עִנְיַן בְּצִיעַת הַפַּת
כִּי אִיתָא בַּמַּאֲמָר 'בַּחֲצֹצְרוֹת' (סִימָן ה): בְּעִנְיַן הָרְעָמִים שֶׁצְּרִיכִין לְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחַ מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּמֵהִרְהוּרִים וְתַאֲווֹת שֶׁלֹּא יַחֲמִיץ אֶת מֹחוֹ בְּתַאֲווֹת וְכוּ', וְצָרִיךְ לִגְעֹר בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת. וְזֶה בְּחִינַת מַצָּה לְשׁוֹן מְרִיבָה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים סח, לא): "גְּעַר חַיַּת קָנֶה". וְאִיתָא בַּזֹּהַר (פִּנְחָס רנב.): 'קָנֶה חֵית תְּשַׁבֵּר וְתַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה הֵ"א, וְתַעֲשֶׂה מֵאוֹתִיּוֹת 'חָמֵץ' 'מַצָּה', הַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּחְמִיץ חָכְמָתְךָ. הַיְנוּ כְּשֶׁתִּשְׁמֹר אֶת חָכְמָתְךָ שֶׁלֹּא יִכְנֹס בּוֹ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת - שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה תִּנָּצֵל מִבְּחִינַת חָמֵץ שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כִּדְאִיתָא 'מַחְמֶצֶת' וְכוּ' וְתַאֲמִין וְכוּ' כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב מִמָּוֶת לְחַיִּים, מֵחָמֵץ לְמַצָּה, מֵחֵית לְהֵא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: