עַל־פִּי הַתּוֹרָה "וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת" (בְּסִימָן סה), עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב.
וְהַכְּלָל, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁשָּׁם מִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַזֶּה כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי וְכוּ'. (בַּעֲצִימַת הָעֵינַיִם מֵהַמַּרְאֶה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה) וְעַל־כֵּן מֻטְבָּע בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין גְּדוֹלִים, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא סוֹתֵם וְעוֹצֵם עֵינָיו בְּחָזְקָה מְאֹד וְכוּ', כְּדֵי לִבְרֹחַ אֶל הַתַּכְלִית וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב. אַךְ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים הַיִּסּוּרִים בְּיוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, כְּמוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּלְחָמִים זֶה עִם זֶה, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה וְכוּ'.
אַךְ אַחַר־כָּךְ מְקָרְרִין וּמְבַטְּלִין הַיִּסּוּרִים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹאֲבִין עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִים, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ לְתוֹךְ הַמֹּחִין, וּמְקַבֵּל תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא כְּלִי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מְכַבִּין צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת יִסּוּרִין, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נה, א): "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה בָּאֵר הֵיטֵב. וְאָז יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי וְלַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה וְכוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: