הַתִּקּוּן שֶׁנִּדְמֶה לְדַעַת הָאָדָם גָּרוּעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם
וְהִנֵּה זֶה כְּלָל גָּדוֹל בְּכַמָּה דְבָרִים, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁהָאָדָם נָבוֹךְ בָּזֶה וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת בְּזֶה הַדָּבָר, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מֵאֵיזֶה דָּבָר וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת הַדָּבָר לְגַמְרֵי, וְזֶה גָּרוּעַ יוֹתֵר, כִּי מִתְחִלָּה הָיָה לוֹ יִסּוּרִים קְצָת, אוֹ חִסָּרוֹן אֶחָד, אוֹ קֻשְׁיָא אַחַת בְּאוֹתוֹ הָעִנְיָן, וְאַחַר כָּךְ אִם יִרְצֶה לְשַׁנּוֹת הָעִנְיָן יִהְיֶה מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְיִסּוּרִים.
כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁנִּמְצָא עַל פִּי רֹב בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים מִנְּשׁוֹתֵיהֶם – וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רוֹצִים לְגָרְשָׁם, אֲבָל צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב, אוּלַי הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה גְרוּעָה יוֹתֵר – כַּאֲשֶׁר נִמְצָא עַל פִּי רֹב. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מְאֹד שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (גיטין צ) 'אֲפִלּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת', וְכֵן בְּכַמָּה דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֶסְרוֹנוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם בְּקַל, כִּי הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ גָּרוּעַ יוֹתֵר.
וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, כִּי הוּא נוֹגֵעַ בְּכַמָּה דְבָרִים. כִּי עַל פִּי רֹב הָאָדָם נוֹפֵל ח"ו לְצָרוֹת וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מֵחֲמַת שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשָּׁעָה וְרוֹצֶה לְהַעֲבִיר וּלְבַטֵּל דָּחֳקוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה הוּא דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים זָרִים, וְעַל יְדֵי זֶה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ (עי' עירובין יג:) וְעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֹּחַק פַּרְנָסָה – וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים וְדַחֲקוּת בֶּאֱמֶת, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל דַּחֲקוּתוֹ הוּא מַרְחִיק נְדוֹד מִבֵּיתוֹ וּמַפְלִיג עַצְמוֹ לִהְיוֹת נָע וָנָד חוּץ מִבֵּיתוֹ יָמִים וְשָׁנִים, וְעַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְכַמָּה צָרוֹת וְיִסּוּרִין וְדַחֲקוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאוֹבֵד הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי זֶה – כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְחוּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה כָּאֵלֶּה; וְהוּא בְעַצְמוֹ מִתְחָרֵט אַחַר כָּךְ וְצוֹעֵק עַל נַפְשׁוֹ: 'אוֹי, מֶה עָשִׂיתִי?, וְכִי לֹא טוֹב הָיָה לִי לִסְבֹּל בְּבֵיתִי עוֹד יוֹתֵר דַּחֲקוּת בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם – מִלִּהְיוֹת נָע וָנָד בְּטִלְטוּל הַקָּשֶׁה כָּזֶה'. וְכֵן בְּכַמָּה דְבָרִים.
הַכְּלָל, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קֻשְׁיוֹת אוֹ חֶסְרוֹנוֹת אוֹ יִסּוּרִים בֶּאֱמֶת, אֲבָל הַתִּקּוּן שֶׁנִּדְמֶה לְדַעַת הָאָדָם גָּרוּעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וּצְרִיכִין לְהָשִׁיב לְזֶה הַשּׁוֹאֵל: "וְתִסְבְּרָא? אֶלָּא מַאי?!", כִּי הַסְּבָרָא וְהַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בּוֹ וּלְהִתְנַהֵג בּוֹ מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיָא וְהַחִסָּרוֹן, גָּרוּעַ אֲלָפִים פְּעָמִים יוֹתֵר.
אַךְ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם אֵין הַהֵזֶּק גָּדוֹל כָּל כָּךְ, אֲבָל בְּעִנְיַן אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אִם יִמָּצֵא לִפְעָמִים בֶּאֱמֶת אֵיזֶה חִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, וְכִי מִשּׁוּם הָא יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִפְעוֹר פִּיו לִבְלִי חֹק עַל דַּת וּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל?! יֹאבַד הַלֵּץ הָרָשָׁע הַמְּחַבֵּר הַנַּ"ל וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְדָבָר אֶחָד מִדַּת וּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל אַל יִתְבַּטֵּל.
וְאִם נִמְצָא אֶחָד שֶׁהוּא מַחֲזִיק דַּת יִשְׂרָאֵל – וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְצָא בוֹ אֵיזֶה עִוּוּת, מַה לַּעֲשׂוֹת?, אִם אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ מִזֶּה, מַה טּוֹב! וְאִם לָאו, עַל כָּל פָּנִים טוֹב לְפָנָיו מַה שֶּׁמַּחֲזִיק בְּדַת יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ. אֲבָל אֵלּוּ הַנַּ"ל רוֹצִים לַהֲפֹךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ ח"ו, לֹא תִהְיֶה כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כְּבָר הִבְטִיחָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֲפִלּוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּי זַרְעֵנוּ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לא): 'וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי וְכוּ', וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת כוּ' כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ'.