קכד

אָנָּא, יְהֹוָה, רַחְמָן מַלֵּא רַחֲמִים, חַסְדָן מַלֵּא חֲסָדִים, טוֹב מַלֵּא טוֹבוֹת, צַדִּיק מַלֵּא צְדָקוֹת, מוֹשִׁיעַ מַלֵּא יְשׁוּעוֹת. הֵטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ עִמִּי, וְתֶן לִי בְּרַחֲמִים וְחֶסֶד וּבְמַתְּנַת חִנָּם, שֶׁאֶזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְעִקָּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם שֶׁהוּא צִיצִית וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, כַּמְּבֹאָר בְּתוֹרָתְךָ. וְהֵם בְּחִינַת “שׁוֹר וָשֶׂה”, כַּאֲשֶׁר גִּילוּ חֲכָמֶיךָ. כִּי אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ וְרוֹאֶה שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת עָלַי הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל כָּךְ עַד שֶׁגּוֹנֵב, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם בְּחִינַת הַשּׁוֹר וָשֶׂה. “וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ”, שֶׁהוּא מֵּטִיל פְּגַם אוֹ מֵבַטְלֶנוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ מֵעִקַּר קְדֻשָּׁתֶנוּ שֶׁהוּא צִיצִית וּתְפִלִּין. מַלֵּא רַחֲמִים, אָנָּא תְּרַחֲמֵנוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, לְהִתְגַּבֵּר לִבְלִי לְיַאֵשׁ עַצְמֵנוּ, וְלִמְשֹׁךְ עַצְמֵנוּ מֵעָתָּה עַל כָּל פָּנִים אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּתְזַכֵּנוּ לִדְרֹשׁ וְלַחְתֹּר לָשׁוּב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִהְיֶה מֵאִתָּנוּ. וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל נִזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ מֵעָתָּה עַל כָּל פָּנִים אַחַר תַּכְלִיתֵנוּ הַנִּצְחִי, עַד שֶׁאַתָּה יִתְבָּרַךְ תַּעַזְרֵנוּ שֶׁיִּמָּצֵא הַגַּנָּב, וְאָז תְרַחֵם נָא שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, בִּבְחִינַת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל תָּמִיד. וּתְרַחֵם עָלֵינוּ כֻּלָּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, עַל יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר גַּם בְּעֶצֶם חֶשְׁכַת לַיְלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית בַּלַּיְלָה שֶׁאָז אֵין זְמַן צִיצִית וּתְפִלִּין. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן”: