מד

ברוך ה', יום ו', ערב שבת קדש פרשת חקת [ד תמוז], שנת תרל"ח, פה טבריא.

לכבוד אהב נפשי, ידידי עז, האברך המפלא מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום אביך היקר, הרב המפלא ומפלג, ותיק וחסיד, נבון וחכם וכו' וכו', מורנו הרב צבי נ"י.

תהלה לאל ברוך ה' ברוך ה' כלנו פה בחיים ושלום. כה אזכה לשמע מכם החיים והשלום, אמן נצח סלה ועד.

באתי לבשר לכם בשורות מזל טוב, שברוך ה' שארת בשרך מרת סאסיא תחיה הולידה זכר למזל טוב, ו"נולד זכר – נתרפאה כל המשפחה"^[385], ביום [ה'] אתמול – בבקר. ובדעתי היה לכתב לכם תכף, אך לא נודע לנו כי אם בעת צהרים – ולא היה שירה, ואחר־כך שמעתי שחותנכם [כתב] לכם מכתב, אך היום שלחה אם חותנכם אלי איזה אשה, לומר שאכתב לכם שאין לה הוצאות על קונפעט^[386], ועל הברית ההוצאה – שתשלחו ממעות שלהם. רק אין אנו יודעים אם חותנכם מסכים לזה, על־כן אמרתי שלא אכתב לכם. ואף־על־פי־כן כתבתי לכם – ואתם מה שתרצו תעשו; כי ממנה אינה ראיה – כי היא רוצה שיתן כל המעות שלו, ובין חותנכם ובין האב [יש] בכל עת מחלקת. ובדעתה, כשיהיה הילד אם ירצה ה' בן ששה שבועות – יסעו עמה לצפת תבנה ותכונן לישב שם על שלחנו. כך אני יודע מאחותי תחיה מרחוק.

ותדעו שמן הסך שלשה בישליקיס^[387] ששלחתם לי עבורה לא נתתי לה כי אם חצי בישליק, מחמת שראינו שקדם פסח בא להם מעות ממחתנם, וגם אחר פסח קבלו מעות חדש^[388] – האבן זיך די פאריס דארטן געדרייט^[389]. על־כן אמרה זוגתי תחיה שתאחז המעות הלז עד אחר שבוע שני של הקונפעט – כדי להחיות נפשה, והם מנחים אצלי. ובדעת זוגתי תחיה, שבשבוע השני תקנה לה איזה עוף וקאוע וצוקיר^[390] עבור זה המעות, אך החסרון שאינה יכולה לבא לשם – כי הם שונאי חנם לנו. וה' יתברך יודע האמת – שיש לנו צער מדחקם. ואם ירצה ה' בשבוע הבא עלינו לטובה אשלח לידה הסך שנים וחצי בישליקיס – לידה ממש.

ועתה ידידי מורנו הרב נתן, איך ששלחתי לך בשבוע העבר – יום ו' ערב שבת קדש פרשת קרח, על־ידי הנאמן מר' חיים יהושע – ליד ר' חיים יהושע נ"י, קאנווערט^[391] ומכתבים – לידך ולחוץ לארץ, ובקשתי מאתו שימסר לידך תכף, כי נחוץ, ולמצוה יחשב. ושם במכתבי בקשתי מאתך להשיב לי אם קבלת המכתבים, ולסוף אין לי שום תשובה. על־כן בקשתי עוד הפעם – תכף בהשירה ראשונה להשיב לי. גם לכתב מה עשה בנך נ"י, גם אם היה לך עוד איזה מכתב מזוגתך תחיה, וגם אם כבר נסע ידידנו ר' איצילע לחוץ לארץ, וגם אם יש לכם איזה מכתב מאמך תחיה ומאחיך נ"י, וגם איך שידידנו ר' אפרים אמר לי שר' משה מטשעהרין^[392] שלח סך עשרים רובל חדש עבור אנשי שלומנו – והיכן הם המעות? אפשר הם מנחים בבאראט^[393].

כי אספר לך מעשה: איך שאני קבלתי מכתב מטייטרא^[394], מבתי תחיה – זה ארבעה שבועות, והמכתב היה מפרשת מצורע, ששלחו לי בתי תחיה מבני נ"י 23:20 גאלין^[395] דרך לעמברג, על שם הרב ר' יצחק אהרן עטלינגיר – ואין קול ואין עונה, ומכרח הייתי בשבוע העבר לכתב ללעמברג להרב הנ"ל; ומחמת שלא קבלתי המעות – אין אני יכול לכתב לבני שום מכתב. ויש לי הפסד גדול, כי הם כתבו לי: אם יקבלו קבלה על המעות – יש להם עוד מעות לשלח לי; ואני נצרך עתה למעות, כי אני לעת עתה בעל חוב ערך מאתים חמשים גראש. זמן משך הדירה^[396] ממשמש ובא, אם ירצה ה', ביום ראש חדש מנחם אב.

אך לה' הבטחון, והכל בהשגחה פרטיות, ואני צריך להתפלל לה' יתברך שיכניס השפע מחוץ לארץ לפנים. ודאגות לא יועיל כלל, רק ברוך ה' יום יום, ועל יום המחר אין צריך לדאג כלל, כי בכל יום בריאה חדשה – "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית", 'ובטובו' דיקא. ובפרט אנו, מה צריכין לדאג כשמניחים על השלחן אוצר של יראת שמים – האוצר של מתנת חנם שהשאיר לנו רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש^[397], אנו יכולין להחיות נפשותינו בכל שעה ושעה בריצעפט^[398] אחר, הינו: למוד ספר לקוטי מוהר"ן, וספר המדות, וקצור לקוטי מוהר"ן, וחיי מוהר"ן, וספורי מעשיות, ושבחי הר"ן, ולקוטי הלכות, ולקוטי עצות, ולקוטי עצות חדש^[399], ומהדורה תנינא^[400], ולקוטי תפלות, ושמות הצדיקים; והם מחזקים אותנו לעסק בתורה, ובמשנה, ושלחן ערוך, ובאגדה, ובמדרש, ובזהר הקדוש – ובשאר ספרים הקדושים, ובתהלים, ובהתבודדות. האם יש לנו פנאי לדאג, הלא אנו צריכין לקבל הרעצפטין בפרוש. און ווייטער – וואס מען האט אויפן הארץ דערציילט פארן אייבערשטן^[401]. וה' יתברך ימלא כל מחסורנו לטובה.

דברי אהבכם באמת הדורש שלומכם תמיד, חפץ הצלחתכם ומצפה לקבל חיש מהר תשובה על המכתבים,

נתן מברסלב

ופרס בשלום לכל אהבינו אנשי שלומנו – באהבה עזה, ולידידנו ר' קלמן נ"י, ולהאברך מורנו הרב ניסן נ"י, ולהאברך מורנו הרב אליעזר נ"י, ופרס בשלום בנך היקר מורנו הרב סענדיר חיים נ"י. הברית יהיה אם ירצה ה' – [יום ה' בלק].