְ וְצוֹעֵק עַל נַפְשׁוֹ: 'אוֹי, מֶה עָשִׂיתִי?, וְכִי לֹא טוֹב הָיָה לִי לִסְבֹּל בְּבֵיתִי עוֹד יוֹתֵר דַּחֲקוּת בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם – מִלִּהְיוֹת נָע וָנָד בְּטִלְטוּל הַקָּשֶׁה כָּזֶה'. וְכֵן בְּכַמָּה דְבָרִים.

הַכְּלָל, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קֻשְׁיוֹת אוֹ חֶסְרוֹנוֹת אוֹ יִסּוּרִים בֶּאֱמֶת, אֲבָל הַתִּקּוּן שֶׁנִּדְמֶה לְדַעַת הָאָדָם גָּרוּעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וּצְרִיכִין לְהָשִׁיב לְזֶה הַשּׁוֹאֵל: "וְתִסְבְּרָא? אֶלָּא מַאי?!", כִּי הַסְּבָרָא וְהַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בּוֹ וּלְהִתְנַהֵג בּוֹ מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיָא וְהַחִסָּרוֹן, גָּרוּעַ אֲלָפִים פְּעָמִים יוֹתֵר.

אַךְ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם אֵין הַהֵזֶּק גָּדוֹל כָּל כָּךְ, אֲבָל בְּעִנְיַן אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אִם יִמָּצֵא לִפְעָמִים בֶּאֱמֶת אֵיזֶה חִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, וְכִי מִשּׁוּם הָא יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִפְעוֹר פִּיו לִבְלִי חֹק עַל דַּת וּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל?! יֹאבַד הַלֵּץ הָרָשָׁע הַמְּחַבֵּר הַנַּ"ל וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְדָבָר אֶחָד מִדַּת וּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל אַל יִתְבַּטֵּל.

וְאִם נִמְצָא אֶחָד שֶׁהוּא מַחֲזִיק דַּת יִשְׂרָאֵל – וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְצָא בוֹ אֵיזֶה עִוּוּת, מַה לַּעֲשׂוֹת?, אִם אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ מִזֶּה, מַה טּוֹב! וְאִם לָאו, עַל כָּל פָּנִים טוֹב לְפָנָיו מַה שֶּׁמַּחֲזִיק בְּדַת יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ. אֲבָל אֵלּוּ הַנַּ"ל רוֹצִים לַהֲפֹךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ ח"ו, לֹא תִהְיֶה כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כְּבָר הִבְטִיחָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֲפִלּוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּי זַרְעֵנוּ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לא): 'וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי וְכוּ', וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת כוּ' כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ'.

ז

"שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא"

וְזֶה מַה שֶּׁאִיתָא בְּסָבָא (זֹהר משפטים צה.) שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ "שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא" (מתחיל בחיבור ומסיים בפירוד), כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד כַּמְּבֹאָר (בליקוטי א' סימן נא), וְהוּא בְּחִינַת 'חִבּוּרָא', כִּי הָאַחְדוּת מְחֻבָּר יָחַד, אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת רַבִּים, וְזֶה בְּחִינַת 'פֵּרוּדָא', כִּי אֵין פֵּרוּד כִּי אִם בְּמָקוֹם רַבִּים – שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁקֶר.

וְזֶה "שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא", כִּי עַל פִּי רֹב הַמְחַקְּרִים מַתְחִילִים בַּחֲקִירָתָם מֵאֵיזֶה אֱמֶת – שֶׁהֵם הַמֻּשְׂכָּלוֹת שֶׁמַּנִּיחִים לִיסּוֹד וְהַקְדָּמָה לְדִבְרֵיהֶם, אֲבָל אַחַר כָּךְ עַל יְדֵי זֶה הָאֱמֶת הוֹלְכִים מִסְּבָרָא לִסְבָרָא מִדֵּעָה לְדֵעָה, עַד שֶׁנְּבוֹכִים בַּחֲקִירוֹת רְחוֹקוֹת, עַד שֶׁמִּתְרַחֲקִים מֵהָאֱמֶת וּבָאִים לִשְׁקָרִים וּכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, וְזֶהוּ "שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא", שֶׁמַּתְחִילִים בְּאֵיזֶה אֱמֶת וּמְסַיְּמִים בְּשֶׁקֶר גָּמוּר.

וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל כָּל מִינֵי הַהַטְעָאוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמַּטְעֶה אֶת כַּמָּה בְּנֵי אָדָם בְּכַמָּה מִינֵי טָעֻיּוֹת הַרְבֵּה, וּבִתְחִלָּה מַתְחִיל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵיזֶה אֱמֶת, כְּגוֹן אֵיזֶה קֻשְׁיָא שֶׁקָּשֶׁה בֶּאֱמֶת, אוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַטְעֶה אוֹתוֹ לְמַה שֶּׁמַּטְעֵהוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

וְהַכְּלָל, שֶׁעַל כָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ עַל צַדִּיקִים אוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי רֹב הַקֻּשְׁיוֹת אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם שֵׂכֶל (כַּמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְעָמִים). וְצָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ עַצְמוֹ עַל שֶׁקִּלְקֵל מֹחוֹ עַד שֶׁבָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁהֵם שְׁטוּת בֶּאֱמֶת – כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְעָמִים.

ח

"אֶלָּא מַאי"

וְכֵן בְּעִנְיַן הַיִּסּוּרִים וְהַדַּחְקוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם, צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן, וְלִהְיוֹת נִדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וְלִסְבֹּל הַיִּסּוּרִים, עַד יְרוּחָם מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'. וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בְּכַשְׁרוּת עַל פִּי הַתּוֹרָה, מַה טּוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עירובין יג):"'כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, וְכָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה נִדְּחֵית מִפָּנָיו", וְלֹא לְהַפְלִיג עַצְמוֹ לְמֶרְחַקִּים – וּלְהַפְקִיר עַצְמוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מִדֵּעוֹת כָּאֵלּוּ, רַק שֶׁיִּסְבֹּל וְיַמְתִּין לִישׁוּעַת ה', כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֵנוּ ה'. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, וְדַי בָזֶה כָּעֵת לְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת.

וְעַיֵּן בִּדְבָרֵנוּ מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעִנְיַן סַבְלָנוּת (שיחות הר"ן שח, וראה בספר ליקוטי עצות המשולש ערך 'סבלנות'), כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר זֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יְדֵי מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל הַרְבֵּה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וּלְהַמְתִּין לִישׁוּעַת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): "טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'', וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ראה בברכות סב. ועיין עוד במגילה יח): 'סַמָּא דְיִסּוּרֵי, שְׁתִיקָא וְקַבּוּלֵי' (כאשר מקבלים את היסורים באהבה הם מסתלקים ומכפרים ללא היסורים).

וְכֵן לְעִנְיַן הַנְּפִילוֹת שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם – שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים בְּעַצְמָן שֶׁפָּגְמוּ הַרְבֵּה מְאֹד, וְיֵשׁ שֶׁיּוֹדְעִים בְּעַצְמָן שֶׁנָּפְלוּ לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נוֹפְלִים בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתָם עֲמֻקָּה מְאֹד – עַד שֶׁהֵם אֵצֶל עַצְמָם לְאַחַר יֵאוּשׁ לְגַמְרֵי, וְזֶה שְׁכִיחַ עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵנוּ הָרַבִּים הַרְבֵּה; וְכָל זֶה הוּא תַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי הַנְּפִילָה וְהַיֵּאוּשׁ גָּרוּעַ מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָבַר, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ כַּנַּ"ל, וּלְעוֹלָם יֵשׁ תִּקְוָה – כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בְקִרְבּוֹ, (וְכַמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בַּאֲרִיכוּת כַּמָּה פְעָמִים).

וּלְעִנְיָן זֶה צְרִיכִין גַּם כֵּן לְהָשִׁיב לוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא: "וְתִסְבְּרָא? אֶלָּא מַאי?!", הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא אֱמֶת שֶׁפָּגַם הַרְבֵּה, אַךְ אִם כֵּן וּמִשּׁוּם הָא יְקַלְקֵל יוֹתֵר ח"ו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת לא) עַל פָּסוּק "אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה" (קהלת ז): 'וְכִי מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, יַחֲזֹר וְיֹאכַל שׁוּם וְיִהְיֶה רֵיחוֹ נוֹדֵף יוֹתֵר?'; בְּוַדַּאי אִם הוּא רוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב נִשְׁבָּר עַל יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישׁ עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב, אֲבָל לֹא לְהִתְרַחֵק ח"ו יוֹתֵר עַל יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ.

וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם מוֹצֵא בְּאֵיזֶה סֵפֶר מוּסָר שֶׁמַּחֲמִיר עָלָיו מְאֹד וּמַפְלִיג מְאֹד בְּגֹדֶל הָאִסּוּר וְהַפְּגָם שֶׁל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁמִּי שֶׁעָבַר עַל זֶה יִתְרַחֵק יוֹתֵר ח"ו, רַק הַכַּוָּנָה כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוֹר עֹצֶם הַפְּגָם וְיָשׁוּב מִזֶּה, אֲבָל לֹא שֶׁיִּתְרַחֵק יוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה ח"ו. וּמִי שֶׁרוֹאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר דִּבְרֵי תּוֹכֵחָה וּמוּסָר וְהוּא נוֹפֵל עַל יְדֵי זֶה יוֹתֵר, עָלָיו נֶאֱמַר (יומא עב): "לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם הַמָּוֶת", שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ סֵפֶר נַעֲשָׂה אֶצְלוֹ סַם הַמָּוֶת וּמַפִּיל אוֹתוֹ יוֹתֵר; וְעַל זֶה הִזְהִירָה תּוֹרָה (ויקרא יח) 'וָחַי בָּהֶם' – וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, שֶׁצְּרִיכִין רַק לְקַבֵּל חִיּוּת מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא לָמוּת – לִפּוֹל עַל יָדָם ח"ו, וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל עִנְיָן זֶה 'וָחַי בָּהֶם' לְעִנְיַן הַחוּמְרוֹת (בליקו"מ תנינא סי' מד), וּמִשָּׁם תָּבִין לְכָאן.

וְעַל כָּל עִנְיָנִים כָּאֵלּוּ נֶאֱמַר (הושע יד) 'כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', צַדִּקִים יֵלְכוּ בָּם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם'; וּבִפְרָט הַפּוֹשְׁעִים הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַנַּ"ל – שֶׁהֵם הֵם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּפֶה מָלֵא, בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הֵם נִכְשָׁלִים וּמַכְשִׁילִים עַל יְדֵי דִּבְרֵי תוֹרָה דַּיְקָא, שֶׁבּוֹחֲרִים לְעַצְמָם הַפְּסוּקִים וּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁיְּכוֹלִים לְפָרֵשׁ אוֹתָם עַל פִּי דַּעְתָּם הָרָעָה, וּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁהוּא מִתְנַגֵּד בְּפֵרוּשׁ לְדַעְתָּם הָרָעָה מַדְחִין אוֹתוֹ כִּלְאַחַר יָד.

וְאוֹמְרִים בְּטִנּוּף לֵיצָנוּתָם שֶׁרַבִּי נְהוֹרַאי זָקֵן הָיָה אוֹ חוֹלֶה שֶׁאָמַר 'מֵנִיחַ אֲנִי כָּל אָמָּנֻיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה' (משנה קידושין י, יד), וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָזֶה; וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל מוֹדִים שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה אוֹ אֵיזֶה מְלָאכָה, וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. אֲבָל הָעִקָּר הוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אדר"נ יג) 'עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע וּמְלַאכְתְּךָ עֲרַאי', לָזֶה אִם יָכוֹל לְקַיֵּם שְׁנֵיהֶם – לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן אוֹ מְלָאכָה וּלְהִתְפַּרְנֵס מִיְּגִיעַ כַּפּוֹ בְּכַשְׁרוּת, בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, אַשְׁרֵי לוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, אֲבָל מִי שֶׁהוּא עָנִי שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לְהִתְפַּרְנֵס, וְרוֹצֶה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה', בְּוַדַּאי מְחֻיָּבִים יִשְׂרָאֵל לְהַחְזִיקוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁהִפְלִיג בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בהקדמת הזהר דף ח. ועוד בפרשת וישלח דף קעא. ובפרשת מצורע דף נג.) בְּמַעֲלַת תּוֹמְכֵי אוֹרַיְתָא.

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּעַל תּוֹרָה הִזְהִירָה תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה לְרַחֵם עַל הֶעָנִי וּלְהַסְפִּיק לוֹ דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ, וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי מוּסָר הִפְלִיגוּ מְאֹד בְּמַעֲלַת הַצְּדָקָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה (ב"ב דף ט.)

וְהָרְשָׁעִים הַנַּ"ל חֲפֵצִים לְבַטֵּל מִצְוַת צְדָקָה לְגַמְרֵי לְפִי דַּעְתָּם הָרָעָה, וְשֶׁאֵין צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה כִּי אִם לְחוֹלֶה גָּמוּר. וְלֹא כֵן דַּעַת כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.

אֱמֶת שֶׁהִזְהִירוּ חֲכָמִים זַ"ל לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּקַבֵּל הַצְּדָקָה, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הִזְהִירוּ וְחִיְּבוּ לְהַחֲזִיק אֶת הֶעָנִי – אֲפִלּוּ מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה מְלָאכָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, כַּמְּבֹאָר בַּמִּדְרָשִׁים; מִכָּל שֶׁכֵּן בַּעֲלֵי תוֹרָה – שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר שֶׁצְּרִיכִין לְהַחְזִיקָם וּלְסַפְּקָם בְּכָל מִינֵי הַסְפָּקוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעַסְקוּ בַּתּוֹרָה, וּמְבֹאָר עִנְיַן זֶה בַּאֲרִיכוּת בְּיוֹרֶה דֵּעָה בְּהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁכָּתְבוּ שָׁם: 'אִם לֹא הָיוּ מַסְפִּיקִין אֶת הָרַבָּנִים וְלוֹמְדֵי תוֹרָה, כְּבָר נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל'; וְאִם יֵשׁ בָּזֶה קְצָת חוֹלְקִים, אֲבָל כָּל הַפּוֹסְקִים הִכְרִיעוּ כָּךְ לַהֲלָכָה, שֶׁלּוֹמְדֵי תוֹרָה בֶּאֱמֶת, טוֹב יוֹתֵר שֶׁיַּטִּילוּ פַּרְנָסָתָם עַל הַצִּבּוּר מִשֶּׁיִּתְבַּטְּלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה ח"ו.

וְאִם גַּם בְּעִנְיָן זֶה יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקִים, וְנִמְצָאִים בְּכָל דּוֹר אֲנָשִׁים שֶׁמְּעַוְּתִים בָּזֶה, שֶׁמַּטִּילִים עַצְמָן עַל הַצִּבּוּר וְכוּ', אֲבָל עַל זֶה גַּם כֵּן צְרִיכִין לְהָשִׁיב לוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל, "אֶלָּא מַאי" - אִם כֵּן יִתְבַּטְּלוּ ח"ו מִמִּצְוַת צְדָקָה לְגַמְרֵי?, הֲלֹא טוֹב יוֹתֵר לְהַסְפִּיק אֶלֶף אֲנָשִׁים – כְּדֵי שֶׁיִּמָּצֵא אֶחָד בָּהֶם שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה בְּהַסְפָּקָתוֹ, כִּי מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם מִכָּל עֲמָלוֹ, וְ'אֵין מְלַוִּין לָאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד' (אבות ו, י).

בִּפְרָט עַתָּה שֶׁכְּבָר רָאִינוּ בְּחוּשׁ שֶׁאֵלּוּ הָאֲרוּרִים הַנַּ"ל פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי וְיָצָא עָתָק מִפִּיהֶם לְחָרֵף וּלְגַדֵּף עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים, בִּפְרָט הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּמַה לָּהֶם לְהַזְכִּיר לְהָבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל – אַחֲרֵי שֶׁיּוֹדְעִים בְּעַצְמָם וְגַם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהֵם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּמִתְלוֹצְצִים מֵרֹב דִּבְרֵיהֶם.

וְהֵם מַמָּשׁ כְּמוֹ כַּת הַקָּרָאִים, וְאֵין בֵּינֵיהֶם שׁוּם הֶבְדֵּל – רַק הַצְּבִיעוּת, שֶׁהַקָּרָאִים כְּבָר פָּרְשׁוּ עַצְמָן מִכְלַל יִשְׂרָאֵל וּבָחֲרוּ לָהֶם דַּרְכָּם הָרָע, וְאֵלּוּ גְּרוּעִים יוֹתֵר, שֶׁאֵינָם מַחְזִיקִים דַּת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ כְּמוֹ הַקָּרָאִים, וּמַרְאִים עַצְמָם שֶׁחֲפֵצִים בְּתַקָּנַת יִשְׂרָאֵל, יְפַשְׁפְּשׁוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם תְּחִלָּה בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם – אִם הֵם מַחְזִיקִים בְּדַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם אֵיךְ הֵם מְקַיְּמִים דַּת יִשְׂרָאֵל, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מַרְאִים בְּפַרְהֶסְיָא אֵיךְ הֵם אוֹחֲזִים בְּדָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין סָגוּר אֶצְלָם בְּבֵית הַסֹּהַר – כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם כָּל זֶה, וּמַה לָּהֶם לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל צִיצִית וּתְפִלִּין – מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מְקַיְּמִים אוֹתָם כְּלָל?, וּמַה שֶּׁמְּקַיְּמִים מְעַט דִּמְעַט לִפְעָמִים, הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהוּא רַק לְפָנִים, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְהַקִּבּוּץ שֶׁלָּהֶם לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר, רֻבָּם עוֹשִׂים כָּל הַלֵּיצָנוּת מִמִּצְוַת שׁוֹפָר, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ מֵאֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים. אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ דָּבָר הַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ בְּכָל פַּעַם.

ט

וְכִי כָּךְ הִיא הָעֵצָה?!

וּמַה שֶּׁמְּשִׁיבִים; 'שֶׁגַּם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים נִמְצָא לִפְעָמִים אֶחָד שֶׁנִּתְפַּס בְּאֵיזֶה עֲבֵרָה' רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הַהֶבְדֵּל נִרְאֶה לְעֵין כֹּל, שֶׁזֶּה נִזְדַּמֵּן לִפְעָמִים, וְגַם אִם הוּא נֶחְשָׁד, כָּל יִשְׂרָאֵל מִי נֶחְשְׁדוּ? אֲבָל הֵם כֻּלָּם פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי בְּפַרְהֶסְיָה בְּלֵיצָנוּת כָּזֶה וּבְחִבּוּרִים טְמֵאִים כָּאֵלּוּ, וְאֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם שֶׁהֵם יוֹרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט אֶת הָרַבָּנִים וּמַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל – יַצְלִיחָם ה' וְיַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם.

וְעַיֵּן עוֹד בִּדְבָרֵינוּ מַה שֶּׁכָּתוּב בְּעִנְיַן הָעֵצוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַחָכְמָה – כְּשֶׁזּוֹכִין עַל יָדָהּ לְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת, וְשִׂיחָה זֹאת שַׁיָּכָה גַּם כֵּן לְעִנְיַן הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹצְאִים אֵיזֶה חִסָּרוֹן בֶּאֱמֶת, כְּגוֹן בְּעִנְיַן שְׂכִירוּת הָרַבָּנוּת, אַף עַל פִּי כֵן הָעֵצָה שֶׁלָּהֶם גָּרוּעַ יוֹתֵר, כִּי עַל יְדֵי דֶּרֶךְ עֲצָתָם יֵאָבֵד לְגַמְרֵי מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, הֵן בְּכַמָּה דְבָרִים, כְּגוֹן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, וְכֵן בְּעִנְיַן מַה שֶּׁהָאָדָם נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ ח"ו מֵחֲמַת רִבּוּי קִלְקוּלָיו רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא שֶׁקִּלְקֵל הַרְבֵּה, אַךְ אִם כֵּן וְכוּ', וְכִי כָּךְ הִיא הָעֵצָה? – שֶׁיִּפּוֹל בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי וְיָבוֹא לְמַה שֶּׁיָּבוֹא ח"ו?.

וְכֵן בְּכַמָּה דְבָרִים, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁמֵּחֲמַת דָּחֳקָם וְיִסּוּרֵיהֶם עוֹשִׂים דְּבָרִים זָרִים הַרְבֵּה, וּצְרִיכִין לִשְׁאוֹל אוֹתָם: וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה?, הַיְנוּ שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ לְךָ דַּחְקוּת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה וְכַיּוֹצֵא, אֲבָל מִשּׁוּם הָכִי, וְכִי כָּךְ הִיא הָעֵצָה?! וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה הַרְבֵּה, וּקְצָת מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנָיו תָּמִיד בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם.

י

בְּמָקוֹם שֶׁמִּשָּׁם אֵין יוֹדְעִים מְאוּמָה, מִשָּׁם הַהַתְחָלָה שֶׁל חָכְמַת הַקַּבָּלָה

רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (שיחות הר"ן רכד רכה): שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁחָכְמָתָם שֶׁל הַמְחַקְּרִים מִסְתַּיֶּמֶת מִשָּׁם מַתְחֶלֶת חָכְמַת הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב.

בֵּאוּר הַדָּבָר: כָּל חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הִיא עַד הַגַּלְגַּלִּים, וּמִשָּׁם לְמַעְלָה אֵין יוֹדְעִים מְאוּמָה; וְגַם עַד הַגַּלְגַּלִּים, בְּרֹב הַדְּבָרִים הֵם נְבוֹכִים וְטוֹעִים מְאֹד, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִים שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ – כַּאֲשֶׁר הֵם מוֹדִים בְּעַצְמָם; כִּי אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה כִּי אִם חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וְהַמִּסְפָּר, אֲבָל בִּשְׁאָר כָּל הַחָכְמוֹת בְּכֻלָּם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם בְּעַצְמָם מַחְלֹקֶת עָצוּם וּסְפֵקוֹת גְּדוֹלוֹת בְּלִי מַכְרִיעַ.

כְּגוֹן בְּחָכְמַת הַנִּתּוּחַ וְהָרְפוּאוֹת – שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מַחְלֹקֶת בֵּין הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים וּבֵין הָאַחֲרוֹנִים, וְגַם עֲדַיִן עַתָּה יֵשׁ מַחְלוֹקוֹת וּסְפֵקוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל דָּבָר.

וְכֵן בְּעִנְיָן חָכְמַת הַתְּכוּנָה, שֶׁמִּקָּרוֹב הִמְצִיא 'קוֹפִירְנִיקְס' שֶׁקֶר חָדָשׁ – שֶׁהָאָרֶץ פּוֹרַחַת סְבִיבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, וְכֻלָּם הוֹלְכִים וְלוֹמְדִים תְּכוּנָה עַל פִּי דֶּרֶךְ זֶה, וְגַם בֶּאֱמֶת הוּא שֶׁקֶר גָּמוּר, וְכַאֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם בְּעַצְמָם רַבּוּ הַטְּעָנוֹת וְהַוִּכּוּחִים עַל זֶה. וְכֵן בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁרַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ הַמַּחְלֹקֶת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּהֶם.

מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּחָכְמַת הָעִיּוּן – שֶׁהוּא חָכְמַת אֱלֹקוּת, שֶׁשָּׁם אֵין יוֹדְעִים בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם, וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁחוֹשְׁבִים וּמְחַקְּרִים, הוּא רַק עַד הַגַּלְגַּלִּים, וּמִשָּׁם וּלְמַעְלָה הוּא הַכֹּל אֱלֹקוּת אֶצְלָם, כִּי אֵצֶל הַגַּלְגַּלִּים מִסְתַּיֶּמֶת חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם לְגַמְרֵי. אֲבָל חָכְמַת הַקַּבָּלָה – כָּל הַתְחָלָתָהּ מִשָּׁם, (כִּי עַל פִּי קַבָּלָה גַּם הַגַּלְגַּלִּים הוּא מֵעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה – שֶׁהוּא הַבְּחִינָה הָאַחֲרוֹנָה מֵהָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת: אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וְעִקַּר לִמּוּד חָכְמַת הַקַּבָּלָה הוּא מִשָּׁם וּלְמַעְלָה, הַיְנוּ בָּעוֹלָמוֹת הָרוּחְנִיִּים, הַיְנוּ בְּרוּחְנִיּוּת וְחִיּוּת הָעֲשִׂיָּה, וּבְעוֹלַם הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא עוֹלַם הַיְּצִירָה, וּבְעוֹלַם הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא עוֹלַם הַכִּסֵּא, וּבְעוֹלַם הָאֲצִילוּת, וּלְמַעְלָה וּלְמַעְלָה). נִמְצָא שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת חָכְמָתָם – הַיְנוּ בְּרוּחָנִיּוּת הָעֲשִׂיָּה שֶׁמִּשָּׁם אֵין יוֹדְעִים מְאוּמָה, מִשָּׁם הַהַתְחָלָה שֶׁל חָכְמַת הַקַּבָּלָה.

יא

אָסוּר לִלְמוֹד קַבָּלָה, כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה, שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת; שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל.

וּבָזֶה תָבִין, לְבַל תָּשִׂים לִבְּךָ לְעִוּוּת דַּרְכָּם אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֵיזֶה סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים – שֶׁרוֹצִים לְחַבֵּר הַקַּבָּלָה עִם הַחֲקִירָה, וַיְחַפְּאוּ דְבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל חָכְמַת הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמַרְאִים עַצְמָם כְּאִלּוּ הֵם רוֹדְפֵי שָׁלוֹם – 'לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין הַחֲקִירָה וְהַקַּבָּלָה', כְּאִלּוּ 'אֵין שֵׂכֶל וִידִיעָה יוֹתֵר מֵחָכְמַת הַחֲקִירָה הַמֻּטְעֵת', עַד שֶׁגַּם 'כָּל חַכְמֵי הַקַּבָּלָה הֶעֱלִימוּ חָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָה בְּדַרְכֵי הַקַּבָּלָה'. הֲיֵשׁ שְׁטוּת כָּזֶה?! וְלָמָּה הָיָה לָהֶם לְהַעֲלִים חֲקִירַת הַמְחַקְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה – שֶׁהַרְבֵּה יְכוֹלִים לִטְעוֹת בָּהֶם ח"ו, מֵאַחַר שֶׁמְּדַבְּרִים מִפַּרְצוּפִים וּמִכָּל אֵבֶר וְאֵבֶר מֵהַפַּרְצוּף, וּמִזִּוּוּגִים – אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה לָאו כָּל אֶחָד רָאוּי לִלְמוֹד קַבָּלָה, כִּי אִם מִי שֶׁהוּא מַאֲמִין: שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה כִּפְשׁוּטוֹ, רַק יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִיּוּת דַּק מְאֹד, הֲלֹא טוֹב הָיָה לְחַכְמֵי הַקַּבָּלָה לְדַבֵּר בִּפְשִׁיטוּת בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים, הֲקָצֹר קָצְרָה יָדָם מִלְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם, לֹא בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה הַמַּרְעִישִׁים אֶת הָעוֹלָם?.

