דלג לתוכן העיקרי

עז

ברוך ה', יום ד' יום המיחס[684] [ב סיון] תר"ם, פה טבריא.

לכבוד אהב נפשי, ידידי עז חביבי כבני ממש, ותיק וחסיד, מורנו הרב נתן נ"י, ועם שלום כל אהבינו באמת – שיחיו לארך ימים ושנים טובים אמן סלה. מכם, ומחוץ לארץ, מכל בני ובנותי, ומאחי ומאחיותי, חיים ושלום וכל טוב סלה.

אך עתה נתעוררתי שימי חג השבועות הקדוש ממשמשין ובאין, ומחמת שאני למדתי בלקוטי הלכות חלק ב' הלכות ברכת הפרות הלכה ה' כל ההלכה, ומחמת זה נתעוררתי לכתב לכם: מה אנו מחשים – ואין אנו צועקים אחד לחברו בקול גדול ובהתעוררות חדש שיש אור גדול כזה בעולם, ואנו הולכים חשכים – ואין אנו אפלו כסומא שהולך על־כל־פנים אחר מקלו[685], ואנו שיש לנו אור גדול כזה אשר הוא יכול להנהיג אותנו בכל העולמות כלם בדרך טוב וישר[686], ואנו יכולין אפלו בעולם הזה המר לחיות ולשמח[687], ואורו יכול לחיות אותנו בכל מיני חיות ושמחה – אם היינו מתמידים בספרו של רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש – (לספריהם הקדושים) אשר הם חיים ללומדים בהם, וכדאי ללמד מדבריהם אפלו תנועה אחת – ולא נשתמש בשכלנו כלל – ומה היה, שהוא עם נבל ולא חכם[688].

ועתה, מה אמר לכם אחי ידידי, עתה בזה השטף מים רבים של כל אחד ואחד – אין לנו עצה כי אם לקבל רפואות הנפש והגוף מרופא בעל הספרים הקדושים, אשר מה שנתמיד בהם יותר לקבל נרותם[689] יהיה לנו רפואה לחיים – שיהיו נקראין חיים, ואין לנו לברח כי אם אל התורה ואל התפלה. ויש לנו לשמח על־כל־פנים מה שאין אנו מתנגדים על אורות כאלו; ואם אנו שמחים, ומצוה גוררת מצוה, בודאי יזכה אותנו להשתמש באוצרות הקדושים – וימשך עלינו שמחה יותר משמחה שלנו; וכח רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש הוא מהכתרים שהכתירו אותנו בהר סיני – שהיו שמחה[690]. ובפרט עצבות – הזהיר מאד רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש מאד כי אין מועיל כלל, ואין המח בחרות – כי נקטן על־ידי־זה[691]; ומי שנמשך אחר הצער – חס־ושלום וכו'[692]. וכל מה שעובר על האדם צריכין לספר לפני ה' יתברך – כל דבר בפרט, ולשמח בהרחבה.

וידיד נפשי ר' איזיקלע נ"י החכם – רוצה הבעל־דבר להתגבר עליו [בעצבות] ומרה שחורה על שאין לו בנים עדין, כי עד עתה היה לו טובה גדולה שלא היו לו בנים עם הצרות האלו, כי אם היו לו בנים עמם – לא היה יכול לפטר אותם, וצריכין להאמין שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד[693]. ועתה צריכין להתפלל לפני ה' יתברך בחן ובתחנונים בשמחה – ולא במרה שחורה, והן כל דבר – ולא חס־ושלום במרה שחורה, כי מרה שחורה ועצבות הוא כמו תרעומות על ה' יתברך[694] – ואין זה רצון הבורא יתברך, רק תתפלל לה' יתברך, ותאמין בה' יתברך ששומע תפלתכם – ו'אמונה' בגימטריא 'בנים'[695], ובזכות זה תזכו לכל טוב סלה.

ורצוני שאם ירצה ה' בשבת קדש תלמדו הלכה זו – ותחיו נפשכם, ואם ירצה ה' בשבועות תקבלו חג השבועות הקדוש בשמחה גדולה בהמחאת כף ורקודין, כי זה שיך לקבלות התורה הקדושה[696] ואני אם ירצה ה' בכאן אשמח גם־כן ואקשר שמחתי לשמחתכם – כי אנו כלנו נפש אחד בשבעים נפש של בית יעקב[697], ובפרט שאני אהב אתכם בלי שום פרוד לבב.

ומבקש אני מאתכם שתכתבו לי אם קבלתם המכתב הלז, וגם להודיעני תכף מביאת חמיך היקר נ"י; ואם יהיה אצלו מכתבים אלי – לשלח לי תכף ומיד, ותהיה למצוה גדולה.

זולת זה חדשות אין, רק חיים ושלום ושמחה; כי רבנו ז"ל אמר[698]: מה שהעולם רחוקים מה' יתברך – הוא מחמת שאין להם ישוב הדעת, והעצה לישוב הדעת היא שמחה. וגמר התקון שרוצה רבנו ז"ל לתקן אותנו הוא על־ידי עשרה מיני נגינה – וזהו כלליות השמחה[699].

אהבכם באמת, נתן מברסלב

ופרס בשלום לאהבי באמת, ידידי עז, אביך היקר המפלא, ותיק וחסיד וכו' וכו', מורנו הרב ר' הירש נ"י, וידידנו עז, אהב נפשי, ותיק וחסיד, ירא אלהים וכו', ר' נחמן נ"י, ואהב נפשי הותיק וחסיד ר' דב נ"י עם שלום בנו נ"י, ולכבוד הנגיד ר' חיים קראסין־שטיין נ"י, ולחמיך היקר, אהב נפשי באמת, מורנו הרב שמואל נ"י, ולר' יואל צבי נ"י עם שלום בנו נ"י, ולר' יוסף נ"י.

ובקשתי מאד מאת ר' איזיקל נ"י: לפרס עבורי לר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, ולומר לו שאני שמעתי שעשה חאלאקע לבנו יצחק מאיר נ"י – ה' יתברך יברך אותו ואת זוגתו תחיה שיזכו לגדלו לתורה ולחפה ולמעשים טובים, אמן סלה.

ופרס בשלום לבנך החכם סענדירלע נ"י – ה' יתברך יזכה אותו שיהיה מחו הולך וגדל בתורה ובחכמה וביראת שמים באריכת ימים ושנים טובים, ואביו ואמו הזקנים והזקנות יזכו כלם לגדלו לתורה ולחפה ולמעשים טובים. ופרס בשלום לר' נחמן בן ר' שמואל נ"י, ולר' מאיר נ"י.

זוגתי מרת ברינע לאה תחיה, ואחותי מרת חנה תחיה, ואמי תחיה, פורסים בשלום חמותך מרת זלאטי רחל תחיה, ולזוגתך מרת ידאסי לאה תחיה, ובנה מורנו הרב סענדיר חיים נ"י; וראשי תבות משמו [ס"ח] הוא בגימטריא 'חיים'.

[684] =יום ב' בסיוון – שהוא יום קודם שלושת ימי ההגבלה, מכונה בפוסקים "יום המיוחס" מכמה טעמים, ראה בשו"ת "האלף לך שלמה" לרבי שלמה קלוגר (סי' שלא), ובערוך השולחן (סי' תצד, ז), ועוד הרבה.

[685] +ליקו"מ רכב.

[686] עי' ליקו"מ יז.

[687] בהעתקת כת"י דיבור זה מובא באופן אחר ולא מובן: "ואנו יכולין לחיות אפי' בעולם הזה המר, ואמצו יכול לשמח".

[688] ליקו"מ קכג: "עם נבל ולא חכם" וכו' כי עיקר קבלת התורה היה על ידי ולא חכימו, היינו על ידי שהשליכו מאתם כל החכמות.

[689] =אורם. מובא בשיהר"ן קלד: "הצדיק הגדול זוכה לחפש תמיד בגנזיא דמלכא, ונרות שלו לא יכבו לעולם ועד" וכו', עי' שם.

[690] עי' ליקו"מ סה, ד.

[691] +ליקו"מ ח"ב י.

[692] ספר המידות עצבות לד: כל הנמשך אחר צערו יותר מדי, הצער נמשך אחריו.

[693] =כל מה שעושה הקב"ה – לטובה הוא עושה, ברכות ס:

[694] +שיהר"ן מב.

[695] שיהר"ן לד; חיי"מ תעז.

[696] עי' ליקו"מ י, ו-ז. כט, ט. סה, ד.

[697] +ליקו"מ לו.

[698] +ליקו"מ ח"ב י.

[699] +ליקו"מ ח"ב כד.

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

טוען...