אַךְ בֶּאֱמֶת דְּבָרִים בְּגוֹ, כִּי יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת כָּאֵלֶּה גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת כְּלָל, וְהַהֶכְרֵחַ הָיָה לְהַלְבִּישׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית בִּלְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה, וּמִקְרָא מָלֵא דִּבֶּר הַכָּתוּב (בראשית ט): "בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם", וְכָל חָכְמַת הַקַּבָּלָה הִיא עַל בְּחִינַת צֶלֶם אֱלֹקִים, כִּי יֵשׁ שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ, וְיֵשׁ שֵׁמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יָד וָרֶגֶל. וְאִם לָאו כָּל מֹחָא סָבִיל דָּא לְהָבִין פְּנִימִיּוּת הַדָּבָר, עַל זֶה כְּבָר הֻזְהַרְנוּ לְבַל לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה בְּכִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בִּכְנִיסָתוֹ לָאִדְּרָא, שֶׁהִתְחִיל: "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה" (דברים כז).

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אָסוּר לִלְמוֹד קַבָּלָה, כִּי אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה, שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת; שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. רַק הֵם מְדַבְּרִים הַכֹּל בְּרוּחָנִיּוּת וְדַקּוּת נִפְלָא שֶׁאֵין לָנוּ תְּפִיסָה בָזֶה כְּלָל, וּבְוַדַּאי אֵין הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָן.

אֲבָל חָלִילָה לוֹמַר שֶׁפְּנִימִיּוּת הַקַּבָּלָה הִיא חָכְמוֹת הַפִּילוֹסוֹפְיָה – הַמֻּטְעֵת בְּרֹב הַדְּבָרִים, וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹדְעִים פְּנִימִיּוּת הַקַּבָּלָה יַחְפְּאוּ עָלֶיהָ שְׁקָרִים כָּאֵלֶּה – שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם אֶל דַּרְכֵי חֲקִירוֹתָם, הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁכָּל דְּרוּשֵׁי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּדְרוּשֵׁי הָעֵץ חַיִּים וְכַוָּנַת הַמִּצְווֹת – הַכֹּל עַל פִּי דַּרְכֵי חֲקִירוֹתָם הָרָעָה, אֲשֶׁר עַל פִּי דַּרְכֵי חֲקִירוֹתָם אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם הָאֱמֶת שֶׁל שׁוּם מִצְוָה כַּיָּדוּעַ לַכֹּל, וְכַמְּבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה מִזֶּה.

וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁגַּם הֵם בְּעַצְמָם רֻבָּם כְּכֻלָּם יוֹדְעִים הָאֱמֶת שֶׁהוּא שְׁטוּת וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל כָּל לִמּוּד הַקַּבָּלָה עַל פִּי דַּרְכֵי הַחֲקִירָה, כִּי אִם אֵיזֶה דְּבָרִים מֻעָטִים מְאֹד הַיְּדוּעִים לְכָל בַּעַל שֵׂכֶל. אֲבָל עִקַּר לִמּוּד הַקַּבָּלָה עַד תְּכוּנָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל עַל פִּי דַּרְכֵי הַחֲקִירָה, אַדְּרַבָּא, בְּרֹב הַדְּבָרִים הַקַּבָּלָה סוֹתֶרֶת לְגַמְרֵי דַּרְכֵי הַחֲקִירָה, בִּפְרָט כַּוָּנַת הַמִּצְווֹת – שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל עַל פִּי חֲקִירָה.

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בִּפְרָט עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁכָּל הַנִּכְנַס בְּדַרְכֵי חֲקִירוֹתָם הוּא פּוֹרֵק עֹל לְגַמְרֵי וּמְזַלְזֵל בְּרֹב הַמִּצְווֹת – עַד שֶׁמְּגַלֵּחַ זְקָנוֹ, וְאַחַר כָּךְ רֻבָּם מְמִירִים דָּתָם לְגַמְרֵי, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ בְּכָל עֵת. אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת.

וּמַה לָּהֶם לוֹמַר דֵּעוֹת בְּדַרְכֵי עֲבוֹדַת ה', מֵאַחַר שֶׁרוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי תַּאֲווֹת רָעוֹת, וְהֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וּפוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי, וּפִיהֶם מָלֵא לֵיצָנוּת בְּכָל עֵת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה, "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ" (תהלים עג), אֲשֶׁר קָשֶׁה לִסְבֹּל קוֹל חֵרוּפֵיהֶם וְגִדּוּפֵיהֶם מֵרָחוֹק. וְהָיוּ צְרִיכִים לִקְרֹעַ בְּכָל עֵת עַל דִּבְרֵיהֶם, אַךְ לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל בְּגָדֵינוּ לִקְרֹעַ עֲלֵיהֶם, כִּי פִיהֶם מָלֵא חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים עַל כָּל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה בְּכָל עֵת, וְעַל תַּנָּאִים וְעַל הָאֲמוֹרָאִים וְעַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, כַּמְּפֻרְסָם.

וְלֹא דַי לָהֶם בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה – אֲשֶׁר הֵם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ "הַיָּשָׁר" כָּזֶה אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם הַזֶּה הָרָע, כִּי גַּם הֵם רוֹצִים לְהַטְעוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד אוֹתָם דַּרְכֵי עֲבוֹדַת ה', וְכַוָּנָתָם הָרָעָה יָדוּעַ וּמְבֹאֶרֶת לְכָל מֵבִין. יֹאבְדוּ הֵם וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בָהֶם, וְדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי תוֹרָה אַל יִתְבַּטֵּל, וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.

יב

אִסּוּר חָמוּר יוֹתֵר מִכָּל הָאִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה לִלְמֹד חָכְמוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת

וְהִנֵּה זֶה סָמוּךְ שָׁמַעְנוּ שֶׁהִדְפִּיסוּ אֵיזֶה כְּרַךְ טָמֵא (וְקָרְאוּ ח' ב') לְהַרְאוֹת 'שֶׁכַּמָּה גְּדוֹלִים וְתַנָּאִים יָדְעוּ חָכְמוֹתֵיהֶם', וְאֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה אֵינָם מְבִיאִים רְאָיָה שֶׁכָּל הַגְּדוֹלִים וְהַצַּדִּיקִים וְהַתַּנָּאִים לֹא גִלְּחוּ זְקָנָם, וְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם וְרֻבָּם כְּכֻלָּם לֹא לָמְדוּ כְּלָל חָכְמָתָם וּלְשׁוֹנוֹתָם.

וְאִם נִמְצְאוּ בֵינֵיהֶם אֶחָד בְּדוֹר אוֹ שְׁנַיִם שֶׁיָּדְעוּ מֵחָכְמָתָם, הָיָה עַל פִּי הַהֶכְרֵחַ, שֶׁלְּגֹדֶל צִדְקָתָם וְחָכְמָתָם וְהַשָּׂגָתָם הָרָמָה הָיוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בְּחָכְמוֹת.

כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם בְּחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת כַּמָּה דִּבְרֵי אֱמֶת וְכַמָּה דְּבָרִים הַנִּצְרָכִים לַגְּדוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, כְּגוֹן קְצָת חָכְמַת הַתְּכוּנָה לְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, וּקְצָת יְסוֹדוֹת מֵהַנְדָּסָה לְאֵיזֶה מִשְׁנָיוֹת בְּכִלְאַיִם וְכַיּוֹצֵא, כַּיָּדוּעַ.

אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לֹא לָמְדוּ מֵהֶם כִּי אִם מְעַט הַמֻּכְרָח לָהֶם לִמְלֶאכֶת הַקְּדֻשָּׁה בַּתּוֹרָה. וְגַם לֹא לָמְדוּ הַחָכְמוֹת מֵהַיְּוָנִים וְהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, כִּי אַדְּרַבָּא הֵם הָיוּ בְּקִיאִים בָּהֶם יוֹתֵר מֵהֶם.

וְגַם לְגֹדֶל צִדְקָתָם לֹא נִתְּעוּ מֵאֵלּוּ הַחָכְמוֹת לְחָכְמַת הָעִיּוּן – לַחֲקֹר בָּאֱלֹקוּת עַל פִּי חָכְמָתָם, חָלִילָה לָהֶם מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי בְּעִנְיַן יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא סָמְכוּ עַל שׁוּם חָכְמָה הַחִיצוֹנָה כְּלָל, רַק עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. וְכָל יְדִיעָתָם וְהַשָּׂגָתָם הַקְּדוֹשָׁה הָיָה עַל יְדֵי עֹצֶם קְדֻשָּׁתָם וַעֲבוֹדָתָם הַגְּדוֹלָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי שֶׁלָּמְדוּ מֵרַבָּם חָכְמַת הַקַּבָּלָה – שֶׁהִיא מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וּמַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכוּ לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה כָּל אֶחָד, אֲבָל חָלִילָה לוֹמַר שֶׁהֵם עָסְקוּ ח"ו בְּלִמּוּד חָכְמָתָם הָרָעָה בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת הָרָעִים שֶׁלָּהֶם.

וְרֹב הַחֲכָמִים לֹא יֵדְעוּ בְּאֵלֶּה הַחָכְמוֹת כְּלָל – וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ גְּדוֹלֵי עוֹלָם וְהִמְשִׁיכוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְיִשְׂרָאֵל וּבֵרְרוּ לָנוּ הִלְכוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְזָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, אַשְׁרֵי לָהֶם, וְלֹא יָדְעוּ בְּחָכְמָתָם כְּלָל – כַּמְּפֻרְסָם מֵרֹב הַגְּדוֹלִים וְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְיָמֵינוּ וּבַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, וְאַדְּרַבָּא, כֻּלָּם צָוְחוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה קוֹלוֹת זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה, שֶׁיְּרַחֵק הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ מִלִּלְמֹד חָכְמָתָם הָרָעוֹת.

וְכַמְּפוֹרָשׁ בַּגְּמָרָא (מנחות צט): 'מַהוּ שֶׁיִּלְמֹד חָכְמוֹת יְוָנִית?, וְהֵשִׁיב לָהֶם: יְלַמְּדֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה'. (וְאִם הֵם גִּלּוּ פָנִים שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה וּפֵרְשׁוּ בָּזֶה פֵּרוּשׁ זָר, כָּל מַשְׂכִּיל עַל דְּבַר אֱמֶת יָבִין הָאֱמֶת שֶׁהַפֵּרוּשׁ הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁאָסוּר לִלְמֹד חָכְמוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת – שֶׁכֻּלָּם נִקְרָאִים חָכְמוֹת יְוָנִית).

וּכְבָר מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ, שֶׁבְּלֹא זֶה אֵין רְאָיָה מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאַדִּירִים, שֶׁהֵם דַּיְקָא צְרִיכִין לְהַבִּיט וּלְעַיֵּן בְּחָכְמוֹת הָאֵלּוּ כְּדֵי לְהוֹצִיא מִשָּׁם הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, וְכַמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (ליקו"מ קמא סי' סד) עַיֵּן שָׁם, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.

אֲבָל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, מִכָּל שֶׁכֵּן בֵּינוֹנִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, מִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי הוּא אִסּוּר חָמוּר יוֹתֵר מִכָּל הָאִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה לִלְמֹד חָכְמוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, כִּי "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים", וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ כַּמָּה גְּדוֹלִים זַ"ל: הָרַשְׁבָּ"א זַ"ל, וְהַשְּׁלָ"ה, וְהָאַלְשִׁיךְ, וְרַבִּים גְּאוֹנִים וּקְדוֹשִׁים כְּמוֹתָם, שֶׁחָלִילָה לְהַבִּיט בָּהֶם, כִּי יִהְיֶה נֶעֱקַר מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וְיִהְיֶה חוֹטֵא וּמַחְטִיא אֶת הָרַבִּים.

כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ אֶת כָּל הַפְּרָצוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה בְיִשְׂרָאֵל עַל יָדָם, שֶׁרַבִּים הֵמִירוּ דָּתָם עַל יְדֵי זֶה, וְרַבִּים פָּרְקוּ עֹל כָּל הַתּוֹרָה, וְאוֹכְלִים טְרֵפוֹת בְּפַרְהֶסְיָה, וּקְצָתָם בְּצִנְעָה קְצָת, אַךְ הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים לֶאֱכֹל טְרֵפוֹת, וְעַל עֲרָיוֹת בְּוַדַּאי, וְגַם חֲשׁוּדִים עַל כָּל מִינֵי רַמָּאוּת וּשְׁקָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַדָּבָר; וְאַחַר כָּךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים נוֹדַע הַדָּבָר – כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם לַכֹּל. גַּם כַּמָּה שְׁקָרִים וְרַמָּאוּת שֶׁעוֹשִׂים בָּעוֹלָם, כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר. שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל יִשְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הַמָּקוֹם יְרַחֵם.

וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַב רַב הַאי גְּאוֹן, הוּבָא בְּ"עֵין יַעֲקֹב" עַל הָאַגָּדָה "אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס" (חגיגה יד), שֶׁצּוֹעֵק מָרָה עַל הָעוֹסְקִים בְּחָכְמוֹת, כַּמּוּבָא שָׁם: "תְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל הַנַּ"ל אֶל הַנָּגִיד, וְזֶה מִמַּה שֶּׁכָּתַב לוֹ: "תִּקּוּן הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ וּמִישׁוֹר הַנְהָגוֹת הָאָדָם הוּא עֵסֶק הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא, וַאֲשֶׁר יָסוּר לִבּוֹ מִזֶּה וְיִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵיהֶם הָהֵם אֲשֶׁר זָכַרְתִּי, יָסוּר מֵעָלָיו יִרְאַת שָׁמַיִם וְיַפְסִיד בְּאוֹתָם הָעִנְיָנִים, כִּי יְסַלֵּק מֵעָלָיו כָּל דִּבְרֵי תוֹרָה לְגַמְרֵי; וּמִזֹּאת הַהֲסָרָה יֶאֱרַע לִבְנֵי אָדָם שֶׁיִּשְׁתַּבְּשׁוּ דַעְתָּם עַד שֶׁלֹּא יָחוּשׁוּ לַעֲזִיבַת הַתְּפִלָּה וְלִשְׁאָר הַמִּצְווֹת. אֲבָל אֲשֶׁר יַמְצִיאוּ עַצְמָם לְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם – יֵצֵא לָהֶם מִזֶּה, כִּי יַנְהִיגוּ כָּל הֶהָמוֹן לְיִרְאַת שָׁמַיִם וְאַחֲרֵי הַתְּשׁוּבָה בְּלֹא פִקְפּוּק, וְלֹא יָשִׂימוּ שׁוּם סָפֵק בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם תִּרְאֶה שֶׁאוֹתָם בְּנֵי אָדָם הַמִּתְעַסְּקִים בְּאוֹתָם הַדְּבָרִים יֹאמְרוּ לְךָ כִּי הִיא דֶּרֶךְ סְלוּלָה – וּבָזֶה יַשִּׂיגוּ לִידִיעַת הַבּוֹרֵא, לֹא תִשְׁמַע וְלֹא תֹאבֶה לָהֶם, וְדַע בֶּאֱמֶת כִּי יְכַזְּבוּ; וְלֹא תִמְצָא יִרְאַת חֵטְא וּזְרִיזוּת וַעֲנָוָה וְטָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה אֶלָּא בְּאוֹתָם הַמִּתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה וּגְמָרָא. אֵלּוּ דִּבְרֵי הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ הַאי זַ"ל אֲבִיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל". עַד כָּאן לְשׁוֹן הָעֵין יַעֲקֹב, גַּם קֹדֶם לָזֶה כָּתַב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

הִנְּךָ רוֹאֶה בְעֵינֶיךָ שֶׁגַּם אָז בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים כָּל מִי שֶׁנָּטָה אַחַר דַּרְכֵיהֶם הָרָעִים הָיָה פּוֹרֵק עֹל וְעָזַב אֶת הַתְּפִלָּה לְגַמְרֵי, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת גַּם אָז כָּל מִי שֶׁנָּגַע יִרְאַת ה' בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת הָיָה צוֹעֵק עֲלֵיהֶם, וְהָרַשְׁבָּ"א זַ"ל הֶחֱרִים אוֹתָם, וְהַרְבֵּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל הִצִּילוּ עַל יְדֵי זֶה מִבְּאֵר שָׁחַת.

אַךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצְאוּ כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהִתְגַּבֵּר הָרָע עֲלֵיהֶם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לְקוֹל הַגְּאוֹנֵי אֱמֶת קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, וּבֶאֱמֶת פָּרְקוּ עֹל, וְכַמָּה מֵהֶם הֵמִירוּ דָתָם גַּם בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים – עַל יְדֵי שֶׁלָּמְדוּ חָכְמוֹתֵיהֶם, כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים; מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּיָמֵינוּ אֲשֶׁר נִתְרַבּוּ הַמּוּמָרִים מְאֹד לְמֵאוֹת וַאֲלָפִים, וְכֻלָּם בָּאוּ לָזֶה עַל יְדֵי אֵלּוּ הַלִּמּוּדִים רָעִים שֶׁלָּהֶם כַּמְּפֻרְסָם.

וַאֲשֶׁר לֹא הֵמִירוּ דָתָם עֲדַיִן, אֵין בֵּינֵיהֶם הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל גָּדוֹל לְבֵין הַמּוּמָרִים, כִּי הֵם נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל מִבְּשָׂרָם וְלִשְׁתּוֹת מִיֵּינָם כַּמְּפֻרְסָם כָּל זֶה, וְאֵיךְ יָעִיזוּ פְּנֵיהֶם כִּכְלָבִים לוֹמַר לָנוּ דֵּעוֹת בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה – אֲשֶׁר הֵם רְחוֹקִים מִמֶּנָּה בְּתַכְלִית עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. יֵלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּפִי אֲשֶׁר הוֹרוּ אוֹתָנוּ בַּמִּשְׁנָה וּגְמָרָא וּמְפָרְשֵׁיהֶם הָאֲמִתִּיִּים.

הַמּוֹפְתִים עַל יְדֵי מֹשֶׁה בִּשְׁבִיל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה

וְהִנֵּה נִמְצָא בְסִפְרֵיהֶם; 'שֶׁהַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינָהּ עַל יְדֵי הַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, רַק כְּשֶׁנִּצְרַךְ לָהֶם לֶחֶם נָתַן לָהֶם מָן, וּכְשֶׁנִּצְרַךְ לָהֶם לַעֲבֹר הַיָּם בָּקַע הַיָּם'.

וְאַתָּה הַמְּעַיֵּן בְּעֵין הָאֱמֶת רְאֵה וְהָבֵן עַד הֵיכָן אֶרֶס דִּבְרֵיהֶם נוֹגְעִים, וְגַם אֵיךְ הֵם מְלֵאִים שְׁטוּתִים וְטִפְּשׁוּת וּשְׁקָרִים וּכְזָבִים שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתָּם. וַהֲלֹא מִקְרָא מָלֵא דִּבֶּר הַכָּתוּב כְּשֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (בשמות פרק ד): "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'', וְהֵשִׁיב לוֹ ה': "מַה זֶּה בְיָדֶךָ מַטֶּה וְכוּ' לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'', וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: "הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן, וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן. וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה, וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר". וְכֵן אַחַר כָּךְ כְּתִיב: "וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם, וַיַּאֲמֵן הָעָם". וְכֵן בַּסּוֹף בִּקְרִיאַת יַם סוּף כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה וְכוּ' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ".

הֲרֵי לְפָנֶיךָ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה כָּפוּל וּמְשֻׁלָּשׁ וּמְרֻבָּע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה הַמּוֹפְתִים עַל יְדֵי מֹשֶׁה בִּשְׁבִיל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכֵן הָיָה. וְאֵיךְ יָעִיזוּ פְּנֵיהֶם הַמַּטִּילִים דֹּפִי בְּהָאֱמֶת לַהֲפֹךְ הָאֱמֶת בִּשְׁקָרִים וּשְׁטוּתִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל מֹשֶׁה 'לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל הָאֱמוּנָה'?!.

וְדִבְרֵיהֶם הָרָעִים הֵם כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, כְּאִלּוּ ח"ו יְכוֹלִים לְהַכְחִישׁ הַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים וְלִתְלוֹתָם בְּאֵיזֶה סִבָּה וְטֶבַע ח"ו, וְרוֹצִים לְהַטְעוֹת וּלְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם לוֹמַר שֶׁעִקַּר יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ 'עַל יְדֵי חָכְמַת הַהִגָּיוֹן' – מַה שֶּׁהֵם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם שֶׁכֻּלָּם נִלְאוּ לִמְצֹא הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיִּית עַד שֶׁנִּתְּעוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְּעוּ, וּמוֹדִים בְּעַצְמָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָט אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם עַל יְדֵי מוֹפְתֵיהֶם הַמֻּטְעִים שֶׁל חָכְמָתָם הָרָעָה.

וְאַתָּה תָבִין בְּעַצְמְךָ אֵיךְ מְקַלְקְלִים בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּיִּית, כִּי חֲפֵצִים שֶׁיִּשָּׁאֵר הָאָדָם ח"ו קֵרֵחַ מִכָּאן וְקֵרֵחַ מִכָּאן, כִּי אוֹמְרִים 'שֶׁעַל יְדֵי מוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֵין מַשִּׂיגִין הָאֱמוּנָה, רַק עַל יְדֵי מוֹפְתִים שֶׁלָּהֶם', כִּי מַטְעִים אֶת הָעוֹלָם וְאֵינָם מְגַלִּים פְּנִימִיּוּת דַּעְתָּם הָרָעָה; וּמִי שֶׁנּוֹטֶה אַחַר זֶה וְעוֹסֵק בְּסִפְרֵיהֶם, הוּא בְעַצְמוֹ רוֹאֶה אַחַר כָּךְ שֶׁעַל יְדֵי חָכְמָתָם הַמֻּטְעֵת בְּוַדַּאי אֵין מַשִּׂיגִין הָאֱמוּנָה, וַהֲרֵי הוּא קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת רֻבָּם כְּכֻלָּם פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי, כַּנִּרְאֶה בְחוּשׁ בְּכָל דּוֹר, בִּפְרָט עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.

וּתְהִלָּה לְאֵל חָי אֲשֶׁר כְּבָר הִקְדִּים מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה וְהֶאֱרִיךְ הַרְבֵּה בְּסֵפֶר "מִשְׁנֶה תּוֹרָה" לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ רַק לָשׂוּם לֵב לְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים פרק ד): "כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן הַיּוֹם" וְכוּ', וְכָתוּב: "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ יוֹם וְכוּ'. וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ", וְכֵן הַרְבֵּה שֶׁמַּזְהִיר לִזְכֹּר הַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים, וְחוֹזֵר אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים בְּכַמָּה מִזְמוֹרִים, וּבִפְרָט בְּמִזְמוֹר ע"ח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם וְכוּ' מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת ה' וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה", וְכֵן הַרְבֵּה. וְכֵן כָּל הַנְּבִיאִים וְהַתְּנָאִים וַאֲמוֹרָאִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת עַד הֵנָּה, מַזְהִירִים וּמַזְכִּירִין בְּכָל פַּעַם כָּל הַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה וְעַל יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁאַחֲרָיו, וְעַל זֶה קָבְעוּ לָנוּ הַיָּמִים טוֹבִים מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, לִזְכֹּר וּלְסַפֵּר נִפְלְאוֹת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): "זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם ה'".

אֵיךְ יִפְצֶה פִּיהֶם לְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם בִּשְׁטוּת הֶבֶל כָּזָב וְשֶׁקֶר כָּזֶה?. בָּרוּךְ ה' בַּעַל הָרַחֲמִים אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵאִתָּנוּ גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָאֵלֶּה, שֶׁשָּׁלַח לָנוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בַּעֲלֵי חָכְמָה וּבִינָה אֲמִתִּיִּים כָּאֵלֶּה, תְּמִימִים וִישָׁרִים כָּאֵלֶּה, שֶׁפָּקְחוּ עֵינֵינוּ לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל הַטֻּמְאוֹת וּשְׁקָרִים וּכְזָבִים כָּאֵלֶּה, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְלֵילֵךְ בְּעִקְבֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּלְקַיֵּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְלִזְכֹּר בְּכָל יוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (דברים טז) "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", וּבִפְרָט מִצְוַת תְּפִלִּין הַקְּדוֹשָׁה – שֶׁעִקָּרָם לִזְכֹּר הַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְלִהְיוֹת חָזָק בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי זֶה, כַּמְּבֹאָר בְּפָרָשַׁת תְּפִלִּין; וְנוֹסָף לָזֶה הֵם מְחַזְּקִים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי אֲמִתַּת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, "בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת".

(עַד כָּאן מָצָאתִי בְּכִתְבֵי קֹדֶשׁ מִצַּדִּיק אֶחָד שֶׁצּוֹעֵק מָרָה עַל הַתּוֹעֵבוֹת רָעוֹת הַנַּעֲשִׂים בְּעוֹלָם בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה)

לפרק הבא

ליקוטים | הרב מטשעהרין

כל הזכויות בספר זה שמורות למלא וגדיש

טוען...

מַכְנִיעַ זֵדִים | מוהרנ״ת

Documentation Index